מהדורה 106: ויזיקאלק, קליפי, מאנדיי, אקסל,בינה מלאכותית בקורפורייט, מיקרוסופט
״היו אלה הדורות הבאים, שגדלו עם המחשב האישי, ושכמעט לא חשבו לפני שהוסיפו טבלה או גרפיקה לתוך מסמך (אם בכלל ידעו מהו ״מסמך״). עבור מילניאל לא נדרשת תושיה כדי להשתמש במחשב; זה פשוט חלק מהחיים.״
שוב יום שישי. הפרק של אופטיקאסט השבוע התעכב, ויפורסם בתחילת השבוע הבא.
קדימה למהדורה מספר 106 -
ויזיקאלק
הרעיון לבנות את ויזיקאלק – גיליון נתונים אלקטרוני – עלה במוחו של דן בריקלין בזמן הרצאה בהרווארד ביזנס סקול: הפרופסור בנה מודל פיננסי על הלוח, שהיה מלא בקווים אופקיים ואנכיים (כמו דפי חשבון) כדי ליצור טבלה, וכתב נוסחאות ונתונים בתוך התאים. כשהפרופסור מצא טעות או רצה לשנות את אחד הפרמטרים, הוא היה צריך לעבור על כל הטבלה – ידנית – ולעדכן את כל התאים שהושפעו מהשינוי הזה. זו הייתה מרבית העבודה של רואי חשבון בזמנו. לפני גיליון הנתונים האלקטרוני, היו ממש גיליונות נתונים. פיזיים. מנייר. שהיה צריך לנהל ולחשב ולעדכן – באופן ידני – בכל פעם שנתון השתנה.
בריקלין – שהחל את לימודי התואר במנהל עסקים ב-1978 – הבין שהוא יוכל ליצור תהליך זהה במחשב. ב״גיליון אלקטרוני״, יהיה אפשר – בצורה אוטומטית – לחשב ולעדכן פרמטרים שהם נגזרת של נתונים אחרת. האפליקציה שבריקלין בנה נקראה ויזיקאלק, והיא הייתה ה ״killer application״ שעזר למחשב האפל II – אחד מדגמי ה PC הראשונים – לתפוס תאוצה.
זה הגיוני כשחושבים על זה; בשנת 1979 לארגונים גדולים כבר היו מחשבי מיינפריים (בעיקר, מערכת/360 של IBM) שהריצו תהליכים עסקיים קריטיים של הנהלת חשבונות או ניהול משאבים. האפקט של הופעת המחשב האישי – ואפל II היה אחד הדגמים הראשונים שיצרו את המהפיכה הזו – היה שלעובדים מהשורה הייתה גישה לכח מחשוב, שנמצא על השולחן האישי שלהם, ויכול לשמש לצרכים נוספים. ויזיקאלק השתלבה בצורה מושלמת, כי, היא יצרה אפשרות – עם קצת יוזמה ותושיה – לנצל את כח החישוב שהיה זמין לכל עובד על השולחן, לבניה של מודל או תחזית עבור תחום העיסוק שלהם. חישובים שמצד אחד, היו יותר מדי מורכבים בשביל אדם אחד לבצע, אבל מצד שני - לא היו נפוצים או קריטיים מספיק כדי לשלם למתכנתים של IBM על בניית אפליקציה ייעודית עבורם.
הנקודה להתעכב עליה כאן היא ש, בשלב הזה, עדיין נדרשה הרבה תושיה כדי להשתמש בצורה אפקטיבית בגיליון אלקטרוני. הזכרתי במהדורה 101 את הפרסומת למיקרוסופט אקסל של 1990 – יותר מעשור אחרי ההשקה של ויזיקאלק – שהציגה את היכולת ליצור טבלה בסיסית בתוך דקה של עליה במעלית, במקום במהלך סופ״ש שלם של עבודה, בתור חידוש מדהים ובלתי נתפס. קצת כמו עם AI היום.
וגם כמו עם AI היום - היה צריך תושיה כדי להשתמש בזה בצורה אפקטיבית. השימוש ב-PC עדיין היה חוויה מבלבלת ומתסכלת למרבית האנשים בשנות ה-80, וגם ה-90. למרות שהפוטנציאל היה ברור. זה כנראה מה שהביא לקביעה המפורסמת של הכלכלן זוכה פרס הנובל רוברט סולו ב-1993- ״את מהפיכת המחשוב רואים בכל מקום חוץ מבנתוני הפרודוקטיביות״.
קליפי
סטיבן סינופסקי, לשעבר בכיר במיקרוסופט, סיפר על הפיתוח של קליפי, ״העוזר האישי״ שנועד להפוך את מוצרי מיקרוסופט אופיס ליותר ״ידידותיים למשתמש״. ידידותי-למשתמש היה מושג מאד נפוץ בשנות ה-1990, כי, ובכן - המשתמשים עדיין לא הרגישו בנח להשתמש במחשב!
זו חלק מהסיבה שנכתבו כל כך הרבה מדריכים למוצרי אופיס. קצת כמו הפיצוץ של מדריכי ״איך לכתוב פרומפט נכון״ או ״איך להוציא יותר מה ChatGPT שלכם״.
