מהדורה 28: סן פרנסיסקו ובינה מלאכותית, בניאס לאבס ואמזון, ג׳ים אושאנאסי ואלכס דנקו, ביל גייטס והצונאמי של האינטרנט, באפט ועיתונים ב-1995

״לאנשים לא אכפת באיזו קומה הם, רק האם המעלית עולה או יורדת״

שישי שמח! סופ״ש חגיגי בפתח, מחר בשעה 9:15 בבוקר לפי שעון אומהה (17:15 בשעון ישראל) יתחיל השידור מאסיפת בעלי המניות השנתית של ברקשייר האת׳אוויי. אפשר לראות את השידור הישיר ב-cnbc.com. אם יש לכם זמן רק לדבר אחד בסופ״ש הזה, אני מוכן לפטור אותכם מהמדורה הזו של ״הרהורי יום שישי״, כדי שתוכלו לצפות באסיפה.

ודבר אחרון לפני שמתחילים - כתבתי כאן בשבוע שעבר על כך שאין טעם להתעכב על הדו״חות של הביג טק מהשבוע שעבר. בדיעבד אני חושב שהגזמתי. ציפיתי לראות בעיקר עוד התקדמות של טרנדים שכבר ידענו עליהם (קיצוץ הוצאות, האטה בכלכלה), וחשבתי שעוד מוקדם לצפות לראות השפעה משמעותית של AI. בכל זאת הייתה נקודה מעניינת להתעכב עליה, סביב הדיכוטומיה בין התחזית המאכזבת של AWS, לבין ביצועי הענן המוצלחים במיקרוסופט וגוגל. כתבתי על זה שרשור בטוויטר. זו כנראה לא הפעם הראשונה שאני טועה או משנה את דעתי לגבי משהו שכתבתי באינטרנט, וגם לא תהיה הפעם האחרונה.

קדימה למהדורה מספר 28 -

דברים שנתקלתי בהם השבוע

סן פרנסיסקו ובינה מלאכותית

… הטוויט נהיה ויראלי בינואר על כך שבסן פרנסיסקו התחילו לקרוא להייז ואלי ״Cerebral Valley״ [״עמק המח״, א.מ.] בגלל הריכוז של ״קהילות AI ובתי האקרים״, בין לבין המסעדות הטרנדיות, הבוטיקים, חדר הכושר באוויר הפתוח, וגרסאות brick-and-mortar של חברות e-commerce כמו Allbirds ו-Brooklinen.

הציטוט הוא מתוך כתבה בוושינגטון פוסט תחת הכותרת ״AI מחיה מחדש את סן פרנסיסקו. ברוכים הבאים ל Cerebral Valley״ - זהו הכינוי הנוכחי שהודבק לשכונת הייז ואלי. עד ל-1989, השכונה הזו נחשבה לאחד האיזורים המסוכנים ביותר בכל רחבי מפרץ סן פרנסיסקו. מתחת לכביש המהיר שחצה שם את העיר, שכנו דירות קטנות ורועשות של אנשים שהמזל לא האיר להם פנים, וזונות וסוחרי סמים היו מחזה שגרתי.

ב-17 באוקטובר 1989, בשעה 5:04 אחה״צ, זעזעה רעידת אדמה את העיר סן פרנסיסקו. לא רעידת אדמה מטאפורית כמו השקת האייפון או האינפלציה וההאטה הכלכלית, שגם יצרו זעזועים בעיר, אלא רעידת אדמה אמיתית ועוצמתית. המקטע המוגבה של הכביש המהיר קרס. במשך למעלה מעשור נאבקו קבוצה של תושבים נגד בניה מחדש של הכביש המהיר מעל השכונה, והחלפתו בשדרה רחבה שתחבר את מערב העיר ליציאה ל-101. בסופו של דבר ההצעה הזו אושרה, וב-2005 נפתחה גינה חביבה בשם Patricia’s Green במרכז השכונה.

