מהדורה 1: צ׳יפים, סין, וחברה אחת בהולנד, ג׳ים אושאנאסי ובינה מלאכותית, סיליקון ואלי בנק, ההיסטוריה של בל לאבס, מלכודת ההווה שאינו-נגמר
״אנחנו נמצאים במעגל אינסופי של צריכת תוכן זמני״
זה הניסיון הראשון שלי, אצטרך את הפידבק שלכם כדי להבין איך לעשות את זה! הנה ההמלצות שלי:
דברים שנתקלתי בהם השבוע
בן תומפסון: צ׳יפים וסין
המאמר השבועי של Stratechery, הבלוג של בן תומפסון (אם אתם עדיין לא מנויים - למה אתם מחכים?) היה ״Chips and China”. הכותרת מזכירה את סין, ובסוף המאמר היו גם כמה תובנות ותחזיות בעקבות החרם האחרון שהטיל הממשל האמריקאי, אבל הוא כולל גם סקירה מקיפה של השלבים השונים בהתפתחות הטכנולוגית של ייצור שבבים (או: סמיקונדקטורים).
אהבתי במיוחד את החלק על העליה של ASML - עוד דוגמת טקסטבוק ל Innovator’s Dillemma. המרג׳ינים השמנים של אינטל איפשרו להם להסתפק בהאטה בתפוקה של המכונות של Nikon עם המעבר מ-200 מ״מ ל-300 מ״מ, בעוד שסמסונג ו-TSMC לא יכלו להשלים עם ההאטה לאור המרג׳ינים הנמוכים שלהם. זה דחף את ASML לבנות עבורם תהליך חדש לגמרי ל-300 מ״מ, שהיה הרבה יותר טוב מההתאמה ש-Nikon עשו לתהליך ה-200 מ״מ. זה יצר את ה-flywheel המפורסם של כריסטנסן (עוד מכירות ← עוד תקציבי R&D ← מוצר יותר טוב ← עוד מכירות), ובסופו של דבר Nikon ניסו גם לאמץ את אותה גישה אבל תמיד נשארו מאחורי ASML.
בסופו של דבר ASML בנו תהליך שהוא מופת מדעי - Extreme Ultraviolet Lithography:
גנרטור פולט 50,000 טיפות זעירות של בדיל מותך בכל שניה. לייזר במתח גבוה פוגע בכל טיפה פעמיים. הפגיעה הראשונה מעצבת את הבדיל הזעיר, כך שהפגיעה השניה יכולה לאדות אותו לפלזמה. הפלזמה פולטת קרינת אולטראסגול (EUV) שממוקדת בקרן וקופצת דרך סדרה של מראות. המראות כל כך חלקות שגם אם יורחבו לשטח של גרמניה לא תהיה עליהן בליטה גבוה יותר ממילימטר. לבסוף, קרן ה-EUV פוגעת בפרוסת סיליקון - בפני עצמה מופת של הנדסת חומרים - ברמת דיוק שמקבילה ללפגוע עם חץ מכדור ארץ בתפוח שמונח על הירח. זה מאפשר למכונת ה-EUV לצייר טרנזיסטורים בתוך הסיליקון בסדר גולה של רק חמישה ננומטרים - בערך האורך שבו הציפורן האנושית גדלה במשך חמש שניות. פרוסת הסיליקון עם מיליארדי טריליוני הטרנזיסטורים בסופו של דבר משמשת לשבבי מחשב.
מכונת EUV כוללת יותר מ-100,000 חלקים, עולה בערך 120 מיליון דולר, ונשלחת ב-40 מכולות הובלה. יש רק כמה עשרות כאלה בכדור הארץ, והזמנות של בערך שנתיים ייצור קדימה. זה אולי נראה לא אינטואיטיבי שהביקוש למכונות שעולות 120 מיליון דולר כל כך הרבה יותר גבוה מההיצע, אבל יש רק חברה אחת שיכולה לייצר אותן. זוהי חברה הולנדית שנקראת ASML, שעוסקת כמעט אך ורק בבניית מכונות ליטוגרפיה לייצור שבבים.