סינופסקי הסביר שלמרות שביל גייטס שנא את קליפי כשניסה אותו בפעם הראשונה (״אני רק רוצה שהליצן המ***ן הזה יעוף מהדרך״), הוא נועד עבור אלו שלא היו אשפי מחשבים כמו ביל גייטס:
מה שלמדנו כשחקרנו את השימוש של אנשים בתוכנות אופיס, היה שכל דבר היה כרוך בלמצוא גורו של אופיס שהיה בסביבה – האדם שהשקיע את הזמן והמאמץ להתמחות בתוכנה יותר מאשר שאר האנשים במשרד. צריכים ליצור טבלה, להגדיר נוסחא, או לצייר מבנה ארגוני? לכו במורד המסדרון ותבקשו עזרה מהגורו.
רוב הסיכויים שהמוצר עשה את מה שחשבתם שאתם רוצים, אבל הדרך לשם במבוך הפקודות לא רק שהייתה קשה, אלא גם לוותה בסיכון של להרוס את העבודה שעשיתם עד כה, או להביא את המסמך למצב שיהפוך את העבודה לעוד יותר קשה. הרבה פעמים קיבלנו מכתבים עם בקשות לפיצ׳רים … שלאחר ניתוח הבנו שכבר היו קיימים במוצר.
עם אופיס 96 רצינו לבנות את הגורו לתוך תוכנת אופיס כדי לפתור את הבעיה הזו ואת חוסר שביעות הרצון מהמוצר.
לכן - קליפי.
מה שהם למדו במבט לאחור, שהבעיה לא בהכרח הייתה עם התוכנה, אלא – במובן מסויים – עם המשתמשים עצמם:
[...] המסע של קליפי … בעיניי מקביל למחשב האישי בכל כך הרבה דרכים. זה לא היה פשוט פיצ׳ר שנכשל, או ה״מחמאה״ הסרקסטית של פיצ׳ר שפשוט היה מוקדם כמו כל כך הרבה פיצ׳רים אחרים של מיקרוסופט. במקום זה, קליפי ייצג את הניסיון האחרון לתקן את מטאפורת שולחן העבודה (desktop), כדי שאנשים נורמליים יוכלו להשתמש במחשב.
מה שכולם הבינו היה שהמחשב האישי היה שינוי דורי ושעבור אלו שגדלים עם המחשב האישי, זה בסך הכל עוד מכשיר שרירותי ואקראי בחיים שפשוט משתמשים בו. כמו שלמדנו, ילדים לא היו צריכים תוכנה שונה. הם פשוט היו צריכים גישה למחשב. ברגע שהיה להם מחשב, הם התחילו ליצור מסמכי אופיס בצורה מגניבה יותר, מהירה יותר, וכיפית יותר מאיתנו. ילדים היו אלה שאהבו את WordArt והגרפיקה החדשה בוורד ופאוור פוינט, והם השתמשו בהם הרבה יותר, וביותר קלות, מאשר בייבי בומרס או בני דור ה-X שניסו למפות מכונות כתיבה למה שמחשב יכל לעשות.
זה לא שהמורכבות האטה אנשים, אלא החשש האמיתי שהדבר הלא נכון יהרוס שעות של עבודה. לילדים לא היה הפחד הזה (עדיין). היינו צריכים להשקיע פחות בלעשות את התוכנה טיפשה יותר, ויותר בלוודא שהדברים המורכבים יוכלו להתבצע עם הרבה פחות סיכון.
בן תומפסון סיכם את התובנה הזו כשכתב על הגל הראשון של AI באנטרפרייז:
קבוצה קטנה של בומרים ודור X [ילידי שנות 1940-1980 - א.מ.] אולי המציאו את המחשב האישי, אבל עבור שאר בני הגיל שלהם זה היה משהו שהם השתמשו בו רק אם היו חייבים (ושנאו את זה), וגם אז רק בסט הפונקציונליות המצומצם שהיה נחוץ כדי לעשות את העבודה שלהם. היו אלה הדורות הבאים שגדלו עם המחשב האישי, ושכמעט לא חשבו לפני שהוסיפו טבלה או גרפיקה לתוך מסמך (אם, בעצם, הם בכלל ידעו מהו ״מסמך״). עבור מילניאל [מי שנולד בשנים 1980-2000 - א.מ.] לא נדרשת תושיה כדי להשתמש במחשב; זה פשוט חלק מהחיים.
כשהמילניאלים, שגדלו עם המחשב האישי וסוויטת אופיס, נכנסו לשוק העבודה - הם גילו, ומימשו, את מלוא הפוטנציאל של מה שאפשר לעשות עם אקסל. ניהול תקציבי רכש, פרוייקטים, מודלים פיננסיים. בתחילת שנות ה-2000 זה כבר היה מקובל לשלוח – במייל – קבצי וורד ואקסל לצרכים האלה, וכולם הרגישו עם זה בנח.
אלא שבאותו זמן, מחוץ לעבודה הארגונית, האינטרנט התפתח. למילניאלים הצעירים יותר, ובוודאי דור Z – שגדלו עם פייסבוק – היו ציפיות אחרות מתוכנה.
