מהדורה 98: גיימסטופ, את׳ריום, הנפקת מטבע, ווב-3, אומן המימז, טסלה, דוג׳קוין, בנג׳מין גרהאם

עולם שנשלט על ידי מימז הוא ההיפך המוחלט מעולם שנשלט על ידי שומרי סף; איך זה מתפתח במערכת הפיננסית.

Nov 22, 2024

שוב יום שישי. זו השניה מתוך סדרה של שלוש מהדורות שיעסקו במטבעות קריפטוגרפיים; בשבוע שעבר התמקדתי בעיקר בביטקוין, והפעם נדבר על עוד דברים שקורים ברחבי תעשיית הקריפטו. המכנה המשותף ביניהם יהיה: memes.

ורק תזכורת אם קיבלתם את זה במייל, שלפעמים נחתך באמצע - מומלץ ללחוץ על הכותרת למעלה כדי לפתוח טאב חדש עם המהדורה המלאה.

קדימה למהדורה מספר 98 -

גיימסטופ

הזכרתי במהדורה 89 את התחזית השגויה של הכלכלן זוכה פרס הנובל פול קרוגמן לגבי האינטרנט ב-1998. הוא ציפה אז שהצמיחה תיעצר באופן דרסטי, כי לרוב האנשים אין מה להגיד אחד לשני. לא עמד להיות אפקט רשת, לטענתו. ״עד סביבות 2005, יהיה ברור שההשפעה של האינטרנט על הכלכלה היא לא יותר גדולה מההשפעה של המצאת הפקס״, קרוגמן סיכם.

מה בדיוק קרוגמן פספס, שהוביל אותו לתחזית כל כך שגויה? מארק צוקרברג הסביר את זה טוב כשהציג את האינטרנט בתור מוקד כח נוסף בחברה המודרנית:

אנשים שיכולים לבטא את עצמם באופן נרחב הם סוג חדש של כח בעולם - מוקד נוסף לצד שאר מוקדי הכח של החברה. אנשים לא צריכים יותר לסמוך על שומרי סף בפוליטיקה או בתקשורת כדי לגרום לקול שלהם להישמע, ויש לזה השלכות חשובות.

קשה למצוא את המילים להדגיש עד כמה זה עוצמתי. ופול קרוגמן לא היה מסוגל לדמיין את זה ב-1998. מי למשל היה מסוגל לדמיין את כל מה שקרה עם גיימסטופ?

דבר אחד שמשותף לגיימסטופ ב-2021 (ואולי עד היום) ולביטקוין הוא ש, שני הסיפורים נולדו מתוך תחושת אי צדק וכעס כלפי וול סטריט. דיברנו בשבוע שעבר על איך המשבר של 2008 הוליד את תנועת הביטקוין בתור grassroots movement שתרגמה את הכעס על הבנקים לניסיון לבנות מערכת תשלומים שתייתר אותם. הסיפור של גיימסטופ גם נבע מכעס כלפי וול סטריט במהלך מגיפת הקוביד. הסרט הנהדר Dumb Money תיאר את זה מצויין - מנהלי קרנות גידור עברו אז לאחוזות מפוארות במיאמי והמשיכו להתעשר משם, בזמן שהסגרים הובילו את בני המעמד הבינוני-נמוך לאבד מקומות עבודה, להישאר עם ילדים בבית ללא מסגרות חינוכיות, ולהיקלע לחובות. וזה עוד בלי להזכיר את הוירוס עצמו, שבני המעמד הנמוך היו הרבה יותר חשופים אליו.

מה שהופך את הסיפור של גיימסטופ להרבה יותר מעניין מסתם עוד ספקולציה פיננסית שקרסה, הוא הפיל שבחדר: האינטרנט. זה מה שאיפשר לאוסף גדול של אנשים זרים, ואנונימיים בהרבה מקרים, למצוא אחד את השני, מאד מהר, ולהקים קהילה – r/WallStreetBets – שדרכה הם תיאמו אסטרטגיות מסחר שיזיזו את המחיר של נכס פיננסי.

האינטרנט איפשר למסר שאמר משהו כמו ״היי בואו נקנה מניות של גיימסטופ״ - להפוך לויראלי. הרעיון הזה הלך והתפשט ככל שוירוס הקורונה התפשט. וכמו הואריאנטים של הקורונה, שהלכו והשתנו עם ההתפשטות של המגיפה, גם הרעיון של להחזיק מניות גיימסטופ הלך והשתנה ככל שהוא התפשט, עד שכבר היה קשה לזהות שם את תיזת הערך הראשונית של u/DeepFuckingValue; נשזרו שם מוטציות כמו ״בואו נדפוק את העשירים מוול סטריט שלא סופרים אותנו״, ״איך הם מעזים לעשות שורט על החברה הזו שאהבנו בתור ילדים״, או ״אם נחזיק ולא נמכור אז כולנו נתעשר״. זה הפך ל-meme.

ככה בן תומפסון תיאר את זה במאמר שהוא כתב על התופעה ב-2021:

הדרך הכי טובה לתאר מה קרה לגיימסטופ היא שזו הייתה meme: המשמעות שלה יכולה להיות כל דבר, והכל ביחד, להתפתח כמו מסורת שעוברת בעל פה בזמנים הקדומים, אבל לעשות את זה במהירות האור [של האינטרנט]. ההשפעה על העולם האמיתי הייתה, אמנם, אמיתית מאד, לפחות עבור אלו שהרוויחו או הפסידו כסף בוול סטריט. זה העניין עם memes: בפני עצמן הן דבר חולף; כמו וירוס, יש להן השפעה בעיקר אם הן חודרות ומשתלטות על תשתית קיימת.

גיימסטופ היא, אמנם, חברה עם פעילות עסקית אמיתית (גם אם בדעיכה); המניה שלה נסחרת בבורסה של ניו יורק, ומייצגת בעלות חלקית על העסק הזה. היא לא נכס קריפטוגרפי. הסיבה שאני מזכיר אותה בפתיחה של מהדורה שעוסקת בקריפטו היא לא רק כי גם זו תולדה של כעס של ההמונים כלפי וול סטריט; אני מזכיר את גיימסטופ כי היא מקרה מבחן מרתק של מה שקורה כשנכס פיננסי הופך ל meme באינטרנט.

את׳ריום

התנועה שמגדירה את עצמה בתור ״ביטקוין מקסימליסטיים״, סבורה שביטקוין הוא הנכס הדיגיטלי היחיד שיהיה קיים בעתיד. האנשים האלה מאמינים שכל מטבע או נכס קריפטוגרפי אחר הוא נחות ומיותר לעומת ביטקוין. ואם אתם כאלה, אתם יכולים להפסיק לקרוא עכשיו ולדלג על המהדורה הזו. כי היא תעסוק גם בנכסים קריפטוגרפיים נוספים, שהם לא ביטקוין.

תרגילי בית שאהבו לתת בקורס קריפטו שעשיתי בסטנפורד היו דברים כמו, איך להשתמש בפרוטוקול של ביטקוין כדי לממש מנגנונים יותר מורכבים מאשר פשוט א׳ שולח כסף ל-ב׳. למשל, כתובת שדורשת חתימות של שני אנשים כדי לשלוח ממנה כסף. זה נקרא multi-sig, ריבוי-חתימות. המקרים שידרשו את זה הם למשל מטבעות ששייכים לעסק משותף, או מוחזקים בנאמנות על ידי הורים גרושים עבור הילדים שלהם. בכל מקרה, זה באמת מושלם בתור שיעורי בית לסטודנטים בסטנפורד, אבל די סבוך לעשות במציאות. וגם הרבה דברים פשוט אי אפשר לעשות במגבלות הפרוטוקול.