לאחר המשבר של 2008, משקל הכובד של הסיליקון ואלי החל לעבור לסן פרנסיסקו. כנראה מסיבות דומות לכך שמרכז הכובד של הטק הישראלי עבר באותן שנים מרמת החייל והרצליה פיתוח לשדרות רוטשילד בתל אביב. טוויטר הייתה אחת החלוצות כשפתחו את המשרד שלהן בסן פרנסיסקו ב-2011, בערך 8 דקות הליכה מהגינה שבתמונה למעלה. ולמי שחושב שהפשיעה בעיר היא עניין חדש, הסיפורים הם שבימים המוקדמים מחשבי MacBook של עובדי טוויטר היו נחטפים מתוך התיק שלהם בדרך החוצה מהעבודה. זה לא הפריע לגל הסטארטאפים של עידן המובייל - אובר, Airbnb, דרופבוקס, Square, Twilio ועוד - לפתוח את המשרדים שלהם דווקא בעיר ולא באיזור פאלו אלטו הפרברי, שם שוכן המטה של חברות ותיקות יותר כמו אפל וגוגל.

במקרה, הייז ואלי היא גם השכונה שבה כותב שורות אלה שכר את הדירה הראשונה שלו אחרי שעבר לאמריקה, בבניין שנמצא בקצה הגינה שבתמונה למעלה. גרתי בשכונה למעלה משמונה שנים. עם הזמן היא הפכה למאד טרנדית ושוקקת (לפעמים קצת יותר מדי, במיוחד עם ילדים קטנים). זה הרגיש שלא משנה כמה חנויות בוטיק וברי יין ייפתחו - זה אף פעם לא יהיה מספיק כדי להשביע את הביקוש. ועכשיו נראה שהתחיל עוד פרק מעניין בחיי השכונה.

לאחר מצוקה קשה לפני-הקוביד במציאת שטחי משרד פנויים בעיר, המגמה התהפכה, ובנייני משרדים רבים עומדים ריקים. האיזור הפיננסי ושכונת SoMa, שם מותרת בניה לגובה ושם שכנו מגדלי המשרדים שאיכלסו את חברות הטק הגדולות, מרגישים שוממים מאז מרץ 2020. ועד היום לא ממש התאוששו. זה כנראה כי כולם עזבו את העיר לאוסטין ומיאמי, נכון?

ובכן.

המאמר כולל כמה שיחות מעניינות בנוגע לטרנד החדש של ״בתי האקרים״, בית שבו גרים ועובדים מספר אנשים יחד, כמו בסדרה ״סיליקון ואלי״:

בחודשים האחרונים, הרבה אנשים, רובם צעירים, נהרו לסצינת ה-AI של איזור המפרץ כדי להיות קרובים יותר לאקשן של האקתונים, מיטאפים, הרצאות והאפי האוור. מונעים ע״י אמונה, סקרנות, ו-FOMO, הם רוצים להבטיח את מקומם בעתיד הכלכלי שמובילי הטק מבטיחים שיוכתב ע״י AI…

שילוב של פיטורים בביג טק, חזרה לאירועים in-person לאחר המגיפה, וחסמי כניסה נמוכים יצרו השראה למספר בתים-קבוצתיים חדשים…

בתי האקרים הם ״סימפטום של אנשים שמחוייבים לחלוטין לבניה של חברה. כשאנשים מנסים לשקוע בתוך זה, וללמוד מאחרים״, אומרת המשקיעה שרה גאו, מייסדת של קרן ההון סיכון לשלב-מוקדם Conviction, שלאחרונה השתתפה בארוחת ערב ב-AGI House [אחד מבתי ההאקרים הגדולים].

״ברור שזה לא מתאים לאנשים בכל שלב בחיים, בכל סגנון חיים״ גאו המשיכה. אבל מגורים משותפים מתאימים לעובדים של אחת מחברות הפורטפוליו שלה, Harvey, שבונה מודלים של AI לחברות עורכי-דין, בגלל שהם מתלהבים לקדם את החברה שלהם כל כך מהר. ״הם לא באמת עושים שום דבר אחר כרגע. הם רק עובדים,״ היא אמרה.

