מהדורה 2: קשיים טכניים, הוצאות האנרגיה של הקלאוד, אנסמבל קפיטל, טובי לוטקה, ידי יהלום, היסטוריה של גיאות ושפל, מתי לקנות עוד כשמניה יורדת
מהדורה 2: קשיים טכניים, הוצאות האנרגיה של הקלאוד, אנסמבל קפיטל, טובי לוטקה, ידי יהלום, היסטוריה של גיאות ושפל, מתי לקנות עוד כשמניה יורדת
״ולפני ששמת לב, פוזיציה של 7% הפכה להפסד של 18%״
אפתח בהתנצלות - אני עדיין לומד איך הפלטפורמה הזו עובדת. בשבוע שעבר התחלתי את הניוזלטר בתור סאבסטאק נפרד, ומאז הבנתי שיש אפשרות להוסיף ניוזלטר בתוך סאבסטאק קיים. כדי שזה יהיה יותר נח לכולם, והתוכן לא יתחלק על שני דומיינים נפרדים, ״קיפלתי״ את הרהורי יום שישי בתור ניוזלטר בתוך ״אופטיקאי מדופלם״.
מה זה אומר עבורכם? כולכם רשומים עכשיו לבלוג ״אופטיקאי מדופלם״. אתם יכולים לנהל את העדפות המייל שלכם - האם לקבל במייל רק פוסטים בבלוג, רק את ״הרהורי יום שישי״, גם וגם או אף אחד מהם. אפשר לנהל את זה ע״י לחיצה על התפריט מימין למעלה, ובחירת “Manage Subscription״.
תודה שאתם סבלניים לחבלי הלידה והקשיים הטכניים של תחילת הדרך הזו.
דברים שנתקלתי בהם השבוע
הוצאות האנרגיה של הקלאוד
גם אמזון וגם מיקרוסופט דיווחו על עליה גבוהה בהוצאות האנרגיה של data centers. דאג מ Fabricated Knowledge, שלרוב מתרכז בצ׳יפים ו-semiconductors, פרסם ניתוח על הוצאות האנרגיה בקלאוד. הנה הנקודה המעניינת לדעתי:
אחד הגורמים (להוצאות האנרגיה הגבוהות - א.מ.) הוא שצפיפות האנרגיה למארז עולה, והשבבים המובילים הופכים יותר ויותר להיות רעבים לעוד אנרגיה, לא לפחות.
אני רוצה להדגיש שזה יתרון ענק לענן הציבורי. הענן הציבורי הוא המנצח בטווח הארוך, וכמו שההיסטוריה לרוב מראה, אתגרים נוטים להאיץ את האימוץ של הטרנדים שיתבררו כמנצחים בטווח הרחוק, וזניחה של המפסידים. במקרה הזה, היתרון הולך ליחס האנרגיה היעיל יותר בענן הציבורי (שמוגדר על ידי יחס PUE, כמות האנרגיה שנצרכת על ידי ה data center ביחס לכמות האנרגיה שנצרכת על ידי ציוד המחשוב עצמו - א.מ.). גוגל מדווחת על יחס PUE של בערך 1.1 בהשוואה לממוצע של 1.55 במיקרוסופט ו-AWS כנראה דומה לזה …
שירותים כמו Equinix או עננים פרטיים לא יכולים להתחרות …
יתרונות העלויות שעומדים לזכרות הענן הפומבי הם משמעותיים. חברות ענן ציבורי גם משתמשות ב״הסכמי רכישת אנרגיה״ כדי ליצור הסכמים פרטיים לרכישת אנרגיה נקיה ופרטית, שכנראה טובים יותר מהמחירים בשוק …
זה אמור להאיץ את האימות של הקלאוד, וסאטיה נאדלה הזכיר את זה:
״הדרך הכי טובה לגדר נגד הוצאות אנרגיה גבוהות ולהיות יעיל יותר מבחינה אנרגטית, היא לעבור לענן … זו תקופה שבה הענן הולך לקחת יותר נתח שוק.״
נראה שיש לי עוד דוגמא להוסיף לשרשור שלי על יתרונות ה Economies of Scale בקלאוד.
יום המשקיעים של אנסמבל קפיטל
אפתח בהסתייגות שיום משקיעים לרוב מיועד לשווק את הקרן למשקיעים ולשכנע אותם בתשואות הגבוהות שצפויות להם. עם זאת אני מאד מעריך את הצוות באנסמבל קפיטל ומתרשם מאד מהאופן שבו הם חושבים. אני לא משקיע בקרן, אבל עוקב אחריהם כבר מספר שנים וזכיתי גם לשוחח עם חלק מהם.