ויטאליק בוטרין, לדוגמא, לא היה ביטקוין-מקסי. הטרידו אותו כמה מגבלות אמיתיות לגבי האופן שביטקוין עובד. הוא חלם לבנות, במקום רק לדג׳ר פומבי מבוזר ללא שליטה ריכוזית, ממש מחשב. שיהיה פומבי ו-decentralized. וזה בדיוק מה שהוא עשה כשהוא המציא את את׳ריום, או Etherium Virtual Machine. זה דומה לביטקוין בהרבה מובנים: אנשים חותמים על טרנזאקציות ומשדרים אותן לרשת, הטרנזאקציות מוכנסות לבלוק, הבלוקים משורשרים יחד, כולם יכולים לראות את כל הטרנזאקציות, וכו׳.

ההבדל הוא שטרנזאקציות בביטקוין הם בעיקר שליחה של תשלומים, ופעולות באת׳ריום הן מנגנון הרבה יותר כללי. בגדול, מדובר על קריאה מרוחקת לפונקציות, במחשב הוירטואלי הענקי שהוא את׳ריום. דוגמא לפונקציה כזו יכולה אולי להיות, ״שלח 10 את׳ר מכתובת X לכתובת Y״. תכנית יותר מתוחכמת יכולה להיות ״שלח 10 את׳ר מכתובת X לכתובת Y אם משהו קורה״. למשל, אם טראמפ זוכה בבחירות, או אם הווריוורס זוכים באליפות, או מה שזה לא יהיה. ככה שני אנשים זרים יכולים להמר ביניהם בלי צורך לסמוך אחד על השני, או על צד שלישי ניטרלי.

התכניות האלה נקראות ״חוזים חכמים״. זוהי בעצם תכנית מחשב שרצה על הבלוקצ׳יין. אפשר לחשוב על זה כמו על חוזה משפטי, שגם דואג לאכיפה של עצמו. הקוד הוא מה שקוע. לא צריך לפנות לבתי משפט או להתפלפל לגבי הפרשנות של ה״חוזה״, כי קוד הוא דטרמינסטי. המכונה הוירטואלית המבוזרת של את׳ריום מריצה אותו כפי שהוא. כלומר, בערך; כמו עם הרבה דברים בקריפטו, יש עם זה כמה בעיות, שלא ניכנס אליהן במהדורה הזו.

הנקודה היא שאת׳ריום הקל על המתרגלים בקורס קריפטו בסטנפורד לחשוב על רעיונות לתרגילי בית. סתם, הנקודה היא שהוא עשה את זה קל יותר לבנות דברים מעל בלוקצ׳יין. אם ממצמצים מספיק, אפשר לחשוב על זה כמו על, AWS עבור קריפטו1.

אחד הדברים שנהיו קלים יותר הם, יצירה של מטבעות ונכסים קריפטוגרפיים חדשים. עוד לפני את׳ריום, נוצרו מטבעות קריפטוגרפיים נוספים לצד ביטקוין (נרחיב בהמשך על אחד מהם). אבל הסטנדרט ERC-20 עשה את זה קל בצורה קיצונית ליצור טוקנים קריפטוגרפיים חדשים. וכשחסם טכנולוגי מוסר, לפעמים, מקרי שימוש חדשים תופסים תאוצה.

זה הוביל לשטף של מטבעות קריפטוגרפיים שהם לא ביטקוין, וגם לא את׳ריום. מטבעות אלטרנטיביים, לפעמים קוראים להם. altcoins. למרות שמונח רווח יותר, שכנראה מתאר כמעט את כולם בצורה הרבה יותר מדוייקת, הוא, ובכן, shitcoins.

Initial Coin Offering

עוד הבדל בין ביטקוין לאת׳ריום: ביטקוין אף פעם לא גייס כסף. את׳ריום כן. מאט לוין מתאר את זה ככה:

אפשר לחשוב על ביטקוין בתור פרוייקט תשוקה, open-source, של בחור אנונימי שממש אוהב הצפנה. עלות הבניה של המערכת הראשונית של ביטקוין הייתה, הזמן של סאטושי, שהוא בעצם תרם בחינם. הוא אכן כרה את הביטקוינים הראשונים, מה שבדיעבד עשה אותו סופר-עשיר, אבל זה הגיע רק מאוחר יותר.
את׳ריום היה מסובך יותר לבנות. ויטאליק בוטרין הוא המנהיג האינטלקטואלי של את׳ריום, אבל היו עוד כמה קו-פאונדרים. היו חברות. היו מתכנתים. הם השקיעו בזה הרבה זמן. הם היו צריכים לשלם על משלוחי אוכל.
אתם יכולים לדמיין את ויטאליק אומר, ״אוקיי, אנחנו חברה, אנחנו את׳ריום בע״מ, נבנה את הבלוקצ׳יין של את׳ריום ונעשה מזה כסף, ונמכור מניות של את׳ריום בע״מ כדי לגייס כסף בשביל לבנות את הבלוקצ׳יין. נמכור 20% מאת׳ריום בע״מ תמורת מזומן, ניקח את המזומן, נבנה את הבלוקצ׳יין, ו, לא יודע, נאסוף תמלוגים. את׳ריום בע״מ תאסוף 0.01% מכל טרנזאקציית את׳ריום מעתה ועד עולם״. את׳ריום היה מוצר מוכר עם הרבה הייפ עוד לפני שהוא הושק, והם בקלות יכלו למצוא משקיעים.
הם לא עשו את זה, מסיבות פילוסופיות וכלכליות. הם רצו אקוסיסטם שהוא decentralized, ולהחזיק בבעלות של תאגיד בע״מ יהיה מנוגד למטרה. אז הם לא מכרו מניות. הם מכרו טוקנים. ביולי 2014 הם מכרו את׳ר ״במחיר של 1000-2000 יחידות תמורת ביטקוין אחד, מנגנון שנועד לממן את ארגון האת׳ריום ולשלם על הפיתוח״, לפי ה Etherium white paper. בסך הכל הם מכרו בערך 60 מיליון את׳ר תמורת 18.3 מיליון דולר, עוד לפני שהטכנולוגיה עצמה עלתה לאוויר. בלוק הג׳נסיס של את׳ריום נכרה ביולי 2015. היום יש מעל 120 מיליון את׳ר. חלקו, כמו ביטקוין, הגיע מכריה או וידוא של טרנזאקציות. אבל כמעט חצי מזה נרכש, עוד לפני שאת׳ריום הושק, ע״י אנשים שרצו להמר על ההצלחה של את׳ריום.