… מגורים משותפים היו מפתח בבניית סצינת ה-AI באיזור המפרץ בעשור האחרון. זהו חלק מסיפורי ההקמה של OpenAI ו-Anthropic, שניים מהסטארטאפים העשירים ביותר ב-AI, ששניהם שוכנים בסן פרנסיסקו. מפגשים חברתיים בבתים האלה מספקים דרך מהירה לשמוע על משרות במעבדת מחקר מובילה, לקבל גישה למשקיעים, ואפילו לשמוע תובנות לגבי הטכנולוגיה מהאנשים שמפתחים אותה. במהלך המגיפה, רשתות הקשרים האלה נעשו עמוקות יותר.

המשיכה של אירועים ב״AGI House״ היא האפשרות לפגוש את האליטה של סיליקון ואלי. סופ״ש ההאקתון היה בחסות משותפת של Hugging Face, חברת תשתיות ה-AI שמוערכת ב-2 מיליארד דולר, עם דברי קבלת פנים שנשא סבסטיאן ת׳רון, מי שמכנה את עצמו הסנדק של הרכבים האוטונומיים.

אם אתם מבקרים בסן פרנסיסקו ומתעניינים ב-AI, אל תשכחו להיכנס לאתר cerebralvalley.ai, ולהצטרף לאחד האירועים שמתקיימים כמעט מדי יום.

ואם הגעתם לאירוע AI בשכונה ומחפשים המלצה לקפה - הסניף הראשון של ״Blue Bottle Coffee״ נפתח בהייז ואלי. זה הפך לרשת של בתי קפה שמתמחה בגל השלישי, שבהמשך התרחבה בשאר המדינה ונמכרה לנסטלה במעל 700 מיליון דולר. הם עדיין משתמשים בבלנד הפולים שנקרא “Hayes Valley Espresso”. מעניין בכמה היו יכולים להקפיץ את השווי שלהם, אם היו מתחילים להגיש “Cerberal Valley Espresso”. כל חברה צריכה לשווק את עצמה כחברת AI בימינו.

לינק לכתבה

בניאס לאבס ואמזון

אקזיט ישראלי שלא קיבל המון תשומת לב התרחש באוקטובר 2022 כשחברת ה semiconductor בניאס לאבס נרכשה ע״י חברת Alphawave הבריטית תמורת 240 מיליון דולר.

יש כמה דברים מעניינים בסיפור הזה. הראשון הוא האיש שמאחורי החברה - אביגדור וילנץ׳, יזם סדרתי שגם מכר את חברת אנאפורנה לאמזון ב-2015. הרכישה הזו הובילה לפיתוח השבבים הייעודיים לבינה מלאכותית של אמזון - Graviton, Trainium ו-Inferentia.

עוד נקודה מעניינת היא שבהכרזה על רכישת בניאס על ידי Alphawave, נאמר שיש גם ״הבטחה לא מחייבת להכנסות של 300 מיליון דולר ממכירת המוצר של בניאס לאבס, החל מ-2024, לספקית ענן גדולה בצפון אמריקה״. מיהי אותה ״ספקית ענן גדולה״? ובכן, מתברר שזו לא אחרת מאשר אמזון, שגם כנראה שימשה השושבינה בעסקה הזו.

וכל זה אולי גם הופך להיות יותר מעניין לאור אירועי השבוע הקודם, שבו נוצר בשוק הרושם שהעננים של מיקרוסופט וגוגל פותחים פער על אמזון בכל מה שקשור ל-AI.

נתקלתי בניתוח של הרכישה הזו בבלוג של דאג או׳לאלין, שמנתח בצורה מדהימה את תעשיית ה semiconductors. הוא כתב פוסט על תיזת ההשקעה שלו ב-Alphawave (שהיא סיפור מעניין בפני עצמה), וכחלק מזה הזכיר את הרכישה של בניאס ואיך היא משתלבת שם:

בניאס מפתחת מוצר DSP קוהרנטי אופטי במטרה להתחרות כאלטרנטיבה ל-Inphi במארוול… לצד הרכישה של בניאס לאבס, Alphawave ניהלה מו״מ לא מחייב על מסגרת רכישה רב-שנתית עם הייפרסקיילר מוביל בצפון אמריקה, שמציעה תכנית רב-שנתית ל-Alphawave לפתח ולמכור פורטפוליו של מוצרים אופטיים, כולל טכנולוגיית DSP קוהרנטית של בניאס לאבס, עם פוטנציאל מכירות שיכול להגיע מעל 300 מיליון דולר.