Unbundling Excel
מי שנולד באייטיז, ויידרש לשלוח פקס – התקדמות טכנולוגית שבזמנה תרמה לשיפור בפרודוקטיביות – כנראה יגיב בכעס; באופן דומה, מי שנולד אחרי 1990, ירגיש מוזר לשלוח מסמכי אופיס במייל (ולהוסיף סיומות כמו version7_ או approved_). בשנות ה-2010, יותר ויותר אפליקציות ארגוניות עברו לדפדפן (כפי שניר צוק חזה נכון ב-2009, מה שאיים על הרלוונטיות של ה-Firewall הדומיננטי של צ׳ק פוינט בזמנו). ההשקה של מוצרים כמו גוגל דוקס ודרופבוקס – ובהמשך, מיקרוסופט אופיס 365 – שחררו את העול של ניהול הקבצים, והקלו על עבודה שיתופית בדפדפן (ובסמארטפון). לצד זה, הקלאוד איפשר ליותר ויותר מוצרי SaaS להיבנות כדי לפתור ״מקרי שימוש מיוחדים״ של אקסל. התרשים הזה מ-2019 – של חברות ה SaaS שעושות unbundling לאקסל – כבר לא מעודכן, אבל ממחיש את העובדה שעסקים שנבנו כדי להציע אלטרנטיבה לאקסל, צברו יחד שווי שוק של מאות מיליארדי דולרים.
סיילספורס – לבדה שווה היום מעל 300 מיליארד דולר – בנתה את מוצר ה SaaS הראשון, שאיפשר לאנשי מכירות לנהל את ה leads וה pipeline שלהם, בצורה טובה יותר מאשר לעקוב אחריהם באקסל (בזמן שהם ממתינים שמחלקת ה IT תשלים פרוייקט הטמעה רב-שנתי של מערכת ניהול לקוחות on-premise כמו Siebel).
אבל זה עדיין השאיר ״מקרי אמצע״; כאלו שהם ספציפיים וקטנים מדי בשביל להקים סטארטאפ ולגייס מיליוני דולרים בהון סיכון, אבל מצד שני - גדולים או מורכבים מדי כדי לבנות מגה-אקסל שיפתור אותם. גם אל החלל הזה נהרו גל של חברות, כמו AirTable או SmartSheet, שרכבו על טרנד ה No-Code, ואיפשרו למשתמשים ״לבנות״ בעצמם מיני-אפליקציות ווב, בלי ממש לכתוב קוד, דרך כלים נוחים יותר מאקסל. זה עורר הרבה ציניות, מרבית המניות האלה נסקו בתקופות אופוריית ה SaaS והקוביד, ולאחר מכן קרסו ב-80%. ולא ממש התאוששו מאז.
הפלטפורמה היחידה שמצליחה להמשיך לצמוח בצורה מהירה – גם לאורך משבר ה SaaS פוסט-קוביד – היא, מאנדיי.
מאנדיי
הפוסט שכתבתי בסוף 2022, על סיפור העליה של מאנדיי ופוטנציאל הדיסראפשן, עדיין מתיישן די טוב לדעתי. אני עדיין לא יודע לשים את האצבע על הסיבה המדוייקת שדווקא הם, ולא אוסף נרחב של יזמים מוכשרים אחרים שניסו את מזלם בתחום, מצליחים להמשיך לצמוח באופן מרשים. אבל אי אפשר להתכחש למספרים: מאנדיי ממשיכים להתרחב בתוך החלל של ״מקרי האמצע״, ובהדרגה גם לנגוס באפליקציות עצמן, עם השקת מוצרים לצרכים ייעודיים, שנבנו מעל הפלטפורמה הפתוחה שלה.
בסוף 2022 הזכרתי את מוצרי ה-CRM וה-dev; מספר החשבונות הפעילים בהם צמחו מאז במאות אחוזים, והושק גם מוצר נוסף: Service. המנכ״ל-השותף ערן זינמן הסביר במהלך שיחת הועידה השבוע:
קודם כל, חשוב לציין, לא מדובר רק על שירותי IT … כמובן שיש לנו גם שירותי IT, אבל גם בקשות HR, תפעול, בקשות למחלקת הכספים, בקשות למחלקת השיווק, תמיכה בלקוחות. זה פונה למגוון של מחלקות בתוך הארגון.
[...] אלו עדיין הימים המוקדמים, אבל ממה שדיברנו עם הלקוחות, הם אוהבים את הגמישות של הפלטפורמה. אני חושב שלכל השחקנים הגדולים בתעשיה הזו יש דרגה גבוהה של גמישות, וזה משהו שאנחנו מציעים מההתחלה. אז העובדה שזה בנוי מעל הפלטפורמה של מאנדיי היא יתרון ענק. וגם העובדה שבמובן מסויים, מאנדיי עבורם היא דרך מרכזית לעבוד. ובגלל שמאנדיי Service נהנה מאינטגרציה עמוקה עם מאנדיי CRM ומוצר ניהול העבודה של מאנדיי, זה גם נותן לנו יתרון ענק על השחקנים האחרים בשוק …
גם הצעידה במעלה השוק ממשיכה בקצב מרשים: מספר הלקוחות שמוציאים מעל 50,000 דולר בשנה על מאנדיי יותר מהוכפל בשנתיים האחרונות, ועכשיו החברה מדווחת גם על מספר הלקוחות שמוציאים מעל 100,000 דולר - שגם צומח בקצב מרשים.