אלה המילים שאיתם קמילה רוסו תיארה את הרגע הזה, בספר שכתבה על את׳ריום:

מודל מימון חדש עמד למבחן. אחד שבו קבוצה פרטיזנית של האקרים זועמים ללא תכנית עסקית וללא מוצר חי, שלא לדבר על משתמשים או הכנסות, יכולה לגייס מיליוני דולרים מאלפי אנשים בכל רחבי העולם. לפני כן, כל מי שרצה לקנות מניות בחברות הטק הגדולות כמו פייסבוק או גוגל היה צריך חשבון בנק בארה״ב; הדברים הסתבכו אפילו עוד יותר בשביל מי שרצה להשקיע בסטארטאפים שלא פנו לשוק הציבורי כדי לגייס כספים. עכשיו כל אחד יכול להיות משקיע באחת מחברות הטכנולוגיה הכי מתקדמות שקיימות. כל מה שהם צריכים בשביל זה הוא חיבור לאינטרנט ולפחות 0.01 ביטקוין.

זה עבד טוב למשקיעים הספציפיים האלה; 60 מיליון את׳ר היום שווים מעל מאה מיליארד דולר. אבל איך המנגנון הכללי הזה בתור ״מודל מימון חדש״? הנה שוב מאט לוין:

הרבה אנשים, בעיקר רגולטורים של ניירות ערך, חושבים שזה דבר טוב שסטארטאפים בד״כ לא יכולים לגייס כסף מהציבור הרחב בלי לפחות תכנית עסקית. ובמובן מסויים המכירה – "pre-mine״ של את׳ר, או ״initial coin offering״ (ICO) – הייתה החטא הקדמון של קריפטו בתור כלי מימוני. הרבה צוותי קריפטו אחרים העתיקו את הגישה של את׳ריום, כתבו תכניות מעורפלות לבניה של איזה פרוייקט וגייסו כסף דרך מכירה מוקדמת של טוקנים שיהיו שימושיים אם הפרוייקט אי פעם יקרה. האנלוגיה ש[מאט לוין] צייץ היא ש ICOs הם ״כאילו אם האחים רייט היו מוכרים מיילים [או נקודות] של חברת תעופה כדי לממן את המצאת המטוס״.
הייתה גאות של ICO ב-2017 שבמהלכה הרבה פרוייקטים גייסו המון כסף ממכירה של טוקנים שאף פעם לא הפכו לשימושיים. כשקבוצות פרטיזניות של האקרים בלי תכנית עסקית יכולות לגייס מיליוני דולרים מכל אחד שיש לו חיבור לאינטרנט, כולם יעשו את זה. הסיכויים שכל אחד ספציפי מבין הנטולי-תכנית-עסקית האלה יצליח הם נמוכים. הסיכויים שכל אחד ספציפי יהיה הונאה הם גבוהים.

קדחת ה-ICO של 2017 היא מה שגרם לי לראשונה להתרחק מקריפטו. כמה שנים קודם, נמשכתי לתחום בגלל החזון והסקרנות של לחפש use cases חדשים לבנות עם הטכנולוגיה הזו; התאכזבתי כשהבנתי שה-use case העיקרי הפך להיות, לעשות כסף מליצור טוקנים חסרי ערך בלי רגולציה. קצת שמחתי כשהגיע חורף הקריפטו של 2018, כי חשבתי שהקריסות ירחיקו מהתחום את מי שרק חיפש דרך מהירה להתעשר, ונחזור לחפש איך לבנות דברים שימושיים ובעלי ערך עם בלוקצ׳יין. וזה באמת קרה לזמן מסויים. עד שהגיעה מגיפת הקוביד.

Web3

משהו לגבי ביטקוין הוא שהוא גם המערכת שמאפשרת לשלוח כסף, וגם הכסף עצמו. ביטקוין הוא מערכת אלקטרונית לשליחה של ביטקוין, וביטקוין הוא הדבר ששולחים במערכת הביטקוין.

חלק ממה שקורה בקריפטו הוא סביב הטכנולוגיה: אנשים משתמשים ברעיונות של בלוקצ׳יין וחוזים חכמים וכן הלאה כדי לבנות תוכנה. חלק ממה שקורה בקריפטו הוא סביב הכסף. אנשים מתקשרים לברוקר שלהם כדי להמר שהמחירים של טוקנים בקריפטו יעלו. הרבה ממה שקורה בקריפטו הוא השילוב של השניים: הטכנולוגיה בקריפטו רצה על טוקנים קריפטוגרפיים, והטוקנים שואבים את הערך שלהם מהטכנולוגיה שרצה עליהם.

בגדול, זה מה שמתאר את ״ווב-3״, שטף של מטבעות ופרוייקטי קריפטו, שנבנו הודות לקלות שבה אפשר ליצור טוקנים חדשים מעל את׳ריום, וצברו פופולריות במהלך הגיאות שהתעשיה חוותה בקוביד. הרעיון הוא שהווב המקורי היה הימים המוקדמים של האינטרנט, כשאנשים בנו פרוטוקולים פתוחים, דרך קהילות, באופן מבוזר ולא ריכוזי, עבור האינטרנט. ״ווב 2.0״ זה איך שנהוג לכנות את התקופה שבה חברות הטק הגדולות פחות או יותר השתלטו על האינטרנט. כל דבר חדש באינטרנט חייב לעבור דרך הפלטפורמות שלהן, והן אלה שעושות מזה המון המון הכסף. זה נושא שדיברנו עליו פה בעבר.

ווב-3 הוא בעצם מוטציה של ה-meme שנבנה סביב ביטקוין, רק עם ביג טק והאינטרנט, במקום וול סטריט והמערכת הפיננסית. ביטקוין נוצר מתוך כעס על הבנקים והמוסדות הריכוזיים ששולטים במערכת הפיננסית, ו, ובכן - ווב-3 כביכול נולדה מתוך כעס על חברות הביג טק ששולטות על האינטרנט. החזון של ביטקוין היה לבנות מערכת פיננסית חדשה, שתייתר את הצורך בבנקים; באופן דומה, החזון של web3 היה לבנות אינטרנט חדש. לבנות פרוטוקולים פתוחים, דרך קהילות, באופן מבוזר, וגם – בניגוד לווב-1 – לעשות המון כסף. בגלל שהפרוטוקולים המבוזרים לא יהיו בשליטה של הביג טק (כמו ווב 2), אבל גם לא יהיו בחינם וללא בעלות (כמו ווב 1). במקום זה, בווב-3, הם יהיו בבעלות של המשתמשים שלהם.

סתם צחקתי: הם יהיו בבעלות של משקיעי ההון סיכון שקיבלו טוקנים בשלב מוקדם בכל הפרוייקטים האלה, מיהרו למכור אותם בהזדמנות הראשונה, והם גם היו אלה שדחפו את ווב 3. זה עוד אופן שבו ווב-3 דומה לביטקוין, רק עם ״סיליקון ואלי״ בתפקיד ״וול סטריט״: הרבה מהאנשים שדחפו קדימה את החזון של ווב3, למעשה עשו הרבה כסף באמצעות פרקטיקות דומות לאלה שהם יצאו נגדם, בעוד שהרבה מההמון שהצטרף ל-meme והלך אחריהם – הפסיד הרבה כסף.

אבל התקדמתי מהר מדי לסוף; בואו ניקח כמה צעדים אחורה כדי להבין מה קרה שם -

Token Economics

הנה דרך להסתכל על ביטקוין: אתם בעצם מקבלים שני דברים כשאתם קונים אותו; אחד הוא מזומן דיגיטלי, שאתם יכולים לשלוח לאנשים, ואם זה יתפוס, תוכלו להשתמש בו כדי לקנות קפה למשל. אבל דבר שני שאתם במובן מסויים גם מקבלים הוא, נתח מפרוייקט הביטקוין. לא ממש מניה או אחוז בעלות, אבל עדיין - הזדמנות להרוויח מההצלחה של ביטקוין. כי אם הרבה אנשים יתחילו להשתמש בביטקוין כדי לשלם על הקפה שלהם, הביקוש לביטקוין יגדל. ובגלל שלעולם לא יהיו יותר מ-21 מיליון יחידות, הערך של כל אחת יעלה ככל שיותר אנשים מחליטים להשתמש בזה כדי לשלם על קפה.