החלק המלהיב הוא שעכשיו אנחנו יודעים מיהו הלקוח, אמזון. אמזון לכאורה הייתה השושבינה בעסקה, ודחפה למכירה של בניאס ל-Alphwave. מנהל הפיתוח של Annapurna כנראה הכיר את וילנץ׳ ורצה לאחד ספקים לתוך פלטפורמה שהם אוהבים, שהיא במקרה הזה Alphawave. זוהי גם הכנה לרכישה פוטנציאלית אם זה יצליח.

כנראה ש-Alphawave עושה הרבה מהפעילות שלה עם שבבים ייעודיים של אמזון. ככל שגובר השימוש ב Tranium, Graviton ו-Inferentia, הם צריכים להרוויח מייצור של שבבי SerDes נוספים [זוהי טכנולוגיה אחרת שיש ל-Alphawave מעבר לרכישה של בניאס, א.מ.].

זה [הרכישה של בניאס] עוזר להפחית סיכונים סביב חלק מהתחזיות של Alphawave, שכוללות עליה משמעותית בהכנסות ב-2023 ו-2024. זה חלקית מגובה בהסתברות שהקפיצה בהכנסות של בניאס תתממש. אני מאמין שעם אמזון בתור הלקוח העיקרי, זה הופך את התחזית ליותר סבירה.

אלה המחשבות שלו לגבי ההזדמנות שבניאס מוסיפה להשקעה ב-Alphawave:

בניאס בעיניי היא “אופציית call”. אין ספקי DSP קוהרנטי בשוק מלבד Inphi, ובניאס יכולה להיות הספק המשני בשוק היוקרתי הזה. מעבר לזה, השותף המובהק שלהן, במקרה הזה, יהיה הענן הגדול ביותר בעולם, AWS, בעוד שהשותף של Inphi הם מיקרוסופט.

אם בניאס יכולים להביא מוצר DSP קוהרנטי לשימוש מסחרי עד 2025 ולהפוך לספק משני אמין לצד Inphi, אני מאמין שזו יכולה בקלות להיות הזדמנות רווח של מאות מיליוני דולרים עד אז. הבעיה היא שזוהי בעיית ״show me״. אני רוצה להאמין ל-Alphawave, אבל זוהי חברה עם אוסף חזק של יכולות SerDes שמספרת לנו שהם הולכים להיות מספר שתיים באחד השווקים הכי מאתגרים בעולם. אנחנו צריכים לראות הוכחה.

וכישלון אפשרי של בניאס מוזכר כאחת הנקודות בדיון על ״מה יכול להשתבש בהשקעה ב-Alphawave?״:

בניאס תתברר כחלום באספמיה, ההכנסות לעולם לא יתממשו, וההסכם הלא-מחייב עם אמזון ייפול. זו לא תהיה הפעם הראשונה שספקית ענן גדולה דופקת את אחד משותפי ייצור השבבים שלה.

שום דבר בבלוג הזה הוא לא המלצת השקעה. הזכרתי את זה כי יש כאן עוד זווית ישראלית מעניינת לעקוב אחריה, בסצינת תחרות ה-AI שמתפתחת במהירות.

לינק לפוסט

ג׳ים אושאנאסי ואלכס דנקו

אלכס: אני אצטרך לסיים מוקדם כי אני חייב לדבר עם עורכי דין אחרי זה.

ג׳ים: הרגת את הוייב גבר, הוייב מת…. אוקיי בוא נעשה עורכי דין. תמיד חשבתי שיש את הסוג של העורכי דין שתמיד רציתי להעסיק, שהם מחפשים דרכים בשביל מה שאני רוצה לעשות, אבל באופן חוקי.

אלכס: הם עולים להתקפה בשבילך.

ג׳ים: הם משחקים התקפה בשבילי. וכשאני צריך להתעסק עם הסוג השני של עורכי דין, אלה שלא רק רוצים להגיד לא, הם רוצים להגיד לא להכל. מי בכלל שוכר את אותם עו״ד שרק רוצים להגיד לא להכל?

