מהדורה 116: מחשבות על ההרהורים, סונדאר פיצ׳אי ודילמת החדשנות, בינה מלאכותית בחיפוש של גוגל, הבעיות של אפל, קשיי לאמה
״האם קראת את הספר, דילמת החדשנות?״
שוב יום שישי. לאחר הפסקה קצרה, פרק חדש של אופטיקאסט מתוכנן להתפרסם בתחילת השבוע הבא. בתור תזכורת, אני גם מקליט הקראות של הפוסטים בבלוג, והמהדורות של הרהורי יום שישי, בתור פודקאסט נפרד. אפשר למצוא אותו כאן.
קדימה למהדורה מספר 116 -
הרהורים לגבי ההרהורים
מדי פעם אני חוזר אחורה וקורא דברים שכתבתי בעבר. שמתי לב שסוג הדברים העיקרי שאני מתחרט שכתבתי אותם (לפעמים עד כדי העוויית פניי מרוב קרינג׳) הוא כדלקמן:
מתרחש איזה ״אירוע נוכחי״, שכולם מדברים עליו ברשתות נון-סטופ. הוא קשור לאחד הנושאים שבעיניי הם נושאי הליבה של הבלוג. ואז אני מרגיש צורך להתייחס אליו גם. לא להישאר בחוץ.
אז אני מתעכב עליו, מביא מעין ״מיטב הטייקים״ שראיתי לגבי הנושא, וכו׳. ושבוע אחר כך - לאף אחד לא אכפת יותר, ולרוב כולם גם שכחו שזה בכלל קרה.
נגיד, מישהו מכם זוכר שבדיוק לפני שבועיים סמנכ״ל בכיר של אפל העיד בבית המשפט שהעסק של גוגל קרס והמניה ירדה ב-8%? אני מניח שלא. היא אגב עלתה מאז ב-15% תוך שבועיים.
אז אני מנסה לא להתמקד בדברים שהתוקף שלהם פג די מהר. אני ממש לא רוצה לכתוב סיכום של אירועים ואנקדוטות מהשבוע האחרון. אלא לכתוב דברים יותר על-זמניים מזה. כאלה שיהיה מעניין ורלוונטי לקרוא גם בעוד שנה. ואולי אפילו כמה שנים.
זו לא דרך טובה להשיג טראפיק, אבל זו דרך לנסות לגרום לאני-של-עוד-שנה לתחושת סיפוק ממשהו שאני-הנוכחי עושה. אני לעיתים מוצא משהו שכתבתי בעבר שאני גאה לקרוא גם שנה אחר כך, וזו תחושת סיפוק הרבה יותר חזקה מטייק שהופך לויראלי על הדבר הנוכחי.
העניין הוא שזה נהיה מאתגר בכל מה שקשור ל AI. כי המון דברים קורים כל הזמן. הם מרגישים גדולים, ואז כולם שוכחים שהם קרו שבוע אחר כך. ומצאתי שמדי פעם הקדשתי סגמנט לאיזה מיני-השקה או הכרזה או שינוי באיזה API. ומה הטעם. בזבזתי את זמנכם, את זמני, ובעיקר הייתה עלות אלטרנטיבית של לכתוב על משהו משמעותי שאינו סתם רעש.
מצד שני, זה לא מרגיש הגיוני להתעלם לחלוטין מכל מה שקורה. יש מהפיכה מאד גדולה ששוטפת את העולם. אמנם זה בעיניי בזבוז של זמן לעקוב אחרי כל תנודה של כל גל, אבל זה סופר מעניין להבין את המגמות הכלליות שמשפיעות על הכיוון והקצב שבו הטייפון מתקדם.
קוראים אדוקים של הבלוג שמו לב שאני לפעמים מזכיר כתבות שהתפרסמו לפני עשר או עשרים או שלושים שנה. אני אוהב ללמוד איך דברים התפתחו בעבר, וזה שימושי לראות איך אנשים הגיבו ומה חשבו בזמנו. לפעמים אני מוצא כתבה כזו, שמעניין לחזור ולקרוא גם עשורים לאחר מכן. וזה מה שניסיתי לעשות למשל אחרי ההשקה של דיפ סיק, או של o1 שהיה מודל ה reasoning הראשון. אני חושב שאלו היו אבני דרך מספיק משמעותיות, שאולי מי שיכתוב את ״אופטיקאי מדופלם״ של שנת 2040 או 2050 יבחר להזכיר אותן (על גבי הולוגרמת-קריפטו או מה שזה לא יהיה שעל גביו יפיץ את המהדורה השבועית שלו).