דרך ההסתכלות הזו היא לא ממש הגיונית. עידן ארץ הסביר את זה בסרטון שהעלה השבוע: למטבע שמשמש להעברות כספים צריך להיות ערך יציב, והערך העולה של הביטקוין עושה אותו פחות שימוש בתור מטבע: אם מחיר הביטקוין ממשיך לזנק, אתם לא תרצו לבזבז אותו על כוס קפה. העליה בשווי שלו הופכת אותו למטבע גרוע. ועדיין, זה עבד לא רע עבור ה early adopters, שהתעשרו מרכישה של ביטקוין על סמך לוגיקת המשתמשים-הם-בעצם-גם-בעלים.

מאט לוין טוען שזו חדשנות מרכזית של תעשיית הקריפטו: מערכת יעילה שבה הלקוחות של העסק הם גם בעלי המניות שלו. הרבה פרוייקטי קריפטו נבנו ככה. Filecoin היה מערכת מבוזרת לאחסון קבצים – יכולתם לקבל תשלום אם אחסנתם קבצים בשביל מישהו אחר, או לשלם על אחסון של קבצים. התשלומים האלה התבצעו באמצעות הטוקן Filecoin. באוגוסט 2017, הפרוייקט הזה גייס 200 מיליון דולר בתוך 30 דקות באמצעות ICO. ובאופן דומה הושקו פרוייקטים שהציעו גישה מבוזרת לדברים כמו וייפיי, כח מחשוב, אספקת חשמל, או משחקי מחשב. כל פרוייקט כזה השיק מטבע קריפטוגרפי – טוקן – משלו, שמשמש לתשלום על אחסון קבצים או וייפיי או כח מחשוב או חשמל בין המשתמשים בפרוייקט. הטוקן לא הקנה בעלות על המערכת עצמה, אבל – כמו בדוגמא עם הביטקוין-בתור-מטבע-לתשלום-על-קפה שהזכרנו קודם – הערך של Filecoin היה אמור לעלות ככל שיותר אנשים היו מאחסנים קבצים ברשת הקבצים השיתופית שהוא איפשר.

מאט לוין מסביר שזה אולי רעיון חזק כי קריפטו הוא בעסקי אפקט-הרשת:

הרבה פרוייקטים יהיו שימושיים אם הרבה אנשים אחרים ישתמשו בהם. ביטקוין הוא מערכת תשלומים שימושית אם הרבה אנשים יסכימו לקבל ביטקוין כאמצעי תשלום. את׳ריום הוא מערכת מחשוב שימושית אם הרבה אנשים יבנו אפליקציות מעל את׳ריום. אם תבנו בורסה פיננסית או מרקטפלייס או משהו אחר מבוזר מעל את׳ריום, זה יהיה שימושי אם הרבה אנשים ישתמשו בו.
קשה להתחיל עסק שמתבסס על אפקט-רשת. משתמשים מוקדמים של עסק כזה לא מקבלים ממנו יותר מדי, כי עדיין אין רשת [...] טוקנים של קריפטו פותרים את זה. משתמשים מוקדמים של רשת קריפטו מקבלים טוקנים בזול, ואם הרשת מתרוממת לאחר מכן, הטוקנים שלהם יהיו שווים הרבה. עכשיו יש יתרון ללהיות מוקדם. ״אפקט טוקן״, אנשים לפעמים קוראים לזה.

אפקט-טוקן, זה נשמע מבטיח! אבל, כמו עם הרבה רעיונות בקריפטו, יש עם זה כמה בעיות. בתור התחלה, זה יכול ללכת רחוק מדי; זה מתוך מאמר שאל גריפין כתבה תחת הכותרת, ״איך מהפיכת הקריפטו רוצה לחשוב מחדש על ספרים״:

מה אם יכולת להחזיק בעלות חלקית בהארי פוטר?
מה אם סדרת הספרים תיפקדה כמו חברה ציבורית, שאנשים יכולים ״לקנות מניה״ שלה, וככל שהעסק צומח, ה״מניות״ האלה יעלו בערכן? אם זה היה המקרה, מישהו שהיה רוכש רק 3% מהארי פוטר בזמן שזה היה רק ספר אחד, היה כבר מיליארדר עכשיו.
רק דמיינו איך זה ישפיע על חוויית הקריאה. פתאום ביקור בבארנס אנד נובל יהפוך להזדמנות השקעה. קוראים מוקדמים יוכלו לזהות את ״הדבר הגדול הבא״ ולתרום $100 שיהפכו ל-$10,000 או אפילו $100,000 אם הפופולריות של הספר תגדל. אם קוראים יוכלו להחזיק בעלות חלקית, אולי יהיה להם תמריץ לעזור לספר להצליח. הם יוכלו ליצור חשבון טיקטוק כדי לקדם את הספר דרך BookTok, או להשתמש בכישורים שלהם כצלמים כדי להתאים אותו למסך. כל זה נועד להגדיל את ערך ההשקעה המקורית.

רעיונות מהסוג הזה היו רוח התקופה. זה בהחלט מעניין, ומעורר ומחשב, ואולי — כמו עם הרבה פרוייקטים שהיו נראים מופרזים בתקופת הדוט-קום — זה גם באמת יעבוד בעוד עשור או שניים. אבל, בינתיים לפחות, זכויות יוצרים על ספרות מנוהלים בדרך המסורתית והישנה.

מאט לוין גם הצביע על זה ש, למעשה, כל הרעיונות האלה היו בו זמנית גם הונאת פונזי:

למה שמישהו ירצה להצטרף לפרוייקט ווב-3 שמתחרה בפייסבוק? ובכן, אם אתם אוהבים את המוצר, לכו על זה. אבל בטח באופן חלקי זה כי אתם רוצים להתעשר מהטוקנים ע״י זה שתמכרו אותם למישהו אחר. למה אתם חושבים שמישהו אחר יקנה את הטוקנים? האם זה כי אתם חושבים שהם אוהבים את המוצר? או שזה בגלל שאתם חושבים שהם מתכננים להתעשר מלמכור אותם לפראייר יותר גדול? איפה זה נגמר?

המגזין של בלומברג גם ציטט מאמר של דרור פולג, בשבחן של הונאות פונזי, שהסתיים במילים: ״הצטרף לפירמידה. זו לא בועה אם זה לא יתפוצץ״.

ווב-3 ופונזי

מי מתאים יותר להיות הדמות שתייצג את מהפכת ווב-3, מאשר מארק אנדריסן. הממציא של הדפדפן, שכמובן השווה את המהפכה הזו לנטסקייפ והאינטרנט בימים המוקדמים. נטסקייפ גם, בסופו של דבר, נדרסה על ידי מיקרוסופט, חברת ביג טק; אז תהיה פה גם סגירת מעגל מרגשת אם אנדריסן יוביל את מהפכת ווב-3, שבסופו של דבר תאפשר להמונים לכבוש בחזרה את האינטרנט מידי ביג טק. לא סתם הוא טבע את המונח Little Tech, בניגוד לביג טק, כדי לתאר את תעשיית הסטארטאפים והחדשנות, וניסה לסמן את עצמו בתור המוביל שלה.