ביום המשקיעים שנערך בשבוע שעבר הם ניסו להציע ניתוח של הכלכלה האמריקאית, ולהראות שהצמיחה החלשה בתוצר בשנים האחרונות הוא שילוב של מחסור בעובדים וחוסר גידול בפריון העבודה. לטענתם שיעור ההשתתפות של גברים בכח העבודה לא התאושש מאז המיתון הגדול של 2008-09, והמחסור בעובדים החריף בשנים האחרונות בגלל שילוב של האטה בהגירה לארה״ב ובעיקר בגלל קוביד. הבעיות בפריון נובעות ממגבלות שהן כנראה זמניות, כי עובדים לרוב לא שוכחים איך להיות יעילים. תקופות של מיתון (שמסומנות באפור) הן לרוב כואבות בטווח הקצר, אבל הקיצוצים והיעילות שהן יוצרות מביאות לצמיחה חדה יותר בשנים שלאחר מכן:
לא אחזור על הדיון בחברות הספציפיות שאנסמבל משקיעים בהן, אבל בסיום יש גם נימה אופטימית לגבי עתיד שוק ההון האמריקאי, עם תזכורת לפרספקטיבה ההיסטורית.
בגרף למטה מופיע מדד ה S&P 500 מאז מלחמת העולם השניה עם 11 תקופות של מיתון שמסומנות באפור. למרות אינפלציה גבוהה בשנות ה-70׳, המלחמה הקרה, מלחמת ויאטנם, מלחמת קוריאה, 9/11, המשבר הפיננסי העולמי, משברים חברתיים ומגיפה עולמית - שוק ההון האמריקאי הניב בממוצע תשואה של 9% לאורך כל התקופה.
סימון ״התחום הירוק״ הוא קצת מאולץ ומלאכותי לטעמי, אבל אני מסכים עם המסר הכללי בנוגע לכך שאולי יש אתגרים גדולים וסכנה לתשואות בטווח הקצר, אבל אין סיבה לא להיות אופטימיים מאד בנוגע לטווח הארוך.
טובי לוטקה 💎🙌
טובי לוטקה, מנכ״ל Shopify, השקיע עוד 10 מיליון דולר מכספו האישי ברכישת מניות של Shopify - והגיב לפרסום על כך עם האימוג׳י של ״ידי יהלום״ - סלנג מתקופת בועת הקריפטו וה meme stocks שמסמל את מי שהידיים שלו יציבות והוא לא מוכר גם כשההשקעות שלו נופלות.
אני חושב שטובי לוטקה הוא פאונדר מאד מרשים, והזכרתי כמה פעמים בהערכה איך הוא התמודד עם המשבר שהחברה נתקלה בו לאחרונה. ולמרות ההערצה הגדולה שלי לאמזון (שידועה כבר לקוראי הבלוג), אני חושב ש Shopify היא פלטפורמה מאד מוצלחת.
כשאני חושב על הפרופיל של מנכ״ל שהייתי רוצה שינהל חברה שאני משקיע בה, הייתי רוצה כמובן שהוא יקנה מניות מכספו הפרטי כשהמניה זולה, אבל על טוויטים מהסוג הזה כנראה הייתי מוותר. מצד שני, הזכרתי במהדורה הקודמת את זה שסוג האנשים שמסוגלים להמציא או לבנות משהו יוצא דופן ולעשות שינוי בעולם הם אף פעם לא אנשים ״עגולים״, רהוטים ומשעממים. תמיד יש באישיות שלהם משהו קצת מוזר, ואולי אצל טובי לוטקה חלק מזה מתבטא בצורך להשתמש בהומור אינטרנט של סוחרי רוביןהוד בני עשרים כשהוא קונה מניות של החברה שלו ב-10 מיליון דולר 🤷
מה אתה קורא?
ספר שקראתי כבר לפני כמה שנים אבל מצאתי את עצמי חוזר לעיין בו לאחרונה הוא “Bull!” - היסטוריה של גיאות ושפל 1982-2004.
הספר בוחן את המחזורים בכלכלה ובשוק ההון בשנים האלה, וכמובן נותן מבט מקרוב להיווצרות של בועת הדוט-קום והמשבר שהגיע אחריה. מעניין לראות את השילוב של הנסיבות שתמכו בזה בשנות ה-90׳, כמו ההקמה של ערוץ CNBC והיווצרות ה IRA - חשבונות פרישה בניהול אישי - באמריקה, והלחץ של חוסכים ״לדאוג ישיגו מספיק תשואה בשביל הפנסיה״. לצד זה הופיעו אנליסטים שהפכו לסלבריטאים כמו הנרי בלודג׳ט ממריל לינץ׳ (שבתחילת שנות ה-2000 הואשם בהונאה ונאלץ לפרוש) ומארי מיקר ממורגן סטנלי שזכתה לכינוי ״מלכת הרשת״ - רשת האינטרנט כמובן, שאותה קידמה בפרשנויות שלה. שניהם התארחו באופן קבוע בשידורים של CNBC. הנפקות הענק של AOL ונטסקייפ, והזינוק במניות על רקע ההבטחות של ה״פרודוקטיביות האדירה״ שיביא איתו האינטרנט תידלקו את ההתלהבות.
