מהדורה 96: סיפור מוזר מלארי אליסון, ההיסטוריה הלא ידועה של אנרגיה גרעינית, חשמל בדאטה סנטר, סינרגיה בין תשתיות במהפיכות טכנולוגיות, בינה מלאכותית ואנרגיה גרעינית
״הרגע מגיע כאשר פריצות דרך טכנולוגיות קריטיות הופכות אותן לאוסף קוהרנטי ורווחי של עסקים חשובים שעובדים יחד, באופן שמאפשר לטכנולוגיה החדשה להתפשט ברחבי הכלכלה.״
שוב יום שישי. כמה דברים קרו השבוע. ביניהם הבחירות בארה״ב. כתבתי בטוויטר שיסקרן אותי מה יקרה ל FTC וללינה קאן תחת הממשל החדש, וגם שיתפתי כמה מחשבות על המניה של טראמפ בעקבות הניצחון שלו, ועל meme stocks באופן כללי.
המהדורה של היום לא עוסקת בבחירות באמריקה; אם אשתף עוד מחשבות לגבי התוצאות שלהן, זה כנראה יהיה בטוויטר. אתם מוזמנים לעקוב אחריי שם.
קדימה למהדורה מספר 96 -
משהו ממש מוזר
הנה כמה מילים שלארי אליסון, מנכ״ל אורקל, אמר בשיחת הועידה הרבעונית לפני חודשיים. זה היה די בולט, אפילו לבחור כמוהו שנוהג להתבטא בצורה די צבעונית:
אני הולך להגיד משהו שיישמע ממש מוזר. ובכן, בטח תגידו לעצמכם, הוא אומר דברים מוזרים כל הזמן. אז למה הוא מכריז על זה הפעם? זה בטח ממש מוזר. אז אנחנו בתהליך של לתכנן דאטה סנטר שידרוש יותר מג׳יגהוואט [של חשמל] – ומצאנו את המיקום ואת מקור האנרגיה. כשבדקנו את זה, [גילינו ש]יש להם כבר אישורי בניה לשלושה כורים גרעיניים. אלו הכורים הקטנים המודולריים שיכולים לספק אנרגיה לדאטה סנטר. זה עד כמה משוגע הכל נהיה. זה מה שקורה.
והוא לא המנכ״ל היחיד של חברה עם שירותי ענן שמזכיר אנרגיה גרעינית; הנה מנכ״ל גוגל סונדאר פיצ׳אי בחודש שעבר, למרות שסגנון הדיבור שלו הרבה פחות צבעוני:
אנחנו ממשיכים להשקיע בתשתית המתקדמת ביותר כדי לתמוך במאמצי הבינה המלאכותית שלנו, מארה״ב לתאילנד לאורוגוואי. אנחנו גם מבצעים השקעות אמיצות באנרגיה נקיה, כולל ההסכם התאגידי הראשון בעולם לרכוש אנרגיה גרעינית ממספר כורים קטנים ומודלריים, שיאפשרו עד 500 מגהוואט של חשמל נקי מפחמן בזמינות 24/7.
והנה דיווח מחודש ספטמבר על עסקה של מיקרוסופט:
קונסטליישן אנרג׳י, הבעלים של תחנת הכח הגרעינית המושבתת אי שלושת המיילים הכריז על תכנית לפתוח מחדש את הכור במסגרת הסכם לעשרים שנה שיאפשר לענקית הטק מיקרוסופט לקנות את החשמל כדי לספק אנרגיה לדאטה סנטרים שלה עם אנרגיה נקיה מפחמן.
בחודש שעבר התפרסמה הכרזה דומה של אמזון, והשבוע פורסם שפרוייקט של מטא להקמת דאטה סנטר מבוסס אנרגיה גרעינית נתקל בקשיים בגלל זן נדיר של דבורים שהתגלה בשטח.
דיברנו פה כבר בעבר על עודף הביקוש למעבדים הגרפיים של אנבידיה ואיך הוא קשור ל AI; נראה שכל מי שבמירוץ להשיג הקצאה של מעבדים גרפיים – חברות הטק הגדולות – ממהר גם לשים את הידיים על כורים גרעיניים לאספקת חשמל.
זה יהיה הנושא של המהדורה היום. וכרגיל, נתחיל עם קצת היסטוריה – שלא כולם מכירים – לגבי אנרגיה גרעינית.