כדי לפנות לאנטרפרייז, מאנדיי השלימה את בניית mondayDB – מאגר מרכזי שמאפשר שיתוף מידע בין Boards ולתמוך בשאילתות מורכבות – שעליו הכריזה ב-2023, וגם מתכננת לגייס כמות גדולה של אנשי מכירות, הנה שוב ערן זינמן:
אנחנו ממשיכים להשקיע בארגון המכירות. בסך הכל, בין אנשי מכירות ומנהלי שותפים, מספר נושאי ה-quota שלנו צמח ל 395 בסוף הרבעון הרביעי. זו צמיחה משמעותית רבעון-על-רבעון [...] יש לנו הרבה פוטנציאל התרחבות בבסיס הלקוחות הקיים .יש לנו מוצרים נוספים, זה דלק מדהים לצוות המכירות שלנו. הלקוחות הקיימים מתרחבים יותר לאנטרפרייז, mondayDB פרץ את הדרך ללקוחות אנטרפרייז להתרחב אפילו יותר.
אז זה מרגיש שבבסיס הלקוחות הקיים שלנו, יש הרבה פוטנציאל לצמיחה, ואנחנו יכולים להוסיף אפילו עוד account managaers כדי להרחיב את בסיס הלקוחות. וגם, performance marketing ממשיך להיות חזק, וראינו ביקוש חזק על פני כל המוצרים.
כשמחברים הכל יחד, זה פשוט מרגיש שזה מאד בריא להגדיל את ארגון המכירות. אנחנו רואים את ההחזר על ההשקעה הזו, וממשיכים לעשות את זה ב-2025.
זה השלב הטבעי הבא ב-motion שחברות B2B SaaS מקוות ליישם: להתחיל עם product-led growth, לבסס רשת של שותפים ואינטגרטורים, ולבסוף: כח מכירות לאנטרפרייז.
הדרך הצינית לתאר את מאנדיי היא בתור ״אקסל בצבעים״, אבל ה Boards של מאנדיי למעשה מאפשרים הרבה יותר גמישות ממה שאפשר לעשות עם גיליון של מיקרוסופט אקסל. במובן מסויים, אפשר אולי להגיד שמיקרוסופט 365 – גרסת ה-browser של מוצרי אופיס – היא, אולי, כמו קליפי? זה מאפשר לפלח המבוגר יותר של המילניאלס – ילידי האייטיז – שגדלו עם המחשב האישי ומוצרי אופיס, להשתמש בגרסה מודרנית יותר של מה שהם הכירו. אבל – קצת כמו שהייתה הבעיה עם ווינדוס מובייל – לשים את מיקרוסופט אקסל בדפדפן, זו לא בהכרח הארכיטקטורה האידיאלית. האייפון – בניגוד לווינדוס מובייל, שהיה לקחת את ווינדוס ולשים אותו על טלפון חכם – נבנה מלכתחילה כדי לנצל בצורה מלאה ולבנות את החוויה האידיאלית עבור הסמארטפון; באופן דומה, אולי ה Boards של מאנדיי – רעיון שדרש כמה איטרציות ופיבוטים בתחילת הדרך – הם האופן שבו מיקרוסופט הייתה בונה היום Canvas דיגיטלי, אם הייתה עושה את זה מאפס, ולא הייתה כבר מחוייבת למורשת ולחוויית המשתמש המוכרת של אקסל?
אולי, כמו שהרבה מאפליקציות ה SaaS הן למעשה מקרה פרטי של אקסל – על מיקרוסופט אקסל בעצמו אפשר לחשוב בתור מקרה פרטי של Board של מאנדיי.
זה כנראה מתאר את התרחיש הורוד עבור מאנדיי: להשיק עוד מוצרים על גבי הפלטפורמה שלה, שתוכל להמשיך למכור לבסיס הלקוחות ההולך וגדל שלה, בעודה נעה במעלה השוק. עד שתמצב את עצמה בתור ה״אקסל״ של הדור החדש.
מחיר המניה של מאנדיי בהחלט משקף ציפיות הרבה יותר גבוהות מאשר קצב מכירות שנתי (ARR) של מיליארד דולר - רף מרשים לכשעצמו שמאנדיי חצתה לאחרונה. השאלה הפתוחה היא עד כמה מאנדיי תוכל להתקדם בחזון השאפתני הזה בלי להעיר את הדב – מיקרוסופט – שקטעה בהצלחה את הצמיחה המהירה של חברות Enterprise SaaS כמו בוקס או סלאק.
מאנדיי ובינה מלאכותית
בשיחת הועידה שבה נשאלו לראשונה על AI, עוד בתחילת גל ההייפ הנוכחי, המנכ״לים של מאנדיי הגיבו ב״זה סופר מגניב, נכון?״; אבל חשדתי בזמנו שזה לא סופר מגניב בעיניהם. AI זה לא בהכרח חלק מהחוזקות של מאנדיי, שמצליחים בעיקר בזכות יכולות execution וחזון מוצרי מוצלחות. למרות שהכריזו אז על אוסף של תכניות סביב AI, הערתי בזמנו שהיה קשה להבין מה הן בעצם אומרות. אמנם ההכרזה על mondayDB מאותו זמן נראתה כמו צעד חשוב בהקשר של AI, אבל התכניות לשילוב AI במוצר נותרו מעורפלות, בניגוד לחברות תוכנה לאנטרפרייז אחרות – כמו מארק בניוף מסיילספורס, סאטיה נאדלה ממיקרוסופט, או אפילו אהרון לוי מבוקס – שהציגו חזון מקיף עבור המוצרים שלהם.