אלא ש – כמו שאני מוצא את עצמי אומר הרבה בקשר לקריפטו – יש עם זה כמה בעיות.

חזרה למקרה של Filecoin שהזכרנו קודם – בסופו של דבר, אנשים לא באמת החליפו את Dropbox ועברו להשתמש בזה. הערך של הטוקן קרס, והמשקיעים הפסידו את הכסף שלהם.

כלומר, לא כל המשקיעים. קרן אנדריסן-הורוביץ למשל, שהשתתפה בסיבוב הסיד של החברה – ממש בעלות אמיתית, על החברה שגייסה מאות מיליוני דולרים באמצעות מכירה של טוקנים וירטואליים – גם זכתה להשתתף בסיבוב מכירה-מוקדמת של הטוקן במחיר מוזל. ה״יועצים״ שזכו להשתתף ב pre-sale, ואנדריסן-הורוביץ ביניהם, למעשה קיבלו כסף בחינם: הם קנו ב-$0.75 טוקן שעמד להיות מוצע ב-$1.30.

אני יכול לחשוב על שתי דרכים לפרש את ההתנהלות של קרנות הקריפטו של אנדריסן הורוביץ:

1. מארק אנדריסן וכריס דיקסון — השותף שהוביל את השקעות הקריפטו של a16z — באמת האמינו שאינטרנט חדש הולך ונבנה. שמסה קריטית של אנשים יעברו לאחסן את הקבצים שלהם ב Filecoin, ושבאופן דומה, לכל שאר הפרוייקטים האלה — כמו רשת חשמל או רשת מחשוב שיתופית מבוזרת — יש סיכוי אמיתי להתרומם. לכן הם הפיצו את בשורת האינטרנט החדש באוסף של ריאיונות, פודקאסטים, בלוגים, וכן הלאה; הם האמינו שלטוקנים של הפרוייקטים האלה יהיה ערך ממשי באינטרנט החדש, ושזו יכולה להיות השקעה משתלמת עבור המוני האנשים שמיהרו לרכוש אותם.

2. מארק אנדריסן וכריס דיקסון לא באמת האמינו שאינטרנט חדש היה בתהליכי בניה, אבל האמינו שיצליחו לשכנע אנשים אחרים שאינטרנט חדש עומד להיבנות, ואז אנדריסן-הורוביץ יוכלו למכור, במחיר מופרז, את הטוקנים חסרי הערך שקיבלו בכל פרוייקטי הווב-3 המופרכים שהשקיעו בהם, ולעשות המון כסף, על חשבון האנשים שנלכדו ב-meme.

אני לא יודע איזו פרשנות היא נכונה! אבל הרבה אנשים באינטרנט טוענים שזו האופציה השניה. מולי וייט, שמכסה מקרוב את תעשיית הקריפטו, ניתחה ביסודיות את דו״ח מצב הקריפטו שאנדריסן הורוביץ פרסמו בשנה שעברה, וטענה נחרצות: ״פירמת ההון-סיכון וה crypto-pusher אנדריסן-הורוביץ רוצה שתמשיכו לקנות קריפטו, וזה לא מתחת לכבודם לפרסם שקרים כדי לשכנע אותכם לעשות את זה״. עוד מבקר קולני היה ג׳ק דורסי, הפאונדר של טוויטר וסקוור, שנקלע לויכוח פומבי עם כריס דיקסון (שמוביל את קרן הקריפטו של a16z), ועם מארק אנדריסן שבסוף חסם אותו בטוויטר (ופרסם רצף אינסופי של memes על הנושא).

קטע הוידיאו הזה, שבו מארק אנדריסן מדבר על החשיבות של ווב-3 אבל מתקשה לנמק למה, הפך לויראלי באותה תקופה:

הדרך הצינית להסתכל על ווב-3 היא, שזה היה רק meme על חדשנות ובניה של אינטרנט חדש ללא ביג-טק, שנועד לשכנע אנשים תמימים לקנות נכסים ספקולטיביים חסרי ערך, בלי פיקוח מצד ה SEC. ואם זה ככה, זה, אולי, יותר מגעיל מכל דבר שחברות הביג טק אי פעם עשו.

Dogecoin

ולפעמים, אפילו בלי שאף אחד מכוון, meme פשוט נוצר ומתחיל להתפשט מעצמו.

עוד לפני שאת׳ריום נבנה ועשה את זה קל לייצר מטבעות קריפטוגרפיים חדשים, התאוצה שמחיר הביטקוין תפס בשנים הראשונות כבר גרמה לאנשים לחשוב שאם הם ימציאו עוד טוקן שרירותי – שיהיה במחסור ויהיה אפשר לסחור בו באופן אלקטרוני, כמו ביטקוין – יש סיכוי שגם בשבילו מישהו יהיה מוכן לשלם כסף. שווה לנסות, לא?

אחת הדוגמאות המוקדמות הייתה כששני מהנדסי תוכנה יצרו מטבע קריפטוגרפי ונתנו לו לוגו של Doge, כלב יפני מסוג שיבה אינו. הם קראו לזה Dogecoin. זו הייתה פארודיה, המטבע נוצר בתור meme, בשביל הצחוקים, ואחד הפאונדרים אפילו כתב שרשור בטוויטר על כמה שהוא שונא אותו. שווי השוק של Dogecoin הוא, נכון לזמן שאני כותב את זה, מעל 55 מיליארד דולר.

איך אפשר להסביר את זה? אי אפשר להסביר את זה. Dogecoin לא עושה שום דבר, ו – בניגוד לביטקוין – מראש נוצר בלי כוונה לספק שום תועלת. ועדיין, אנשים מייחסים לכל ה Dogecoin הקיימים שווי של יותר מ-55 מיליארד דולר. בלי שום סיבה.

כאילו, בערך.

מה שקרה הוא שאילון מאסק פרסם טוויט בדצמבר 2020, בזו הלשון: ״במילה אחת: Doge".

אם היו מבקשים ממני להעביר קורס MBA על המערכת הפיננסית מבוססת ה-memes, האירוע הזה היה חלק מרכזי מהחומר, ובבחינה הייתי שואל: מה צריכה להיות ההשפעה של הטוויט, שלא אומר שום דבר על Dogecoin (ואפילו לא מזכיר את השם המלא של המטבע) על השווי של מטבע ה-Dogecoin? אולי הייתי גם מבקש לצרף מודל באקסל שמראה את החישוב.

ואם הייתם עונים, נניח ״לא צריכה להיות השפעה, אילו אירועים בלתי תלויים, גם אם יש ל Dogecoin ערך, הוא לא ישתנה בגלל טוויט שבכלל לא אומר כלום, ואולי אפילו לא מתייחס אליו״ - אז הייתם נכשלים במבחן.

כי התשובה הנכונה צריכה להיות ״הטוויט הזה מעלה את הערך של Dogecoin ב-20%״. זה לפחות מה שקרה בעקבות הטוויט הזה ב-2020. מחיר ה Dogecoin זינק ב-20%.