ההיסטוריה הלא-ידועה של אנרגיה גרעינית
ב-1973, הנשיא ניקסון, בתגובה לאמברגו הנפט של אופ״ק [בעקבות מלחמת יום כיפור והתמיכה של ארה״ב בישראל], הכריז על פרוייקט עצמאות. במסגרתו ארה״ב עמדה לבנות אלף כורים גרעיניים כדי להתנתק מהתלות בנפט זר, וכפי שהשם מרמז, להגיע לעצמאות אנרגטית בארה״ב.
זה התקדםטוב מאוד. אחרי התחלה מאפס בשנות ה-1950, האנרגיה הגרעינית פרחה ועד ל-1965 סיפקה 3.85 טרהוואט שעות. עד 1978, 13 שנים לאחר מכן, ייצור אנרגיה גרעינית גדל פי 75 והגיע ל-290 טרהוואט שעות. זו צמיחה שנתית ממוצעת של 40% (CAGR)
[...] מנקודת המבט של 1973, זה היה נראה שהמצב רק הולך להשתפר בשביל אנרגיה גרעינית: הייתה תמיכה ממשלתית, תמיכה ציבורית, דחיפה גיאופוליטית שהובילה לקריאה לעצמאות אנרגטית. אבל במקום נקודת פיתול, שנות ה-70 היוו נקודת מפנה. עד סוף אותו עשור, הצמיחה נבלמה.
זה מתוך הפודקאסט המשותף של
עם ג׳וליה דיוול, קו-פאונדרית של סטארטאפ אנרגיה גרעינית.
השימוש הראשון בגרעין היה, כידוע, שתי פצצות האטום שהוטלו על הירושימה ונגסאקי ב-1945. אבל מתברר שכבר במהלך המחקר של פרוייקט מנהטן, נרשמו פטנטים על שימוש בביקוע גרעיני להפקת חשמל. ב-1953 הנשיא אייזנהאואר הכריז על יוזמת ״אטומים למען השלום״, שנועדה למנף את ההתקדמות במחקר האטומי למטרות אזרחיות. התכנית הייתה לבנות כורים גרעיניים למטרות אספקת אנרגיה.
הרעיון הראשוני היה למעשה כור גרעיני שיוכל לספק חשמל לצוללת, והייתה גם תכנית למטוס קרב שיתבסס על אנרגיה גרעינית (וככה יוכל להישאר תמיד באוויר). בתקופה ההיא, הקוטר של כור גרעיני לייצור חשמל היה 15 ס״מ (פחות משטר של דולר) והגובה היה 117 ס״מ (פחות מילד בכיתה ב׳).
בדומה לאיך שהרבה טכנולוגיות מתחילות, ההספק של המיקרו-כורים האלה היה נמוך, וזה עלה המון כסף לבנות אותם. בהמשך הצבא האמריקאי הוריד את הסיווג, שחרר את התכניות, והשאיר לשוק החופשי להפעיל את הקסם שלו. המירוץ לחלל יצר ביקוש אדיר בשלל תעשיות, בין השאר גם כאן. העלות של הפקת חשמל גרעיני ירדה בצורה חדה בשנות ה-50 וה-60, בעיקר הודות ליתרון לגודל. Economies of scale. מתברר שאם מגדילים את הכור פי 10, זה דורש רק פי 3 חומרים ופי 2 כח אדם.
ב-1965, העלות של ייצור חשמל גרעיני השתוותה לעלות של ייצור חשמל באמצעות פחם. זו הייתה תחילתה של תקופת בניה מאסיבית של תחנות כח גרעיניות שהתבססו אז על כורי מים-קלים. היצרניות העיקריות היו ווסטינגהאוס וג׳נרל אלקטריק, שמכירות הכורים הגרעיניים שלהן צמחו על גבי הביקוש הגואה לחשמל בשילוב עם מחירי הנפט הגבוהים בזמנו. הביקוש הגבוה זרם אל תקציבי המחקר והפיתוח של החברות האלה; מתחנות כח בהספק של 50 מגהוואט בתחילת הדרך, בתחילת שנות השבעים כבר נפתחה דרומית לשיקגו תחנת כח גרעינית בהספק של ג׳יגהוואט.
על גבי הצמיחה המאסיבית הזו הגיעה ההכרזה של הנשיא ריצ׳ארד ניקסון ב-1973, אחרי מלחמת יום כיפור ואמברגו הנפט הערבי, על ״פרוייקט עצמאות״, בניית אלף תחנות כח גרעיניות שיספקו לארה״ב עצמאות אנרגטית. העתיד נראה ורוד עבור אנרגיה גרעינית. אבל בדיוק ההיפך קרה. הביקוש לכורים גרעיניים החל לצנוח, והגיע לאפס ב-1978, חמש שנים אחר כך.