והנה מתוך שיחת הועידה האחרונה של מאנדיי:
אנחנו נרגשים להכריז ש Monday Service עכשיו זמין באופן רשמי לכל הלקוחות. זהו פיתרון AI-first לניהול שירות לקוחות באנטפרייז שעוזר לצוותי שירות לספק תמיכה יוצאת דופן מהר יותר באמצעות אוטומציות חכמות מבוססות AI [...]
כפי שרועי ציין, היינו עסוקים מאד בחזית ה-AI. כדי להפוך את AI ליותר נגיש, השקנו מודל תמחור גמיש מבוסס-צריכה בשביל AI Blocks, ומציעים רמת שימוש בסיסית לכל הלקוחות. לארגונים עם צרכי AI גדולים יותר, ניתן לרכוש שימוש נוסף ברמות שונות.
ב-2025, אסטרטגיית ה AI שלנו תתמקד ב-3 איזורים עיקריים: AI Blocks, Product Power-ups, וכח עבודה דיגיטלי. AI Blocks יתרחבו לספק דרכים מתקדמות יותר לעשות משימות בצורה אוטומטית. באמצעות Product Power-ups, תתבצע אינטגרציה עמוקה של AI לתוך כל מוצר כדי לטפל בצרכים ספציפיים של משתמשים. ולבסוף, כח העבודה הדיגיטלי יכלול סוכני AI, כמו מומחה מאנדיי, מתווך עסקאות, ומנתח שירות, שיציעו actionable insights ותהליכים חלקים יותר עבור המשתמשים.
אני מודה ש, כששמעתי את זה, הרגשתי שוב את אותה תחושת בלבול שחשתי לפני כמעט שנתיים, כשניסיתי להבין מה עומד מאחורי הצהרות ה AI של מאנדיי. כנ״ל לאחר ששמעתי את רועי מן מסביר את זה:
כשאנחנו מסתכלים על AI ואיך מאנדיי משתלבת שם, אנחנו מרגישים שיש לנו כח ענק לעשות דמוקרטיזציה של זה, כלומר באמת לתת את הכח לאנשים לבנות מה שהם רוצים, למנף AI לתוך העסק שלהם כדי לשפר את היעילות. וזה מה שאנחנו עושים, וזה הפידבק שקיבלנו מהבטא שהייתה לנו עם Blocks ומה שאנחנו רואים שלקוחות עושים. ובהמשך, זה מה שאנחנו מתכננים להמשך החזון, ממש לתת לאנשים טכנולוגיה שהם יכולים להשתמש בה והם יכולים לממש ישר מההתחלה וזה כיף וקל להשתמש בה.
אני עדיין לא בטוח מה זה אומר. על כח העבודה הדיגיטלי של מאנדיי – שכנראה שואב השראה מחזון Agentforce שהציג מארק בניוף – לא הצלחתי למצוא יותר מדי פרטים. הם מבטיחים ״תהליכים חלקים״, ו ״actionable insights״, שהם דברים שחברות קלאוד נהגו לדבר עליהם עוד בעשור הקודם; אולי להציג אותם גם בתור AI-powered, מאפשר לסמן עוד וי במשבצת אסטרטגיית ה AI.
לגבי פעולות מבוססות AI, הצלחתי למצוא את הסרטון הבא שמאנדיי פרסמו, ובאמת נראה די מגניב:
האופן שבו ניתן לגרור על גבי כל הטבלה, והתוכנה מבינה שהיא צריכה באותו אופן לחלץ כתובת מייל וטלפון מקבצי ה PDF בכל השורות הוא מאד מגניב! וקצת גרם לי להיזכר בפרסומת למיקרוסופט אקסל מ-1990: היכולת לגרור שורה אחת כדי למלא את כל טבלת תחזית המכירות השנתית בצורה אוטומטית, הייתה mind-blowing בזמנו.
אבל זה בדיוק העניין; מילוי אוטומטי של נתונים בטבלאות, זו חוויה שהומצאה בעידן ה GUI של המחשב האישי. וזה באמת נחמד לחסוך את הפעולות המעצבנות של לפתוח כמה טאבים ולהעתיק נתונים ביניהם. אבל זו לא הסיבה שמוציאים היום טריליוני דולרים על פיתוח הטכנולוגיה הזו. והחוויה בהמשך הסרטון – לפתוח חלון קונפיגורציה בצד כדי למלא טופס שמדריך את ה AI איך לחלץ מספרי טלפון מקבצי קורות החיים – קצת מרגישה כמו קליפי.
מאנדיי ממש אומרים את זה בסרטון, ״לפני שתיבהלו שהרובוטים משתלטים, תוכלו להירגע שזה נקבע לפי קריטריון מאד ספציפי שאני קבעתי״. זה הזכיר לי את מה שסטיבן סינפוסקי כתב, לגבי איך דור הבומרים חששו לעשות פעולות עם תוכנות אופיס, כדי לא להרוס את המסמכים שלהם.