Meme Master

במאמר של בן תומפסון על memes ב-2021, הוא כינה את אילון מאסק בתור The Meme Master והזכיר את הדברים האלה שמאסק אמר בהופעה באפליקציה קלאבהאוס בזמנו:

אפשר להגיד שאתה אומן ה-meme, ולמעשה היה לך ציטוט ש״מי ששולט ב-memes שולט ביקום״. אתה יכול להסביר מה התכוונת בזה?
אילון מאסק: זה משחק על המילים מהסרט Dune, ״מי ששולט בתבלין (מרקוח) שולט בעולם״, ואם memes הם התבלין אז זה memes. יש בזה גרעין של אמת במובן של, מה משפיע על הצייטגייסט, על רוח התקופה? איך דברים נהיים מעניינים עבור אנשים? Memes הם בעצם צורה די מורכבת של תקשורת. כאילו תמונה אומרת אלף מילים, ואולי meme אומר עשרת אלפים מילים. זו תמונה מורכבת עם הרבה משמעות בתוכה והיא יכולה להיות מצחיקה ומעוררת השראה. לא יודע, אני אוהב memes, אני חושב שהם יכולים להיות מלאי משמעות, ואתם יודעים שלאורך ההיסטוריה, סימבוליזם באופן כללי השפיע מאד על אנשים.

את המומחיות הזו, אילון מאסק פיתח במשך שנים לפני כן, עם, ובכן, טסלה. חייבים לתת לו (המון) קרדיט על כך שספק אם אדם אחר בעולם היה מצליח לגרום לטכנולוגיה הזו להיבנות; אבל גם אף אחד אחר לא היה מצליח לממן את הבניה שלה. היום טסלה כבר מייצרת מיליארדי דולרים של רווחים, אבל לאורך השלבים המוקדמים יותר, הייתה תנועה קולנית של שורטיסטים נגד המניה, שכינו את עצמם TSLAQ2, וטענו שאין שום נתיב אפשרי שבו החברה תגיע לרווחיות ותימנע מפשיטת רגל. הם התלוננו שפעם אחר פעם, כשמועד פקיעת החוב של טסלה התקרב, והאפשרות של פשיטת רגל נראתה ממשית - המניה באורח פלא זינקה למעלה, עד לשער שאיפשר להמיר את החוב במניות.

אולי הם צודקים ואולי לא; עובדה שאי אפשר להתווכח איתה היא ש, בעיניי הרבה אנשים, המשמעות של טסלה הייתה הרבה מעבר לפעילות העסקית שלה. זה מה שבן תומפסון כתב עליה ב-2016:

הרווח האמיתי מ״תכנית העל״ של מאסק היא העבודה שלטסלה יש משמעות: כן, היא מייצגת קיימות ודאגה לסביבה, אבל מעבר לזה טסלה גם מייצגת ביצועים מדהימים וקוליות של סיליקון ואלי. זה נכון שההתמקדות של טסלה בחלק העליון של השוק עזרה לה לנוע למטה בעקומת העלויות, אבל זו הייתה ההתעקשות של מאסק לבנות ״מכונית חשמלית בלי פשרות״ שבסופו של דבר הביאה ל-276,000 אנשים ששריינו את מודל 3, הרבה מהם בלי שאי פעם ראו את המכונית: אחרי הכל, זו טסלה.

בהמשך המאמר ההוא, בן תומפסון השווה את טסלה לאפל, היריבה היחידה שלה בכל מה שקשור למותג:

התמקדות בהנעה חשמלית הייתה משמעותית בשביל טסלה כי היא דחפה אותה לחשוב-מחדש בצורה רדיקלית על רכב שיתבסס על מנוע כזה. זה נתן לטסלה את ההזדמנות לבנות את הרכב החשמלי הכי טוב שאפשר: היה לוח חלק. יותר מזה, חוסר הניסיון שהיה לטסלה בייצור רכב למעשה היה יתרון: המשימה של החברה, התמריצים הפנימיים, והשורה התחתונה היו תלויים בלגרום להנעה חשמלית לעבוד נכון.
האייפון הוא השוואה שימושית: … סמארטפונים דרשו חשיבה-מחדש רדיקלית על מחשב לשימוש כללי: היה לוח חלק. יותר מזה, מיקרוסופט הייתה מוגבלת בגלל העובדה שווינדוס כל כך הצליח על מחשבים אישיים: החברה אף פעם לא הצליחה ליישר יחד את המשימה, התמריצים, ושורת הרווח כמו שאפל יכלה.

אבל הנה הבדל עיקרי בין אפל לטסלה, והמקום שבו השימוש המופלא ב-memes נכנס לתמונה:

המותג של אפל הוא תוצאה של בניית מוצרים במשך עשורים, שהפכו אותה לחברה הרווחית ביותר בעולם. טסלה, בינתיים, תמיד נראית מרחק שבועות מפשיטת רגל, לפחות עד שהיא מנפיקה עוד ועוד מניות, מה שמחזק את הביטחון של הסקפטיים והשורט על טסלה.
זה, בעצם, הצד המטורף בסיפור: הייתם חושבים שהנפקת מניות תוביל לירידות במחיר המניה של טסלה; אחרי הכל, זה דילל את המניות הקיימות. אבל פעם אחר פעם, ההכרזות של טסלה על הנפקת מניות הובילו את המניה לעלות. זה לא היה הגיוני בשום צורה, לפחות אם חשבתם על המניה כמייצגת בעלות בחברה.
מסתבר, אבל, ש TSLA עצמה הייתה meme, אחד על חברת מכוניות, אבל גם על קיימות, ומעל הכל, על אילון מאסק עצמו. הנפקה של עוד מניות לא דיללה את בעלי המניות הקיימים; היא הרחיבה את ההזדמנות להפיץ את ה-meme סביב TSLA להרבה יותר אנשים, ובעוד שהשונאים של מאסק התרבו, כך גם המעריצים שלו. האינטרנט, אחרי הכל, הוא סביב שפע, לא מחסור. התוצאה הסופית היא שבמקום תשתית שמובילה לתנועה, הייתה זו תנועה, באמצעות שוק ההון, שמימנה את הבניה של תשתית.

Meme President

לצד גיימסטופ ואילון מאסק, הייתה דוגמא שלישית שבן תומפסון הזכיר במאמר שלו על memes ב-2021: דונלד טראמפ. The Meme President. הבלוג הזה הוא לא בלוג פוליטי, אני לא מתיימר לנתח מה בדיוק הוביל לניצחון של טראמפ והרפובליקנים בבחירות, אבל אני אסתפק בלהגיד שלדעתי, כנראה הרבה מהניתוחים הם נכונים בו-זמנית. טראמפ הוא אומן ביצירה של memes סביבו, ועבור אנשים שונים, המשמעות שלו היא אחרת. היא מה שהם רוצים שהיא תהיה. תחשבו על כמה אחרת אוכלוסיות שונות מקרב התומכים שלו בארה״ב מסתכלות עליו — עבור כל אחת מהן, דונלד טראמפ מסמל משהו אחר, שלפעמים אפילו מנוגד לאיך שקבוצות אחרות תופסות אותו. ה meme מתפתח ומשנה צורה ככל שהוא מתפשט באיזורים שונים.