״החורף הגרעיני״ של תעשיית האנרגיה הגרעינית
הפודקאסט של פאקי וג׳וליה מנתח חמישה גורמים שהביאו לדעיכה של האנרגיה הגרעינית. הם אירחו שם כמה מומחים שעוזרים לספר את זה. אני אציין חלק מהם;
גורם אחד היה כלכלי. בניה של תחנת כח גרעינית דורשת השקעה עצומה של כסף מראש. השקעה הרבה יותר גבוהה, הרבה יותר שנים מראש, ככל שהכורים נהיו גדולים יותר. ומה קורה בתקופות של אופוריה סביב תעשיה חדשה שצומחת מאד מהר? דיברנו על זה פה לא מעט. הרבה כסף זורם לשם. בדיעבד, כמות גדולה מדי של כסף. נוצרת מעין בועה, שלא מצליחה לעמוד בהבטחות שלה. בדומה לבועת הטלקום של שנות ה-90, הבניה הייתה מהירה מדי.
באופן לא אינטואיטיבי, מחירי הנפט הגבוהים דווקא פגעו בביקוש לחשמל גרעיני, כי הם יצרו מגמה כללית של חיסכון באנרגיה. הביקוש לחשמל, שצמח בקצב יציב מאז סוף מלה״ע השניה, צנח לראשונה. לצד הירידה בביקוש לחשמל, העלויות של בניית כור חדש החלו לזנק, יחד עם האינפלציה שהשתוללה בשנות ה-70 באמריקה. הזמנות התחילו להתבטל, המיני-בועה התפוצצה, וזה הסתיים בקריסה בביקוש לכורים גרעיניים.
שאר הגורמים - רגולציה, ארגונים סביבתיים, נרטיבים שגויים שנבנו סביב האסונות שקרו - הם אלו שמנעו מהתעשיה הזו להתאושש בחזרה. זה כבר מאד מתסכל. על זה כתבתי במהדורה 53, כשהזכרתי את המאמר של סטיבן פינקר מ-2019, אנרגיה גרעינית יכולה להציל את העולם. גם אני הייתי משוכנע שאנרגיה גרעינית זה דבר מסוכן ורעיל, אבל מתברר שזה לא נכון. מתברר שזה אחד ממקורות האנרגיה הכי נקיים ובטוחים שקיימים.
נרטיב שגוי אחד היה, שהקרינה היא מסוכנת. זה התבסס על מחקר מ-1956, שקבע שכל חשיפה לקרינה מייננת, גם בעוצמה הנמוכה ביותר, מעלה את הסיכון לחלות בסרטן. מתברר שעמותת רוקפלר הייתה מעורבת עמוקות במחקר. משפחת רוקפלר, כידוע, שלטה בתעשיית הנפט באמריקה, והאינטרס שלה היה ברור. מאז התפרסמה סדרה של מחקרים שהפריכו את המחקר הזה. אבל הנזק נעשה, בתודעה הציבורית אנרגיה גרעינית הצטיירה כדבר מסוכן מאד, ותעשיות הנפט והפחם המשיכו לשגשג. וזה כנראה הוביל לכמויות אדירות יותר של מחלות סרטן ומוות, ממה שאנרגיה גרעינית אי פעם הייתה עלולה לגרום. אמרתי לכם שזה יהיה מתסכל.
קרינה היא דבר מסוכן רק בעוצמות גבוהות. קרינה ברמה נמוכה היא חלק בלתי נמנע מהחיים. ובכל זאת, הרגולטורים נקטו בגישה של לינאריות ללא-רף, כלומר אין רף בטוח. כל הפחתה בקרינה תפחית את הסיכון להשפעות בריאותיות. ולכן שום שיפור הוא אף פעם לא מספיק. זה הפך את זה לבלתי אפשרי מבחינה כלכלית לבנות תחנות כח גרעיניות, כי הרגולציה דרשה להשקיע כמויות אינסופיות של כסף בשיפורי הבטיחות. אפילו שהאלטרנטיבה, בינתיים, יצרה נזק סביבתי ובריאותי הרבה יותר חמור.
זה הוביל את התעשיה ״לפנות נגד עצמה״ – מאחר ולא בונים תחנות כח חדשות, יצרניות הציוד החלו למכור מערכות שנועדו להגביר את הבטיחות של התחנות הקיימות. הרי, אף רמת בטיחות אינה טובה מספיק. וכדי לעודד את המכירות של ציוד הבטיחות – קצת כמו שתעשיית הסייבר סקיוריטי נוטה לנפח את הסכנות של איומי סייבר – תעשיית האנרגיה הגרעינית עצמה החלה להדגיש את הסיכונים שבתחנות כח גרעיניות.