האופן שבו AI משתלב במוצר בדוגמא הזו, נועד להחזיק את היד לבני הדור הנוכחי, שעדיין מרגישים מבולבלים סביב AI. זה מרגיש כמו AI עם גלגלי עזר. זה כנראה לא יהיה האופן שבו הילדים שלנו ישתמשו ב AI.
מיקרוסופט
הנה כמה דברים שסאטיה נאדלה, מנכ״ל מיקרוסופט, אמר כשהתארח לאחרונה בפודקאסט BG2 (החל מדקה 46:50):
אני חושב שהרעיון של אפליקציות עסקיות כנראה יקרוס בעידן של סוכני AI כי, אם חושבים על זה, הם בסופו של דבר CRUD databases [בסיסי נתונים עם תמיכה בפעולות כתיבה, קריאה, עדכון, ומחיקה - א.מ.] עם לוגיקה עסקית מעליהם. הלוגיקה העסקית הולכת לעבור לסוכנים, והסוכנים האלה יתמכו בפעולות CRUD מול ריבוי בסיסי נתונים. הם לא יעשו אפליה בין backends, והם יוכלו לעדכן מספר backends וכל הלוגיקה תהיה בשכבת ה AI.
ברגע ששכבת ה AI תהפוך למקום שבו כל הלוגיקה נמצאת, אנשים יתחילו להחליף את ה backends … בעודנו מדברים, אנחנו רואים שיעורי מכירות גבוהים של Dynamics [מוצר ה CRM ו ERP של מיקרוסופט - א.מ.] ובשימוש בסוכנים ואנחנו הולכים באופן אגרסיבי לנסות לללכת על הכל. בין שזה שירות לקוחות … דרך אגב, עוד דבר מרתק הוא שהצמיחה היא לא רק ב CRM, אלא אפילו במה שאנחנו קוראים לו פיננסים ותפעול.כי אנשים רוצים יותר אפליקציות עסקיות נייטיב לבינה מלאכותית. זה אומר ששכבת הלוגיקה של אפליקציה עסקית יכולה להתנהל על ידי AI וסוכני AI, ככה שבמילים אחרות: המעבר מקו-פיילוט לסוכן לאפליקציה עסקית צריך להיות מאד חלק.
באותו אופן תוכלו אפילו להגיד, היי למה אני צריך אקסל. באופן מעניין, אחד הדברים שהכי מלהיבים אותי הוא שאקסל עם פייתון זה כמו גיטהאב עם קו-פיילוט … תוכלו פשוט לפתוח אקסל, לפתוח קו-פיילוט, ולהתחיל לשחק עם זה. כי זה כמו להחזיק דאטה אנליסט. זה כבר לא רק להבין את המספרים שיש לכם. זה יבצע את התכנית עבורכם. כמו שכשמעלים workspace של קו-פיילוט, זה מייצר את התכנית עבורכם ואז מבצע אותה. זה כמו דאטה אנליסט שמשתמש באקסל בתור ויזואליזציית שורות-עמודות שמשמשת כמשטח עבודה לאנליזה שלו. אז קו-פיילוט משתמש באקסל בתור כלי עם כל יכולות הפעולה שלו, ויש שם תמיכה בפקודות פייתון. זו למעשה דרך נהדרת לבנות מחדש את אקסל ובנקודה מסויימת יהיה אפשר להגיד להגיד, היי אני אצור מחדש את כל אקסל, וזה יהיה נכון. אחרי הכל יש יכולת להריץ קוד, ולמעשה אפשר ליצור מחדש כל דבר. אז אני חושב שיהיה דיסראפשן.
הגישה שלנו, לפחות בכל מה שקשור למיקרוסופט 365 היא קודם כל, לבנות קו-פיילוט בתור השכבה המארגנת, UI עבור AI, לקחת את כל הסוכנים … כולל אלו שלנו, אפשר להגיד שאקסל הוא סוכן עבור קו-פיילוט, וורד הוא סוכן, אלו מעין מקרים מיוחדים של Canvas: אני עובד על מסמך משפטי, אני אתחיל מ Pages, ואז אעביר אותו לוורד, והקו-פיילוט יילך איתו. אני אעבור לאקסל והקו-פיילוט יבוא איתי. אז זו הדרך החדשה לחשוב על עבודה ב-workflow.
האיום על מאנדיי – וכל אפליקציית SaaS ארגונית – הוא ברור: השאיפה של מיקרוסופט היא לרדד אותם לעוד backend שאפשר לשלוף ממנו מידע אל ה-Canvas שמיקרוסופט מציעה בתור ממשק המשתמש החדש לעידן ה-AI. הרבה מהחפיר של חברות כמו מאנדיי נובע מהנעילה בין שכבת ה-UI – חוויית המשתמש המוכרת לעובדים, שהיא גם הדרך היחידה לגשת למידע ששמור במערכת – דרך תוכנה שרצה בקלאוד, מעדכנת ושולפת נתונים (״מבצעת פעולות CRUD״, כמו שנאדלה ניסח את זה) מול מאגרי המידע של האפליקציה.