לא נתפס עד כמה המפתח לכל הקידמה האנושית בעתיד הקרוב נמצא אצל חברה אחת בהולנד.
ג׳ים אושאנאסי ועימאד מוסטאק: העתיד של AI
ג׳ים אושאנאסי הוא מסוג האנשים ש״גדלים עליך״. אני עוקב אחריו מאז שנתקלתי בספר הידוע שלו - What Works on Wall Street, והוא גם אבא של פטריק אושאנאסי מהפודקאסט המפורסם ״Invest like the Best״. לג׳ים (האבא) יש גם פודקאסט משלו - Infinite Loops - בו הוא מארח אנשים מעניין ואיכשהו מצליח לנווט את השיחה לתובנות מעניינות על היסטוריה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, ולפעמים גם פיננסים.
אכתוב עוד על ג׳ים אושאנאסי בהזדמנות אחרת, הפעם אני רוצה להסתפק בהמלצה על הפרק בו הוא אירח את עימאד מוסטאק - המנכ״ל של Stable AI. לא להתבלבל עם OpenAI: מי שמאחורי DALL-E 2 הם OpenAI בה מעורבים אילון מאסק וסאם אלטמן. Stable AI שיחררו טכנולוגיה דומה שנקראת Stable Diffusion.
ג׳ים אושאנאסי השקיע ב Stable AI בתחילת הדרך ומשמש כיו״ר החברה. לאחרונה החברה הודיעה על גיוס של 101 מיליון דולר, בשווי של מיליארד דולר. החברה הוקמה רק ב-2020, ויש להם קלאסטר של 4000 מעבדים של אנבידיה שמשמשים לאמן את המודלים שלהם.
בפודקאסט יש שיחה מעניינת על החשיבות שהם רואים למודלים פתוחים של בינה מלאכותית, הפוטנציאל של הטכנולוגיה בעתיד וגם על הסכנות והתרחישים הפסימיים.
סיליקון ואלי בנק
הזכרתי את המצגת של סיליקון ואלי בנק בפוסט האחרון בבלוג (״מה קורה עם ההייטקס״ - מודה שאני לא לא בטוח עד כמה אני גאה בכותרת הזו). יחד עם פרסום תוצאות הרבעון השלישי שלהם, הם כללו הרבה נתונים שמספקים הצצה למצב של תעשיית ההון סיכון. הנה עוד שני שקפים שהיו מעניינים בעיניי:
הזכרתי בפוסט את העובדה שסטארטאפים עדיין שורפים מזומן הרבה יותר מהר מאשר לפני קוביד למרות שההשקעות נעצרו. בגרף הזה רואים שמצד אחד אוויר חם כבר יוצא מהמערכת - אנחנו אחרי שני רבעונים בהם כמות המזומנים שזמינים לסטארטאפים פחתה, והייתי מנחש שהמצב יהיה דומה גם ברבעון הרביעי שהתחיל לפני חודש. לצורך השוואה - בקריסת הדוט-קום היו שבעה רבעונים רצופים של ירידה בסכום הזה, לפני שהוא חזר לצמוח.
מצד שני, הסכומים עדיין מאד גבוהים - והם הרבה יותר משמעותיים מאשר בתקופת הדוט-קום. כדי להגיע בחזרה לרמות של 2019, יש עוד דרך ארוכה מכאן. אני מדמיין את זה כמו אגם שמאיים לעלות על גדותיו, והסכר מנסה לנקז מים החוצה בהדרגה לפני שהלחץ ישבור את הסכר עצמו והמים יישטפו החוצה בנחשול בלתי נשלט.
זה עוד שקף טוב לפרספקטיבה. כמובן שזו מצגת שיווקית שנועדה לשכנע משקיעים בעתיד הוורוד של תעשיית החדשנות, אבל עליי זה עבד. שקף כזה יכול להיות שימושי כדי להזכיר למי שעובד על סטארטאפים שהסביבה הזו יכולה להאט לפעמים ולהיות מאתגרת לתקופה מסויימת, אבל הטרנד הארוך-טווח הוא up and to the right.