ארגונים סביבתיים קמו והניפו את דגל ההתנגדות לאנרגיה גרעינית. זה הוביל, בין היתר, לדמות הקפיטליסט המרושע ממשפחת סימפסון, שעושה כסף מתחנת כח גרעינית שמזהמת את הסביבה ומייצרת מוטציות.
היו גם שלושה אסונות שהתרחשו, ונופחו בנרטיב הציבורי, בגלל כל האינטרסים האלה. אי שלושת המיילים ב-1979 הייתה תאונה שלא הרגה אף אחד; בפוקישימה ב-2011, לא נהרג אף אחד (הרבה מתו כתוצאה מהצונאמי וחלק מהפינוי המבוהל ליד התחנה); וצ׳רנוביל ב-1986, שם כתוצאה מרשלנות סובייטית קיצונית,נהרגו 31 בתאונה וכנראה כמה אלפים מסרטן, בערך אותו מספר שנהרגים מפליטות פחם כל יום. ואפילו בצ׳רנוביל, הכורים הגרעיניים הסמוכים המשיכו לפעול במשך למעלה מעשר שנים לאחר התאונה.
הזכרתי במהדורה 54, פרק אחר בפודקאסט של פאקי וג׳וליה, שבו הם מארחים מומחים בתחום כדי לצלול לעומק של שאלת הבטיחות. הם מנפצים שם מיתוסים סביב אנרגיה גרעינית וקרינה, ומסבירים את הניואנסים.
אבל למרבה הצער, כל הדברים האלה – הרגולציה, הקשיים הכלכליים, הארגונים הסביבתיים, והנרטיבים השגויים שנבנו סביב האסונות – התחברו יחד כדי ליצור את ה״החורף הגרעיני״ שעבר על תעשיית האנרגיה הגרעינית. המגמה הכללית בעשורים האחרונים הייתה לכבות תחנות כח גרעיניות.
למה אני כותב על זה?
אפתח בדיסקיילמר - בבלוג הזה אני מנסה להתמקד בדברים שביליתי הרבה זמן בללמוד אותם. אבל אין לי רקע באנרגיה הגרעינית, וקראתי על התחום הרבה פחות מאשר על כמעט כל נושא אחר שכתבתי עליו בבלוג.
מהדורה 53, שכתבתי קצת אחרי ה 7.10, הייתה הפעם הראשונה שהזכרתי אנרגיה גרעינית. נשאבתי לקרוא על זה, והייתי מתוסכל מהמחשבה שאם התחום הזה היה מתקדם יותר בשלב מוקדם יותר, אז היו המצב הגיאופוליטי של ישראל במזרח התיכון אולי היה טוב יותר. כי נפט וגז מממן, באופן עקיף, הרבה מהאיומים על ישראל, והחשיבות של מקורות האנרגיה האלה הייתה יכולה להיות הרבה יותר שולית. מעבר לזה שהמצב הסביבתי והכלכלי היה יכול להיות הרבה יותר טוב, אם היינו טובעים בשפע של אנרגיה ירוקה.
מאז הצטברו בעיניי עוד סיבות מעניינות להתעמק בתחום.
נראה שהמאפיינים הכלכליים הולכים ונהיים אטרקטיביים יותר. המדיניות הממשלתית והסנטימנט הציבורי נהיים חיוביים יותר. ויש פה גם זווית עם פוטנציאל מאד מעניין בהקשר של AI.
ארחיב על כל זה בהמשך המהדורה.
בין הקוראים של אופטיקאי מדופלם יש לא מעט יזמים ומשקיעים, ואני חושב שיש פה הזדמנות טובה לבנות אקו-סיסטם של סטראטאפים ישראליים בשלבים המוקדמים של תחום שהרבה מאד כסף זורם אליו, הצורך הולך וגובר סביב AI, יש פוטנציאל ל impact משמעותי על טובת האנושות, וגם על המצב הגיאופוליטי של ישראל.
אז השאלה אולי צריכה להיות - איך לא כתבתי על זה מוקדם יותר?