אלכס: אולי יש עיקרון פיטר הפוך לעורכי דין, שאומר שאתה מתקדם בדרגות המשפטיות עד לנקודה שבה אתה רק יכול להגיד ״לא״ לדברים, ושם אתה גם מעסיק רק אנשים שאומרים לא.

ג׳ים: זה יכול להיות ההסבר. אתה מבלה את כל הזמן שלך בלנסות להגיד כן, ואז אתה נכווה מספיק פעמים ומתקדם בהיררכיה עד שאתה מגיע לנקודה שאתה אומר ״פאק איט, לא. לא.״

אלכס: נכון. ואז אם אתה מדווח לאדם שרק אומר לא, גם אתה יכול רק להגיד לא לדברים.

ג׳ים: בדיוק …

אלכס: אז זהו. סיימנו עם עורכי דין. פתרנו את זה. בוא נעבור לרופאים.

השיחה הזו שבה התארח אלכס דנקו, היום עובד ב-Shopify ובעבר עבד גם בקרן Social Capital של צ׳מאת׳, הייתה אחד מפרקי הפודקאסט המהנים ביותר ששמעתי לאחרונה. ג׳ים אושאנאסי ואלכס פשוט התחילו לצחוק ברגע שההקלטה התחילה. והשיחה נעה בין תובנות עמוקות וטייקים מעניינים על החיים, לבין לשמוע את שניהם נקרעים מצחוק. ומדובר באנשים מאד רציניים, ג׳ים אושאנסי היה נחשב למנהל השקעות מפורסם בוול סטריט, הוא כתב את הספר What Works On Wall Street, והחברה שהקים - אושאנאסי ניהול נכסים - נמכרה לפני שנתיים תמורת 6.4 מיליארד דולר! אבל הכימיה בין ג׳ים לאלכס היא כל כך מדהימה, שזה סחף אותי ליהנות ולהרגיש שאני באותו חדר איתם, צוחק (ומחכים) ביחד איתם. האזנתי אגב תוך כדי הליכה בפארק וצחקתי בקול רם לעצמי. זה בטח היה נראה מוזר מהצד.

ג׳ים: לאנשים שלא שמעו את השיחות הקודמות שלי עם אלכס, זהו באמת ניסוי ארוך טווח. הוא בעצם בוחן האם מערכת מורכבת שמתאימה את עצמה יכולה לייצר מספיק תוכן דרך התהוות מלמטה. אפילו מסדרה של שיחות שנראות אקראיות לחלוטין, שזהו האופן שבו אנחנו מנסים לנהל את השיחות שלנו?

אלכס: אנחנו נאמנים לחלק של האקראיות. אנחנו מחוייבים לזה.

ג׳ים: זה נכון. והכותב הראשי שלי, אד וויליאם, שלח לי מייל ארוך שבו הוא אמר ״ג׳ים, אני עובר על התמלולים שלך עם אלכס ויש שם דברים מדהימים״. אמרתי לו אתה צודק. יוצאות שיחות מדהימות מתוך זה.

לצערי אני לא חושב שאני יכול להעביר בכתב את הקסם של הפודקאסט הזה. ההמלצה שלי היא לפנות 48 דקות מזמנכם ולהאזין לו. במהירות 1.0. ואז תאזינו לו שוב בשבוע הבא, קשה לי להאמין שייצא עד אז פודקאסט מוצלח יותר שייתן לכם יותר בתמורה ל-48 דקות מזמנכם.

אוקיי אספר רק מה הם אמרו על רופאים, שהוביל בהמשך לשיחה מעניינת על אשליה-עצמית:

ג׳ים: אבל כל הסיפור עם החלוק הלבן, זה גם הגיוני, בגלל שאפקט הפלאסיבו הוא מאד חזק. שיש מולך גבר או אישה בחלוק לבן עם הסטטוסקופ וכל זה. קראתי מאמר על פלאסיבו ורמת הדיוק ….

אלכס: אתה בטוח שקראת את זה?

ג׳ים: כן, אני בטוח. (צחוק). בעצם אני לא יודע (צחוק). זה אחד טוב, אני הולך להשתמש בזה.