ובזמן שהתוכנות האלה מוסיפות ״AI עם גלגלי עזר״ לאפליקציות שלהן, מה שמיקרוסופט מנסה לבנות עם AI חותר תחת הנעילה והחפיר שבכלל יש לחברות ה SaaS. בין אם מיקרוסופט תעשה את זה ע״י בוטים שמדמים משתמש אנושי בדפדפן, ויכולים למלא טפסים וללחוץ על כפתורים ב UI הוובי של אפליקציה כדי לקרוא נתונים, או דרך זה שהבוטים יידעו לייצר קוד on-the-fly שיעבוד ישירות מול API – מיקרוסופט תוכל להביא את כל המידע, מכל האפליקציות, לתוך ממשק קו–פיילוט שנבנה מלכתחילה בתור ״UI עבור AI״.
דיברנו במהדורה 92 על ההשקה של קו-פיילוט פייג׳ס, והחזון של נאדלה על UI עבור AI, ממשק משתמש עבור בינה מלאכותית. במודל שהזכרתי שם, קו-פיילוט הוא המקבילה לממשק המשתמש הגרפי של ווינדוס, מערכת ההפעלה הדומיננטית של מיקרוסופט בעידן המחשב האישי. מיקרוסופט Teams היא מערכת ההפעלה. אם להמשיך את האנלוגיה, מערכות SaaS הן כמו האפליקציות שפותחו מעל ווינדוס. ואפשר ללמוד מההיסטוריה כדי להבין מה תהיה האסטרטגיה של נאדלה בחזית הזו.
מרבית האנשים לא השתמשו בויזיקאלק כדי לערוך גיליונות נתונים אלקטרוניים; ויזיקורפ, החברה שעמדה מאחוריו, נוהלה לא טוב ונעלמה מהשטח די מהר. אבל אוסף של חברות מתחרות הציעו תוכנות גיליון אלקטרוני, מוקדם יותר ומוצלח יותר ממיקרוסופט אקסל; קוואטרו פרו הייתה התוכנה הראשונה שאני השתמשתי בה באותה תקופה, ולוטוס, שבנתה את לוטוס 1-2-3 בשלב מסויים באייטיז הייתה חברת התוכנה הגדולה בעולם (עד שמיקרוסופט עקפה אותה). באותה תקופה, מגזיני PC השוו בין המוצרים השונים, ופרסמו מדריכי ״איך לבחור את הגיליון האלקטרוני שהכי מתאים לכם״ (מה הכי יעיל בזיכרון, ותוכלו לשמור את הקבצים על דיסקט ולקחת איתכם; מה הכי עשיר בגרפיקה, ותוכלו להרשים את הלקוחות שלכם, וכו׳). קצת כמו עם מדריכי ״באיזה כלי AI הכי נכון להשתמש״ שצצים היום.
המתחרות נעלמו מהשטח אחרי שמיקרוסופט הצליחה לבסס את ווינדוס בתור מערכת ההפעלה הדומיננטית, ואז מינפה אותו כדי לבסס את הדומיננטיות של סוויטת מוצרי האופיס שלה. לוטוס למשל, נמכרה בסופו של דבר ל IBM, ותוכנת הגיליון האלקטרוני שלה סיימה את דרכה בערך כמו מערכת ההפעלה OS2 של IBM. שתיהן נדרסו על ידי מיקרוסופט.
חזרה לאנלוגיה שלנו - חברות SaaS מנסות בשלב הזה להוסיף קצת AI לשכבת ה-UI שלהן, אבל האיום הגדול עליהן הוא שמיקרוסופט תהיה זו שתבנה את שכבת ה-UI הארגוני עבור AI, ומערכות ה SaaS של היום יהפכו למקבילה של לוטוס 1-2-3 מתקופת ה-PC.
על ״סכנת מיקרוסופט״ של מאנדיי כתבתי כבר בסוף 2022, והרחבתי לגביה בקיץ 2023 בהקשר של AI והמהפך שהוא עשוי ליצור בתוכנה לאנטרפרייז. אם לשפוט לפי הצמיחה של מאנדיי, נראה שהתחזיות האלה לא התממשו. אבל זה בדיוק העניין.
מה שאפשר ללמוד מהסיפור של ויזיקאלק הוא שזה לוקח מעבר דורי כדי לאמץ במלואן דרכי עבודה חדשות עם טכנולוגיה. בשנים הקרובות – ואולי אפילו בעשור הקרוב – "AI" באנטרפרייז עשוי להסתכם בקצת ״קסם אוטומציה״ שחוסך למשתמשים את הצורך לחלץ בעצמם נתונים מקבצי PDF. זה יהיה שומט לסתות עבור הדור שלנו, אבל משהו טבעי ומובן מאליו עבור הילדים שלנו.
עבור הילדים של היום – שיגדלו עם AI – המחשבה על לפתוח מסמך כדי להעתיק משם איזה נתון ואז לעבור לטאב אחר ולהדביק אותו שם, תהיה המקבילה של להדפיס טופס ולשלוח בפקס של דור המילניאלס. זה יהיה מובן מאליו שהטכנולוגיה חסכה את זה מהם. אבל בנוסף לכל זה, הם גם עומדים להשתמש ב AI כדי לעשות דברים הרבה יותר מגניבים ממה שאנחנו יכולים לחשוב עליהם, בקלות וטבעיות שיהיו לנו קשה לרכוש. גם לעומת אלו מאיתנו שעובדים על לבנות את הכלים האלה.