קונסטלציה של תשתיות מאחורי כל מהפיכה טכנולוגית
הזכרתי את הספר של קרלוטה פרז – מהפיכות טכנולוגיות ובועות פיננסיות – במהדורה 88; אחת הנקודות שפרז הסבירה היא שבכל מהפיכה יש אוסף של טכנולוגיות שמתחברות יחד כדי לאפשר אותה:
כל מהפיכה טכנולוגית היא תוצאה של תלות סינרגית בין קבוצה של תעשיות עם רשת תשתיות אחת או יותר …
הטכנולוגיות והמוצרים שמעורבים הם לא רק אלו שבהם קרו פריצות הדרך המשמעותיות. זה במקרים רבים החיבור בין כמה מהמוצרים החדשים וכמה מהישנים שמייצר את הפוטנציאל המהפכני. למעשה, הרבה מהמוצרים והתעשיות שמתחברים כדי ליצור את הקונסטלציה החדשה כבר היו קיימים מזה זמן, בתפקיד כלכלי שולי או בתור משלימים חשובים של התעשיות הנוכחיות.
למשל: פחם ופלדה, שני חומרים שהיו בשימוש עוד לפני המהפיכה התעשייתית, חברו יחד כדי לאפשר את מנוע הקיטור ועידן מסילות הרכבת. סביב הנפט התפתחה תעשיה שהשתמשה בו לשלל מטרות מאז 1880. כנ״ל לגבי מנוע הבעירה הפנימית, שבהתחלה שימש לבניית כלי רכב יקרים לעשירים. זה היה השילוב בין כל השלושה – פלדה, נפט, ומנוע בעירה פנימית – יחד עם ייצור המוני, שאיפשר את עידן האוטומוביל של המאה העשרים.
באופן דומה, רכיבים אלקטרוניים היו קיימים מתחילת המאה העשרים. טרנזיסטורים, סמיקונדקטורס, מחשבים, ובקרים היו טכנולוגיות חשובות בשנות ה-1960 ואפילו לפני כן. ממשלות וחברות גדולות השתמשו במכונות של IBM במשך עשורים. אבל רק ב-1971, עם המצאת המיקרו-פרוססור באינטל, התברר לכולם הפוטנציאל החדש של מיקרו-אלקטרוניקה זולה. הרעיון של מחשב על שבב הצית את הדמיון, וכל הטכנולוגיות הרלוונטיות של מהפיכת המידע התחברו לקלאסטר עוצמתי.
דוגמא יותר עדכנית היא הסמארטפון, ואוסף של התקדמויות חוצה תעשיות שהתבצע כדי לאפשר אותו: ספקיות תקשורת, תשתיות תקשורת, ארכיטקטורות מעבד, ייצור סמיקונדקטורס, מחשוב ענן, סוללות. קלאסטר ענק של התקדמויות טכנולוגיות שהיה הכרחי בשביל לאפשר את הדגמים החדשים של האייפון והאפליקציות שרצות עליו.
חזרה לפרז -
אז כל מהפיכה טכנולוגית משלבת תעשיות חדשות באמת, יחד עם אחרות שמוגדרות מחדש. הרגע מגיע כאשר פריצות דרך טכנולוגיות קריטיות הופכות אותן לאוסף קוהרנטי ורווחי של עסקים חשובים שעובדים יחד, באופן שמאפשר [לטכנולוגיה החדשה] להתפשט ברחבי הכלכלה.
ביחס לתשתיות קיימות יכולה להתבצע הרחבה שתוביל לשינוי כמותי משמעותי. מסילות הברזל של המהפיכה הטכנולוגית השניה הובילו לרשתות לאומיות של רכבות וטלגרף. מסילות הפלדה של המהפיכה השלישית יצרו רשתות בינלאומיות ש, יחד עם ספינות הקיטור שיוצרו מפלדה, ורשת טלגרף עולמית, אפשרו את התפקוד של שווקים בינלאומיים.
בקשר לחשמל, ההקמה של רשתות חשמל בסיסיות הפכה את תעשיית מכשירי החשמל לאחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המהפיכה הטכנולוגית השלישית; בעוד ש, במהלך הרביעית, זה היה התפקיד שלה בתור שירות ציבורי, אוניברסלי, שמסופק לכל פירמה ולכל בית, שהפך אותה לתשתית חיונית להפצה של מהפיכת הייצור ההמוני.
חשוב לציין שכל קונסטלציה מכילה כמה מערכות טכנולוגיות שמתפתחות בקצב אחר ובסדר שלפעמים תלוי במעגל פידבק. מהפיכת המידע החלה עם הפיצוץ בשבבים וחומרה, והצמיחה שלהם הביאה לשגשוג בתוכנה וציוד תקשורת שהובילו לשגשוג של האינטרנט וכן הלאה. כל אחד מאלה הרוויח מההתקדמויות בטכנולוגיה ובשווקים שהתבצעו לפני כן ע״י אחרים, ובתורם היטיבו עם מי שבא אחריהם.