בתור מודל שפה גדול, אני יכול רק לומר שאין לי זיכרון, אז אני לא בטוח אם קראתי את זה או לא.

עכשיו ברצינות, לכל עניין האפקטיביות של פלאסיבו. אז רמת האפקטיביות הכי נמוכה היא ״היי גבר, סמוך עליי״. תדמיין שאגיד לך ״אלכס, אל תדאג, סמוך עליי בקשר לזה״.

אלכס: תשמע, אחד מתוך אחד רופאים אומר את זה.

ג׳ים: בדיוק. ואז זה מתקדם בשלבים ורמת האפקטיביות עולה בצורה אקספוננציאלית כשזו גלולה צבעונית או זריקה. בעצם, לזריקה יש הכי הרבה אפקטיביות.

אלכס: כן, ברור.

ג׳ים: אבל שניתנת על ידי אדם בחלוק לבן עם סטטוסקופ. זה כמו תיאטרון.

אבל בעצם, האם לא הכל הוא תיאטרון בסופו של דבר?

תסמכו עליי, תאזינו לפודקאסט.

לינק לפודקאסט

---

המלצות מהעבר

המכתב של ביל גייטס על הצונאמי של האינטרנט, 1995

מתחרה חדש ש״נולד״ באינטרנט הוא נטסקייפ. הדפדפן שלהם הוא הדומיננטי, עם 70% מהשימוש, מה שמאפשר להם לקבוע אילו רשתות יתפסו. הם מוציאים לפועל אסטרטגיית מולטי-פלטפורם שבה הם מעבירים את הממשק העיקרי לצד הלקוח, כדי לעשות קומודוטיזציה למערכת ההפעלה … אנחנו חייבים להשוות ולהביס את ההצעה שלהם, כולל לעבוד עם MCI, עיתונים, ואחרים ששוקלים את המוצרים שלהם.

הציטוט הזה הוא מתוך מכתב ששלח ביל גייטס להנהלה הבכירה של מיקרוסופט במאי 1995, תחת הכותרת ״The Internet Tidal Wave״. הוא הכריז שם על כוונתו לשים את האינטרנט בראש סדר העדיפויות של החברה:

אני עכשיו מייחס לאינטרנט את רמת החשיבות הגבוהה ביותר. במכתב הזה שאני רוצה להבהיר שהפוקוס שלנו על האינטרנט הוא קריטי לכל חלק של העסק שלנו. האינטרנט הוא ההמצאה החשובה ביותר שהגיע מאז השקת המחשב האישי של IBM ב-1981. הוא אפילו חשוב יותר מהגעתו של ממשק המשתמש הגרפי (GUI).

ביל גייטס התלונן על כך שבילה 10 שעות בשיטוט באינטרנט, ולוא ראה מסמכי וורד בסיומת .DOC או פורמטים אחרים של מיקרוסופט. הוא היה מודאג מכך שראה הרבה קבצי Quicktime, וחשש שאפל תקדם את פרוטוקול ה OpenDoc של באמצעות האינטרנט. הוא גם היה מודאג מפורמט קבצים חדש שצבר פופולריות באינטרנט לטענתו - PDF, של חברת אדובי.

מעניין גם שכבר אז ביל גייטס ציין חשש שבסופו של דבר התממש לאחר השקת האייפון כ-15 שנים אחר כך:

אפשרות מפחידה אחת שמדברים עליה חובבי האינטרנט היא, האם הם צריכים לחבור יחד וליצור משהו הרבה פחות יקר מה-PC שיהיה חזק מספיק כדי להשתמש ב-Web. הפלטפורמה החדשה הזו תיבנה בצורה שאופטימלית למבני הנתונים באינטרנט. גורדון בל ואחרים פנו לאינטל בנוגע לזה, והחליטו שלאינטל לא אכפת מ-device בעלות נמוכה, אז הם התחילו להציע ג׳נרל מג׳יק או מערכת הפעלה אחרת עם שבב שאינו של אינטל בתור הפיתרון הכי טוב.

וכבר דיברנו על זה שגם ב-2005 אינטל סירבה להצעה לייצר שבבים עבור ״device בעלות נמוכה שיהיה חזק מספיק לשימוש באינטרנט״, הלא הוא האייפון, ובדיעבד זו הייתה טעות שהובילה למצב המאתגר שבו אינטל נמצאת היום.