כשהם יגיעו לשוק העבודה, הם יגלו את מלוא הפוטנציאל של מה שאפשר לעשות עם כלי ה AI האלה, ואיך למנף אותם כדי להיות הרבה יותר פרודוקטיביים. ועד שזה יקרה, תהיה הזדמנות לכלכלנים מתחכמים להגיד שאת מהפיכת ה AI רואים בכל מקום חוץ מבנתוני הפיריון.
והאם בכלל האופן שבו זה יקרה עדיין יהיה בדפדפן; זה מעניין לחשוב על האם גם אחד מהילדים של היום, שיתבגרו ויגיעו לאוניברסיטה עוד כמה שנים, יבהה בשיעמום בפרופסור שמדגים את האופן שבו אנחנו עושים דברים היום, ויזהה עוד ״חלל לבן״ שעדיין לא קיבל מענה; הזדמנות ענקית לאוטומציה באמצעות AI – דרך הולוגרמה במשקפיים החכמים או מה שזה לא יהיה – שהדור המבוגר יותר פספס. כמו דן בריקלין וגיליון הנתונים האלקטרוני.
דברים קורים בטק
אילון מאסק מציע 97.4 מיליארד דולר כדי לקנות את הארגון ללא-כוונת-רווח שמחזיק ב OpenAI (לניתוח של בן תומפסון, לניתוח של מאט לוין), אילון מאסק מוכן להסיר את הצעת הרכישה אם OpenAI תישאר חברה ללא כוונת רווח.
סם אלטמן פרסם את ה Roadmap של מודל GPT-5, המהנדס שתכנן את שבב ה TPU של גוגל מצטרף ל OpenAI כדי לבנות שבבי אימון ל AI.
ריאיון עם דמיס האסביס, מנכ״ל DeepMind, ריאיון עם ג׳ף דין ונועם שזיר מ DeepMind.
תכנית המנויים אמזון פריים חוגגת 20 שנים, וחברים בה 200 מיליון אמריקאיים
סגן נשיא ארה״ב ג׳יי די וואנס נואם בפריז ויוצא כנגד הרגולציה האירופאית והיחס לחברות הטק האמריקאיות, האיחוד האירופי ישקיע 200 מיליארד יורו בבינה מלאכותית, בריטניה דורשת מאפל אפשרות לעקוב אחרי משתמשים עם חשבונות מוצפנים.
צריכת החשמל של ChatGPT נמוכה מההערכות, מיקרוסופט רוכשת 400 מגהוואט של אנרגיה סולרית עבור AI, צרפת מציעה אנרגיה גרעינית לאימון AI.
שיא צפיה בסופרבול בעקבות השידור בסטרימינג, שופיפיי הסירה אתר שמכר חולצות צלב קרס של קניה ווסט אחרי הסופר בול.
הטלוויזיה עברה את מובייל והיא עכשיו אמצעי הצפיה העיקרי ביוטיוב בארה״ב, יכולות AI חדשות ביוטיוב, גוגל מובילה השקעה בסטארטאפ חישוב קוואנטי.
וורקדיי משיקה פלטפורמה לארגונים כדי לנהל את כל סוכני ה AI שלהם במקום אחד. תומפסון רויטרס זכתה בתביעה של הפרת זכויות יוצרים ע״י מודל AI.
צוות משימה חדש לקריפטו ב SEC, מניית רוביןהוד זינקה ב-14% לאחר דיווחה על זינוק של 700% בהכנסות מקריפטו ברבעון הרביעי, ועל פעילות מסחר פרועה בעקבות הניצחון של טראמפ בבחירות. מדינה עניה באפריקה משיקה Meme Coin בתור ״ניסוי״.
“עשיתי טוויט של ׳היי אני קונה את זה ואני עומד למכור את זה׳. הפכתי עשרת אלפים דולר למשהו כמו 75 אלף. אני אפילו לא יודע איך. זה קרה כל כך מהר … אני אפילו לא יודע מה אני עושה עם החיים שלי. כאילו, אני מרגיש שאני יכול לשבת פה ולעשות מיליונים רק מלסחור ב memecoins. הולכים לכלא על זה?״
תודה שקראתם את הרהורי יום שישי שלי השבוע!
אתם מוזמנים גם לעקוב אחריי בלינקדאין, וואטסאפ, טוויטר או פייסבוק. ואם עדיין לא נרשמתם לבלוג - אפשר לעשות את זה כאן כדי לקבל את הניוזלטר בכל יום שישי בבוקר ישירות למייל:
תזכורת: הבלוג הזה הוא למטרות לימודיות בלבד. אין לראות באמור לעיל ייעוץ השקעות. מסחר במניות מלווה בסיכונים רבים. אנא קראו את הדיסקליימר המלא כאן.
.אני מאד נהנה לקרוא את התוכן שלך
יחד עם זאת זו חוויה מאד מתסכלת באפליקציה הזו.
השימוש בעברית ובאנגלית יותר שמות בעימוד.
כל מילה באנגלית שוברת את המשפט ונדרש דמיון רב בכדי לדמיין את כוונת המשורר
מענין ונהדר כרגיל