דבר דומה ניתן לזהות באופן שבו התפתחה המהפיכה השלישית, שם ההשפעה של פלדה זולה הורגשה לראשונה ברכבות, ספינות והנדסה אזרחית, ולאחר מכן התפשטה לתעשיות הכימיות והחשמליות החדשות.
החשיבות האינדיבידואלית של חלק מהמערכות הטכנולוגיות האלה יכולה לגרום להן להיראות כמהפיכות נפרדות ולא כמערכות עם תלות הדדית תחת מטריה רחבה יותר.
למה אני מזכיר את כל זה? קודם כל כי הדוגמאות מעניינות. אני אוהב להבין את הקשרים בין טכנולוגיות שונות ואיך הן איפשרו אחת את השניה. רק בקטע הזה של פרז שפע של רעיונות בשביל כמה פרקים מעניינים באופטיקאסט.
אבל יש עוד סיבה: אם עידן הבינה המלאכותית אכן יגיע לסדר גודל של מהפיכה טכנולוגית, תצטרך להיות קונסטלציה של תשתיות וטכנולוגיות שיאפשרו אותו. כולל כאלה שאינן לגמרי חדשות. תשתיות שהיו בסביבה הרבה זמן. הן פשוט שיחקו תפקיד משני. אבל עכשיו יווצרו צרכים חדשים שיהפכו אותן לקריטיות וידחפו אותן קדימה.
זה יכול להיות תיאור טוב למה שקורה עם אנרגיה גרעינית.
צריכת חשמל בדאטה סנטר
כריס מילר, המחבר של הספר הנהדר Chip War, שמתאר את ההיסטוריה של תעשיית השבבים, התארח השבוע בפודאקסט Invest like the Best. הנה משהו שאמר שם בנוגע לצריכת חשמל בדאטה סנטר:
בשבבים לדאטה סנטר, צריכת חשמל לא קיבלה תשומת לב בעשור האחרון. זה היה חשוב, אבל לא מתוך מטרה להפחית את צריכת החשמל הכוללת. וכתוצאה מזה, לא הפחתנו את צריכת החשמל.
בניגוד לזה, במובייל, אנשים מלפני 20 שנה יהיו בהלם מכמות המחשוב-פר-וואט שנמצא באייפון היום. זה כי אפל ואחרים התמקדו בלהפחית את [צריכת החשמל בסמארטפון], או להעלות את כמות המחשוב-פר-וואט, בגלל שחיי הסוללה הם מוגבלים.
אני חושב שעכשיו אנבידיה מקבלת הרבה טלפונים מהלקוחות שלה שאומרים, ׳היי, אנחנו רוצים עוד ביצועים. אבל האם גם תוכלו לקחת את צריכת החשמל יותר ברצינות בבקשה׳.
עם ההשקעה העצומה בקלאסטרים של מעבדים גרפיים – מאות מיליארדי דולרים בשנה! – צריכת החשמל בדאטה סנטר גם מרקיעה שחקים. כריס מילר רומז על דרך אחת שבה זה ישתפר – המעבדים האלה יהיו חייבים להיות יעילים יותר. אבל לצד זה, הביקוש לחשמל יגבר. רשת החשמל של איזור PJM – אוסף מדינות בחוף המזרחי – פירסמה לאחרונה תוצאות מכרז שמצביעים על עליה של כמעט פי 10 במחיר למגהוואט-שעה החל משנה הבאה.
זה קורה בגלל מגוון של סיבות, לא רק ביקוש של דאטה סנטרים; הנקודה היא שמחסור ומחירי חשמל גבוהים, יכולים להחזיר את האטרקטיביות הכלכלית של אנרגיה גרעינית.
דו״ח של משרד האנרגיה האמריקאי שהתפרסם בספטמבר, וסקר את הפוטנציאל והמכשולים בפני התרוממות מסחרית של שימוש באנרגיה גרעינית, הצביע על ירידה עקבית במחיר ההקמה של כור מסוג AP1000 חדש – אלו ה״כורים הקטנים המודולריים״ שלארי אליסון וסונדאר פיצ׳אי התייחסו אליהם. החברה שמייצרת אותו היא ווסטינגהאוס, וההספק שלו הוא 1 ג׳יגהוואט. גם משך ההקמה נחתך בחצי - מאחת עשרה שנים לדגמי ה Vogtle של שנות השבעים, ועד שש שנים עבור הדור הנוכחי.
עוד יתרון של כור גרעיני הוא שאפשר להפעיל אותו במשך שמונים שנה. זו תקופה מאד ארוכה! במודל המימון שהוצג בדו״ח, ההשקעה חוזרת במלואה לאחר שלושים השנים הראשונות, מה שמשאיר עוד חמישה עשורים של ייצור חשמל זול, שהוא למעשה רווח טהור.