זה לא נועד להביע תמיכה או הסתייגות מדונלד טראמפ, או באף מועמד פוליטי אחר לצורך העניין; זה באמת הדבר האחרון שאני מתכנן לעשות עם הבלוג הזה. אני בעיקר מנסה להצביע על תופעה חברתית שנוצרה בעקבות האינטרנט3.

מאז, לטראמפ יש meme stock משלו, Trump Media & Technology Group Corp, למרות שבדרך כלל קוראים לה לפי הטיקר שבו היא נסחרת - DJT. כמובן, ראשי התיבות של שמו. כתבתי עליה בטוויטר לאחר הניצחון שלו בבחירות. כמו הטשטוש החמקמק שיש סביב טוקנים קריפטוגרפיים, השקעה ב-DJT מייצגת משהו מעבר להשקעה בעסק עם מיליון דולר של הכנסות והפסד של 20 מיליון דולר ברבעון האחרון, שנסחר לפי מכפיל הכנסות של מעל 1500x, בשווי מעל 7 מיליארד דולר. השקעה ב-DJT היא, במובן מסויים, השקעה בדונלד ג׳יי טראמפ עצמו. ב-meme שהוא מייצג. המניה היא, בנוסף לבעלות חלקית על עסק עם פעילות די זניחה, גם טוקן. וכמו טוקן קריפטוגרפי, זה לא באופן ישיר מקנה נתח מההצלחה של דונלד ג׳יי טראמפ. אבל במין אופן meme-י חמקמק, ההיגיון הפנימי של תופעת ה meme finance שהולכת ומתפשטת, אומר שאם טראמפ מנצח בבחירות למשל, אז השווי של DJT צריך לעלות במאות מיליוני דולרים.

זה אולי לא נעים לכם לקרוא את זה, ואולי אתם מצקצקים ושואלים את עצמכם, למה הוא משקיע כל כך הרבה תשומת לב בלכתוב על זה. והאמת היא, שגם אותי קצת מביך לכתוב על זה. והייתי רוצה לכתוב על דברים רציניים יותר, כמו מודלים עסקיים או איך AI עובד. אבל אני לא חושב ש memes במערכת הפיננסית הם תופעה שאפשר להתעלם ממנה. טסלה היא החברה השמינית בגודלה בעולם במונחי שווי שוק. דונלד טראמפ נבחר לנשיאות של ארה״ב. המניה שסימול המסחר שלה הם ראשי התיבות של שמו נסחרת בשווי של מיליארדי דולרים, למרות שאין לה פעילות עסקית ראויה לציון. סך השווי של הנכסים הקריפטוגרפיים הגלובלי הוא מעל 3 טריליון דולר. יש גם תוכן אמיתי מאחורי חלק מהדברים האלה, אבל הם גם, במידה רבה, memes שהתפשטו בצורה מוצלחת.

DOGE

הנה ידיעה מהשבוע שעבר, שמראה איך שלושת הדוגמאות מהמאמר של בן תומפסון ב-2021 – meme stock (גיימסטופ), meme master (אילון מאסק), ו- meme president (דונלד טראמפ) – מתחברים יחד:

המיליארדר אילון מאסק והיזם ויווק רמאסוואמי יובילו מחלקה חדשה ליעילות ממשלתית (Department of Governement Efficiency) שתפקידה ״לפרק בירוקרטיה ממשלתית, לרסק רגולציה עודפת, לחתוך הוצאות בזבזניות, ולבנות מחדש סוכנויות פדרליות״, הכריז הנשיא-הנבחר דונלד טראמפ [...]
אבל לא ברור מה יהיה הגודל או המבנה, או איך מאסק ורמאסוואמי יובילו את התיקון הדרמטי שהם הבטיחו בממשל. המאמץ כונה בראשי תיבות DOGE, משחק על אחד מה-memes באינטרנט שחביבים ביותר על אילון מאסק. מאסק היה תומך של הטוקן הדיגיטלי Dogecoin.

זוכרים את Dogecoin? אותו מטבע פארודי, שמעולם לא היה אמור להיות לו שום ערך, שהיוצרים שלו ביקשו שלא יהיה לו שום ערך, ושעלה ב-20% ב-2020 כי אילון מאסק צייץ את המילה ״Doge"? ה-Dogecoin הזה. אני מקווה שאתם זוכרים, כי אמרנו שהחומר הזה יהיה בבחינה.

והנה עוד שאלה שהייתי מכניס למבחן המסכם בקורס meme-finance: ״המועמד דונלד טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה״ב. בכמה ישתנה הערך של המטבע Dogecoin?״ אם הייתם עונים משהו כמו ״הוא לא ישתנה, אלו אירועים בלתי תלויים״, אז כמובן שהייתם נכשלים בבחינה! כי התשובה הנכונה היא, מסתבר, יעלה ב-24%.

שאלת ההמשך הייתה בטח משהו כמו, ״הנשיא-הנבחר טראמפ הכריז על הקמת סוכנות להתייעלות ממשלתית. בכמה ישתנה הערך של המטבע Dogecoin?״. סעיף ב׳ ישאל, ״איך תשתנה תשובתך אם אילון מאסק נבחר להוביל את הסוכנות״, וסעיף ג׳, בשביל נקודת בונוס: ״איך תשתנה תשובתך אם מאסק גם יעשה טוויט עם הלוגו של Dogecoin בעקבות ההכרזה?״

קחו לעצמכם כמה דקות לבנות מודל באקסל ולחשוב על התשובה שלכם, לפני שתמשיכו הלאה לשמוע מה באמת קרה:

Dogecoin זינק גבוה יותר ביום שלישי בלילה, והוסיף לעליות שלו כתוצאה מהבחירות, לאחר שהנשיא הנבחר דונלד טראמפ הכריז רשמית על הקמת המחלקה ליעילות ממשלתית, שהוא מכנה בתור ״DOGE״ בהצהרה שלו … Dogecoin עלה בכמעט 20%, לפני שאיבד חלק מהרווחים. זהו אחד המנצחים הגדולים בראלי שלאחר הבחירות, וצבר 153% מאז יום הבחירות, בהשוואה לעליה של 30% בביטקוין באותו פרק זמן … זה הפך למטבע הקריפטו השישי בגודלו לפי שווי שוק.

רק למקרה שזו לא התשובה שגם אתם הגעתם אליה, הנה מאט לוין נאבק להסביר:

זה בערך איך שאני מבין את זה:
1. יש דבר - meme - שמקבל תשומת לב. זה יכול להיות בן אדם, רעיון, מוצר, בדיחה, קריקטורה, ציור של כלב, מה שזה לא יהיה.
2. מישהו יוצר טוקן אלקטרוני וקובע שהטוקן הזה הוא הטוקן ״של״ ה-meme, שהטוקן מייצג את ה-meme. לפעמים יהיה קשר אמיתי בין הטוקן לבין ה meme: תאגיד קבוצת המדיה והטכנולוגיה טראמפ (DJT) היא meme stock (הטוקן) שמייצגת את ה meme של ״דונלד טראמפ״, וטראמפ למעשה מחזיק במרבית המניות של DJT והיה מעורב ביצירה של החברה. במקרים האחרים הטוקן פשוט יעשה שימוש ב-meme: המטבע Dogecoin הוא meme coin (טוקן) שמייצג את ה meme ״דוג׳, כלב השיבה אינו עם טקסט חמוד״, אבל היוצרים של Dogecoin לא יצרו את Doge ואין להם שום קשר אמיתי אליו. הם רק יצרו את הטוקן.
3. הטוקן לא, באופן כללי, מספק איזושהי בעלות על ה meme. אם אתם מחזיקים Dogecoin אתם לא מקבלים תמלוגים מתמונות של Doge. המניה DJT היא קצת יותר מורכבת: היא נושאת בעלות כלכלית על עסק שיש לו קשר לפופולריות של טראמפ, אבל זה לא עסק שיש לו הרבה הכנסות.
4. אבל החיבור עובד. חלק מהאנשים - מספיק אנשים, בכל מקרה – מקבלים את הזיהוי של הטוקן עם ה-meme, והקביעה שהערך של הטוקן צריך לשקף את הפופולריות ותשומת הלב שה-meme מקבל.
5. וככה כאשר ה-meme מופיע בחדשות, הטוקן מזנק. כשהוא לא, הטוקן דועך לאיטו.
זה לא נכון לכל מקרה ספציפי; זה לא מודל מושלם, למשל, של מניית גיימסטופ (אבל זה לא מאד רחוק!). זה אפילו לא לגמרי מדוייק לגבי Dogecoin, שצמח מעבר ל-Doge. אבל זה הסבר שמתאר בכלליות את הדבר הזה שקורה פה.
[...] יש משהו כל כך טהור לגבי זה. זה כאילו … הנשיא של ארה״ב הכריז על מחלקה ממשלתית חדשה (או, בסדר, לא משנה, וועדה סמלית מעורפלת עם שם שגורם לה להישמע כמו מחלקה ממשלתית) שראשי התיבות של השם שלה הוא השם של טוקן meme שהתורם הכי גדול של הנשיא – שגם ינהל את המחלקה – מקדם באינטרנט ולכאורה מחזיק הרבה ממנו. ואז המחיר של הטוקן עולה. זה כל כך הרבה יותר פשוט מאשר, אתם יודעים, לתת לספייס אקס חוזים ממשלתיים או מה שזה לא יהיה; אתם רק עושים טוויט למילה DOGE, והמחיר של Dogecoin עולה. זו הטרלה, אבל עם שווי שוק, ועם מחלקה ממשלתית.

Meme-Based Finance

הנה טוויט שצבר הרבה לייקים אחרי אירוע ה Dogecoin האחרון:

זהו הספר ״המשקיע הנבון״, שוורן באפט מדבר עליו עד היום, ונכתב על ידי המנטור שלו – בנג׳מין גרהאם. אבי תורת השקעות הערך. גרהאם טבע את האנלוגיה הידועה ששוק ההון הוא מכונת הצבעה בטווח הקצר, אבל מכונת שקילה בטווח הארוך. כלומר, מחירי המניות אולי יכולים להתרחק מהשווי ההוגן של העסק בגלל פחדים מצד אחד, או תאוות בצע מוגזת של משקיעים מהצד השני; בסופו של דבר, אבל, מחיר המניה יתכנס לשקף את השווי הפנימי ההוגן של העסק.

מה אם זה כבר לא המצב? מה אם, באמצעות memes, השוק יהפוך למכונת הצבעה גם בטווח הארוך?

הזכרתי במהדורה 74 איך מאט לוין תיאר את זה, חצי-בצחוק, ככה שהייתה תקופה זמנית – שהחלה בסביבות 1930, כשגרהאם פיתח את התיאוריה שלו – שבה מידע פיננסי הפך לזמין בצורה סטנדרטית, וכלים כמו מיקרוספט אקסל איפשרו לנתח אותו בצורה פונדמנטלית, מה שהוביל לכך שמחירי המניות, במשך קרוב למאה השנים האחרונות, נוטים להתכנס בסוף לשווי ההוגן.

אולי גל הקריפטו וה-ICO אכן יצר עידן חדש; אבל במקום לעשות דיסראפשן למערכת הבנקאית, כמו שביטקוין ניסה לעשות במקור, הקורבן שיאבד רלוונטיות יהיה דווקא, תורת השקעות הערך של בן גרהאם.

מה יחליף אותה? אנחנו לא באמת יודעים. אנחנו רק בפתחו של עידן השווקים הפיננסיים מבוססי ה memes. זה נראה שיש פה איזשהי לוגיקה פנימית, שבה כמות הפופולריות והתשומת לב שה-meme מקבל, משפיע על ערך הטוקן שמקושר אליה, אבל זה לא בדיוק ברור איך וכמה. הספר ״The Meme Investor״ עדיין לא נכתב.

בהתחלה נהניתי לעקוב אחרי הכתיבה של מאט לוין בנושא הזה, כי נהניתי מההומור; מדי פעם גם כתבתי על זה בטוויטר, כי חשבתי שזה מצחיק. אבל אני לא חושב שזה מסתכם בתופעה שולית שאנשים רציניים יכולים להתעלם ממנה. אני לא יודע אם קורס Meme-Finance באמת ייפתח יום אחד באיזשהו ביזנס סקול; כנראה שזה יהיה דבר נכון, כי אולי יש דברים שאפשר ללמוד מהאופן הבלתי נתפס שבו אילון מאסק השתמש ב-memes כדי לממן את הפיתוח של טסלה.

וכמו עם הרבה דברים, כשמישהו מוכיח שמשהו עובד, התשתית כבר נבנית כדי להקל על אנשים אחרים למנף את זה. Meme-based finance, זה כנראה מקרה השימוש הכי חזק שמצאנו עבור קריפטו ב-15 השנים הראשונות לקיומו; קריפטו הוא התשתית המושלמת בשביל לעשות מונטיזציה ל-memes – קל ליצור את הטוקנים האלה, קל להפיץ את הבשורה ברשתות החברתיות, קל לסחור בהם 24/7, ואין שום דבר ממשי בעולם שעומד מאחוריהם. מלבד, כמובן, התשומת לב שה-meme מקבל.

אמנם עד כה היכולת הזו בעיקר מנוצלת לצחוקים וכיף באינטרנט, או למזימות התעשרות-מהירה, אבל זה לא אומר ששם זה בהכרח יסתיים; אולי עוד נמצא דרך אינטליגנטית לחלק את הבעלות על הארי פוטר, או לבנות מערכת קבצים מבוזרת שבה כולנו יכולים להיות ספקיות הענן.

בן תומפסון כתב שעולם שנשלט על ידי memes הוא ההיפך המוחלט מעולם שנשלט על ידי שומרי סף, שמגדירים מהי האמת ובמידה רבה גם את חלון האוברטון ואת דעת הקהל. זו חלק מהסיבה שרוב העיתונאים לא מחבבים במיוחד את אילון מאסק. אז מה אם בסופו של דבר יתפתח אפקט דומה גם במערכת הפיננסית.

טסלה — שהיום היא חברה סופר רווחית, מובילה את שוק הרכב החשמלי, ומדורגת שמינית בעולם מבחינת שווי שוק – אולי לא הייתה יכולה להיבנות בעולם המימון המסורתי שלפני עידן הרשתות החברתיות; לצד הבדיחות וההונאות, אולי נגלה עוד דברים חדשים שלא יכלו להתקיים קודם לכן.

במובן מסויים זה יכול להגשים את החזון המקורי של ביטקוין; מערכת פיננסית מבוססת memes היא, כמובן, ההיפך המוחלט ממערכת פיננסית שנשלטת על ידי שומרי סף ובנקים מרכזיים.