הסיפור של מחזור הגיאות והשפל הנוכחי עדיין לא הושלם, אבל לפעמים אני מנסה לדמיין מה יהיו הפרקים בספר שייכתב עליו. הם בטח יכללו את רוביןהוד, היכולת לקנות fractional shares, הקלות של מסחר באופציות ושימוש בחוב. כנראה יהיה פרק על רדיט, meme stocks ועל הסרטונים של ״דייבי הדיי-טריידר״ (עם האימוג׳י המתבקש: 💎🙌). הייתי מזכיר גם את קאת׳י ווד ואילון מאסק. לפחות פרק אחד יהיה חייב להיות מוקדש לקריפטו. אני ממש מחכה לקרוא את הספר הזה.
שני ציטוטים בינתיים שאולי רלוונטיים גם לתקופה האחרונה, וכנראה תמיד יהיו רלוונטיים או לפחות כל עוד בני אנוש עוסקים בהשקעות:
בועה, הבחין גולבריית׳, תמיד מבוססת על האמונה שיש משהו חדש בעולם. ההיסטוריה של סייקלים קודמים מבוטלת כלא-רלוונטית.
הרגע הזה המחיש לויין את מה שחשד בו זה מכבר: הם נותנים לטייפ1 להגיד להם כמה החברה שווה. אין פלא, כשמניה צללה בחדות, שהאנליסטים שעקבו אחריה היו מופתעים בדיוק כמו כולם.
המלצה מהעבר
מתי לעשות average-down?
אם כבר דיברנו על 💎🙌, אני בטוח שהשאלה האם להגדיל חשיפה למניה כשהמחיר שלה יורד, וכך להקטין את המחיר הממוצע ששילמתם עליה, חלפה בראשם של כמה משקיעים לאחרונה.
הפוסט הזה שפורסם בתחילת 2017 ניסה לנתח את השאלה הזו. וורן באפט חוזר על המסר של לא להתרגש מהשגיונות של ״מיסטר מרקט״ אלא לנצל אותם: אם אהבת את המניה ב-$10, כי אתה מעריך שהיא תהיה שווה $20 בתוך כמה שנים - בטוח תאהב אותה יותר ב-$6. מיסטר מרקט בטח עישן משהו באותו בוקר אם הוא מוכן למכור לך אותה בכזה מחיר.
הבעיה היא כמובן שלא כולנו חכמים כמו באפט, ולפעמים עושים טעויות. ואם השווי ההוגן של המניה צריך להיות $3 אבל נכפיל את הפוזיציה ב-$6, זה מחמיר את המחיר שנשלם על הטעות.
כל המשקיעים עושים טעויות כל הזמן, פיטר לינץ׳ באופן מפורסם אמר ש״במשחק הזה אתה ממש טוב אם אתה צודק ב-6 מתוך 10״. משקיעים נבונים יכירו בכך שהם עומדים לעשות טעויות, ויגבילו את הדאונסייד על ידי זה שיקצו רק אחוז מסויים מהתיק לפוזיציה.
אני לא רוצה להיכנס לדיון בנושא בניית פורטפוליו (נושא מעניין בפני עצמו), אבל רק להצביע על הסכנה או הפירצה שיכולה לקרות כשעושים average-down: פוזיציה של 8% יכולה להסתיים בהפסד של 17% מהתיק. זה קורה כי כשהמניה יורדת, היא כבר לא 8% מהתיק אלא נראית כמו רק 5%, ולכאורה אפשר להקצות 3% נוספים. והתהליך הזה יכול לחזור על עצמו כמה פעמים.
הפיתרון שהמאמר מציע הוא להחליט גם על הקצאה מקסימלית לפי מחיר הקניה ולדבוק בה, גם כשיש תנודתיות בתיק. אני יכול להחליט להקצות 10% מהתיק למניה, ולהתחיל פוזיציה עם 5% מהתיק. אחרי שהיא יורדת ב-20% היא אולי רק 4% מהתיק שלי, אבל ה״תקציב״ שלי מאפשר לי להוסיף רק עוד 5% ולא עוד 6%.
עבורי זה היה שינוי די משמעותי, ניסיתי תמיד לא ליצור עוגן סביב כמה שילמתי על מניה ולהתרכז רק בכמה היא נסחרת וכמה אני חושב שהיא צריכה להיות שווה (״למניה לא אכפת כמה שילמת עליה״), אבל הטיעון הזה גרם לי להבין שחשוב גם לעקוב אחרי כמה שילמת עבור המניה.
אני חושב שביצוע של כמה סיבובי average-down למניה שטעיתם בה הוא מסוג הטעויות שכל משקיע/ה חייבים לחוות בעצמם כדי שהזיכרון של הכאב ייצרב.
אחרי שזה קורה - הפוסט הזה מציע דרך מצויינת להתמודד עם זה בעתיד:
תודה שקראתם את הרהורי יום שישי שלי השבוע!
אם עוד לא נרשמתם, אפשר להירשם כאן כדי לקבל את הניוזלטר בכל יום שישי בבוקר ישירות למייל:
מאוד מעניין ומרתק תודה רבה
מרתק, תודה!