העסקה של מיקרוסופט עם אי שלושת המיילים – הכור הגרעיני שבו התרחשה תאונה ב-1979 – מגיעה חמש שנים אחרי שהוחלט להפסיק את הפעילות שלו. היא תחודש במסגרת העסקה שבה מיקרוסופט מתחייבת לרכוש את צריכת החשמל שלו במשך 20 שנים, לטובת הדאטה סנטרים שלה. הכור הזה החל לפעול ב-1974, וימשיך לספק חשמל למיקרוסופט לפחות עד שנת 2044. שבעים שנה לאחר שהסתיימה הבניה שלו!
במקרה של אורקל – מארק נלסון, מנהל קרן השקעות באנרגיה שהתארח לאחרונה בפודקאסט של
, ניחש שה״פוקס״ היה כשאורקל מיקמו בניה של דאטה סנטר דרומית לשיקגו, לא רחוק ממקום שבו פועלים מספר כורים גרעיניים עם מספיק קיבולת בשביל לתמוך במחשב-על שצורך 5 ג׳יגהוואט של חשמל. זה כנראה המקום היחיד בעולם שבו זה אפשרי.העניין הוא שבשני המקרים האלה, מדובר בכורים גרעיניים שכבר נבנו לפני עשורים, וחברות הביג טק משלמות על החזרה שלהם לפעילות או ההרחבה שלהם. הקמה של תחנות גרעיניות חדשות, חזרה לתנופה שנעצרה בסוף שנות השבעים - זה כבר סיפור אחר לגמרי. קשה לצפות את רמות הביקוש ומחירי החשמל, כל כך הרבה עשורים לתוך העתיד. מישהו צריך לכתוב את הצ׳ק הראשוני הגדול, ולדעת שהולכת להיות רמת ניצול גבוהה לכל הקיבולת הזו כשהיא תהיה זמינה.
אחת השאלות שעיכבו את האימוץ של כורים קטנים ומודולריים הייתה, איזה לקוח יסכים לקחת את ההימור על פרוייקט ראשון מסוגו. ומי יוכל להזמין מספיק חשמל כדי שפס הייצור יתחיל לפעול. הרעיון הוא שברגע שהטרנד יתחיל להתגלגל, בניה של עוד ועוד כורים כאלה תוביל לעלויות נמוכות יותר ואיכות גבוהה יותר. אבל איך מתניעים את התהליך הזה?
אנרגיה גרעינית ובינה מלאכותית
מאט לוין כתב שהתשובה לשאלות האלה נראית מאד ברורה, היום. היא לא הייתה ברורה לפני שנתיים. התשובה היא, ״חברות AI״:
זה הרקע לדיווח שלפיו גוגל תגבה את הבניה של שבעה כורים גרעיניים בארה״ב:
במטרה להשביע את התיאבון הגובר של של חברת הטק לחשמל כדי לתמוך ב-AI ולהתניע את הפריחה המחודשת של אנרגיה גרעינית בארה״ב.
תחת תנאי העסקה, גוגל מתחייבת לרכוש את החשמל שייוצר על ידי שבעת הכורים שייבנו על ידי סטארטאפ האנרגיה הגרעינית קאיירוס פאוור. ההסכם מכוון לתוספת של 500 מגהוואט של כח גרעיני החל מסוף העשור […] קאיירוס מתכננת לספק את הכורים בין השנים 2030 ל-2035.
זה כבר מהלך די רציני. קשה לדמיין איך היה ניתן לגייס מימון משמעותי לפרוייקטים שתלויים במצב של שוק האנרגיה בשנת 2035. אבל AI יכול להיות תמריץ מספיק משמעותי בשביל שחברות הביג טק ישלמו על זה.
ובאותה מידה שהבינה המלאכותית אולי תציל את האנרגיה הגרעינית, יכול להיות שהאנרגיה הגרעינית היא מה שיציל את הבינה המלאכותית;
הסביר שלפני הפיצוץ ב AI, חברות הביג טק תכננו לבסס את צרכי הדאטה סנטר העתידי שלהן על מקורות אנרגיה מבוססי רוח או סולר, שהם זולים ומתחדשים ולא פולטים פחמן; אבל מקורות האנרגיה האלה סובלים מבעיה חמורה ככל שזה נוגע ל-AI. הם לא עקביים. השמש לא זורחת בלילה. והרוח לא נושבת בקצב קבוע לאורך כל שעות היום והלילה.אנרגיה גרעינית זה זיווג משמיים עבור AI. מקור אנרגיה שפעיל 100% מהזמן, עם אימון ו inference בתור מקרה השימוש המושלם [...] AI זה מה שמשנה את המשחק. אם אתם הולכים לבנות קלאסטרים של מיליון מעבדים גרפיים, זמינות וצפיפות של חשמל הולכים להיות שיקול משמעותי. מספר הייפרסקיילרים כבר מתכננים לבנות קלאסטרים משמעותיים יותר מ-1 ג׳יגהוואט, וייצור החשמל בארה״ב לא צמח כבר למעלה מעשור.