וכך המכתב של ביל גייטס מסתיים: ״הנה אתרי אינטרנט שאולי יעניינו אותכם … לחצו פעמיים אם אתם משתמשים בדפדפן ווב כמו או׳הרה או נטסקייפ… כדי להשתמש בלינקים … עליכם להיות מחוברים לאינטרנט״. הלינקים שתחת הכותרת ״Cool Cool, Cool…” כוללים את מנועי החיפוש יאהו ולייקוס.

לינק לפוסט

עסקי העיתונים באסיפה של ברקשייר האת׳אוויי, 1995

בעודנו מתרגשים ומתכוננים לאסיפה השנתית של ברקשייר שתיערך מחר, זו אולי הזדמנות טובה לחזור אחורה לאסיפה השנתית של 1995. אם כבר דיברנו על מה ביל גייטס עשה במיקרוסופט ביחס לאינטרנט באותה שנה, מעניין לראות מה וורן באפט וצ׳ארלי מאנגר חשבו באותו זמן.

הנה מה שענו בתגובה לשאלה על עסקי העיתונים, שכידוע באפט ומאנגר תמיד אהבו מאד, ובאותו שלב אמרו שהם אוהבים קצת פחות:

וורן באפט: אהבתי את זה [עסקי העיתונים] בשני מובנים. אהבתי את ה-economics ואהבתי את הפעילות. האהבה לפעילות לא פחתה. ה-economics עדיין טובים מאד ביחס לכמעט כל עסק בעולם. אבל הם לא טובים כמו שהם היו לפני 15 שנים …

מה שהיה נראה כמעט בתור העסק החסין ביותר הוא עדיין עסק טוב בצורה יוצאת דופן, אבל לא חסין ועמיד כמו שאולי זה היה לפני 10 או 20 שנה …

צ׳ארלי מאנגר: כן, אני חושב שזה ברור, בעלי העיתונים חשים מידה של פראנויה בפעם הראשונה. הם מודאגים מהמהפיכה האלקטרונית, הם מודאגים מכך שאנשים צעירים לא קוראים. זה כבר לא כיף ללכת לכנסים של עיתונים כמו שזה היה פעם.

וורן באפט: הם עדיין מרוויחים כסף בצורה יוצאת דופן. זה הדבר המעניין.

צ׳ארלי מאנגר: כן אבל - ושמעתי אותך אומר את זה כבר המון פעמים, ״לאנשים לא אכפת באיזו קומה הם, רק האם המעלית עולה או יורדת״.

וורן באפט: אמת, זה נכון.

אנשים מרגישים יותר טוב כשהם בקומה השניה של מעלית שהרגע הגיעה מהקומה הראשונה, מאשר הם מרגישים כשהם בקומה ה-99 אחרי שירדו מקומה 100. אין ספק לגבי זה.

ומעבר לשאלה הספציפית הזו, כל האסיפות הישנות של ברקשייר זמינות בתור פודקאסט. אני מאד נהנה לחזור אחורה ולהאזין לאסיפות משנות ה-90׳. באפט ומאנגר היו אז בני 60, כנראה שהמח של שניהם היה בשיא החדות שלו, התובנות היו טובות אפילו יותר מהיום, הבדיחות היו אפילו יותר מצחיקות אז. וזה מעניין לראות בדיעבד את ההערות שהיו להם על איך שדברים התגלגלו בשנות ה-90׳.

זה אמנם תוכן מלפני 30 שנה, אבל בהרבה שבועות אני מוצא שזה תוכן הרבה יותר איכותי מאשר רוב או כל הפודקאסטים שהופיעו בפיד שלי באותו שבוע.

לינק לפודקאסט האסיפות השנתיות של ברקשייר

---

תודה שקראתם את הרהורי יום שישי שלי השבוע!

אם עוד לא נרשמתם, אפשר להירשם כאן כדי לקבל את הניוזלטר בכל יום שישי בבוקר ישירות למייל:

אתם מוזמנים גם לעקוב אחריי בטוויטר ובפייסבוק.