מה אתה קורא?
ספר שקראתי לאחרונה הוא The Idea Factory - על ההיסטוריה של Bell Labs (מעבדת המחקר של AT&T, שבעבר שלטה בעולם הטכנולוגי). שם הומצאו בין השאר הטרנזיסטור ושפת התכנות C. וויליאם שוקלי (שנחשב אולי לאב המייסד של הסיליקון ואלי) וקלוד שאנון בילו שם חלק נכבד מהקריירה שלהם ועשו פריצות דרך מרשימות.
מעניין בעיניי לראות במבט מקרוב את המכניקה של S-Curves. בהתחלה יש שינוי כלשהו או הצטברות של שינויים שמשנה את התמריצים הכלכליים ומייצרת אפשרויות חדשות, תהליך של גילוי ראשוני (שהרבה פעמים קורה בכמה חברות / מקומות במקביל, עם דינמיקות מעניינות בין תחרות לשיתוף פעולה), אוסף של פריצות דרך לא מתוכננות הופך לתהליך מואץ של שיפורים, עד שמגיעים לשלב יחסית בשל או נתקעים במחסום חדש. ההמצאה של הטרנזיסטור למשל והקצב המהיר של שיפורים שהוכנסו בו בעשורים שלאחר מכן הוא דוגמא מעולה.
יש גם תיאור די מדוקדק של ההתנהלות במעבדות והחיים האישיים של ממציאים מרכזיים כמו שוקלי, שגרמו לי להיזכר בנוסטלגיה בתקופות שאני הייתי חלק מצוותים כאלה. אני חושב שחשוב להבין את האופי של ממציאים גאונים כאלה, כדי לא להיבהל ממנכ״לים שנראים ״מוזר״ במבט שטחי (כמו שסטיב ג׳ובס היה, וכמו שחלק מהמנכ״לים בטק הם היום). לא כל מנכ״ל מוזר בהכרח יתברר כהשקעה טובה בסוף, אבל מנכ״ל מעונב ומגולח שמתבטא בצורה קולחת ונעימה כנראה לא יוביל חברה לחדשנות טכנולוגית שתשנה את העולם. אנשים כמו קלוד שאנון היו אובססיביים במרדף אחרי דברים שסיקרנו אותם, וסביבה חופשית כמו בל לאבס שהייתה מוכנה לקבל את ההתנהלות התמהונית שלו איפשרה לו לפתח את ה Information Theory.
״את המשכורת שלכם אתם מרוויחים בשבע וחצי שעות ביום שאתם נמצאים כאן,״ קלי לרוב אמר בנאום שלו לעובדים חדשים בבל לאבס ביומם הראשון, ״אבל את ההעלאות והקידומים אתם מקבלים על מה שאתם עושים בשאר ה-16 וחצי שעות״.
המלצה מהעבר
כדי לשמור על פרספקטיבה ולא להיתקע במלכודת ה Never-Ending Now, אני מתכוון להמליץ גם על תוכן מהעבר שאני חושב שמעניין לקרוא גם במבט לאחור.
המהדורה הראשונה תכלול המלצה על הפוסט שהצביע על התופעה הזו, איך כולנו התרגלנו לצרוך בעיקר תוכן שנוצר לאחרונה. הנה הפוסט שניסח בצורה מדהימה דיוויד פרל - המומחיות שלו היא לזהות תופעות ולטבוע מונחים שמתארים אותן בצורה נהדרת:
אמנם עברה רק כמעט שנה מאז הטוויט הזה, וטכנית זה לא פרק זמן מאד ארוך, אבל רציתי לשתף בבעיית ה״הווה שאינו-נגמר״ כדי להסביר את מהות הפינה הזו. במהדורות הבאות אביא פה תכנים שנכתבו הרבה לפני דצמבר 2021.