AI הוא צרכן כח חשמלי חדש שלא יכול להשתמש במקורות מתחדשים ללא סוללות אחסון מאסיביות … כל חברת ענן כבר הביעה עניין, ועכשיו בשלה השעה לאנרגיה גרעינית.
עתיד האנרגיה הגרעינית
קרלוטה פרז מסבירה גם שכל מהפיכה טכנולוגית מלווה בהגדרה מחדש של ערכים ותפיסות חברתיות סביב מה ״הגיוני״ ומה ״נכון״. בכל מה שקשור לאנרגיה גרעינית, הדימוי הציבורי היה מאד שלילי (שלא בצדק, מסתבר). זה מתחיל להשתנות במידה מסויימת, חברות הביג טק לא נבהלות לאמץ אנרגיה גרעינית בתור מקור חופשי-מפחמן לדאטה סנטר, ולא חוששות מביקורת בהקשר של ESG. ג׳ולי דיוואל כתבה שלאור הפרוייקטים המוצלחים בסין ובצרפת, ממשל ארה״ב למד להכיר ביתרונות של תכנון ריכוזי והסרת חסמים בפני אנרגיה גרעינית.
יכול מאד להיות שהגאות בבינה המלאכותית תצליח להניע מחדש את גלגל התנופה של האנרגיה הגרעינית. תיווצר שרשרת ערך חדשה, יהיו הרבה בעיות לפתור, אולי מודלים חדשים למימון שיהיה צריך לבנות, ואולי גם הזדמנויות לסטארטאפים לקום. זה יכול להביא להרבה השלכות חיוביות מעבר ל AI; יהיה מעניין לראות מה יקרה לסיטואציה הגיאופוליטית במזרח התיכון, ולמדינות כמו איראן או סעודיה או נסיכויות המפרץ אם הנפט והגז יאבדו מהחשיבות שלהם, מה יקרה אולי למשבר האקלים, ואיך הכלכלה יכולה להיראות כשאנרגיה לא תהיה משאב במחסור.
התרחיש שנראה הגיוני עכשיו הוא בניה של כורים גרעיניים בסמוך לדאטה סנטרים עם קלאסטרים של מעבדים גרפיים; מין קומפלקס משולב עם אורניום שנכנס מצד אחד וכבל רשת שיוצא מהצד השני. אבל יכול מאד להיות שהפיצוץ באנרגיה גרעינית יוביל לתוצאות שונות לגמרי. היה קשה מאד לדמיין בשנות ה-90, בזמן ההשקעה המאסיבית בהנחה של כבלי פייבר, את יוטיוב ונטפליקס ופייסבוק והקלאוד. אבל זה בדיעבד מה שההשקעות האלה איפשרו. יכול להיות שגם כאן תתפתח בועה, וקריסה, שיובילו בסופו של דבר לשפע של אנרגיה ותוצאות שקשה בכלל לדמיין היום.
תודה שקראתם את הרהורי יום שישי שלי השבוע!
המהדורה תהיה זמינה בתור פרק באופטיקאסט בתחילת השבוע הבא.
אתם מוזמנים גם לעקוב אחריי בלינקדאין, וואטסאפ, טוויטר או פייסבוק. ואם עדיין לא נרשמתם לבלוג - אפשר לעשות את זה כאן כדי לקבל את הניוזלטר בכל יום שישי בבוקר ישירות למייל:
תזכורת: הבלוג הזה הוא למטרות לימודיות בלבד. אין לראות באמור לעיל ייעוץ השקעות. מסחר במניות מלווה בסיכונים רבים. אנא קראו את הדיסקליימר המלא כאן.
אם תקרה פריחה מחודשת בתעשייה הזו,
אולי קשה לחשוב מי יובילו אותה בכורים קטנים,
אבל אולי כדאי לחשוב אלו חברות שנמצאות בתחומים משיקים/משלימים שירוויחו מכך בגדול
מעולה כרגיל, תודה רבה 🙏