וזה גם מה שניסיתי לעשות היום. המהדורה עוסקת בהתקדמות ב AI בקרב כמה מחברות הביג טק, אבל אנסה להתעכב בעיקר על נקודות ציון שאני חושב שיהיה מעניין לראות גם במבט לאחור.
סונדאר פיצ׳אי ודילמת החדשנות
האם קראת את הספר The Innovator's Dilemma?
זה מה שמנכ״ל אלפאבית סונדאר פיצ׳אי נשאל בסופ״ש הקודם, דקה אחת לתוך הריאיון שלו לדייוויד פרידברג באול-אין פודקאסט.
אתם נמצאים היום בנקודת מפנה בהיסטוריה של החברה. האם גוגל עוברת דיסראפשן?
פרידברג עשה עבודה מעולה בריאיון הזה, ואני אנסה בפוסטים עתידיים להזכיר חלק מהדברים שפיצ׳אי אמר שם. בינתיים, כתבתי בתחילת השבוע בבלוג שלי באנגלית, שהנרטיב סביב גוגל ודילמת החדשנות מתחיל להיות קצת אבסורדי בשלב הזה.
בלב הדילמה נמצאת השאלה של הקצאת משאבים בין טכנולוגיה קיימת ודומיננטית, ובין אחת שהיא חדשה, בוסרית, ועם הרבה אי-וודאות. מאחר שקל יותר למדל את התשואה על השקעה באפשרות הראשונה, חברות מובילות נוטות לפספס עד כמה מהר טכנולוגיות שהן באמת דיסראפטיב יכולות להשתפר; הן לכן בוחרות להתמקד בשיפורים שוליים למוצרים הקיימים שלהן, ולא משקיעות בטכנולוגיה החדשה, שבשלב הזה עדיין מציגה תכונות נחותות יותר. זה משאיר פתח למתחרה חדש לרכב על גל הדיסראפשן. בזמן שהאינקומבנט, החברה המבוססת, מבין עד כמה הטכנולוגיה החדשה התבגרה – זה בדרך כלל נהיה מאוחר מדי, והוא מאבד את העמדה המובילה.
כמה דוגמאות ידועות הן סטיב באלמר ממיקרוסופט צוחק על האייפון הראשון (500 דולר, חה חה חה, ואפילו אין לו מקלדת), או לארי אליסון מאורקל מלגלג על הקלאוד ב-2009. התגובות מהסוג הזה איפשרו לאפל ולאמזון, בהתאמה, את ההזדמנות לעשות דיסראפשן למחשב האישי ותעשיית ה-IT.
דיברנו פה בעבר על סיפור הדיסראפשן של וורן באפט וגייקו: במשך שנים באפט ביטל את השימוש שפרוגרסיב עשתה בטלמתיקה כחלק מהערכת הסיכון בביטוח רכב, עד ש – כמעט עשור לאחר מכן – הוא הודה שזה עלה לגייקו בהובלה שלה (מהדורה 58). ב Disruption in the Firewall הזכרתי איך גיל שויד, מנכ״ל צ׳ק פוינט בזמנו, זלזל ב-2012 בסיכויים של פאלו אלטו נטוורקס להצליח.
האם ראינו את סונדאר פיצ׳אי צוחק או מלגלג או מזלזל או מבטל את OpenAI?
הספר של קלייטון כריסטנסן יצא רק בשנת 1997, רק עשור לפני שהופיעו הקלאוד והסמארטפון. תיאוריית הדיסראפשן לא הייתה נפוצה וידועה ב-2010 כפי שהיא היום; זו כנראה הסיבה שאף מראיין מעולם לא תהה האם סטיב באלמר קרא את The Innovator's Dilemma, ואף אחד לא שאל את לארי אליסון אם אורקל עברה תהליך של דיסראפשן.
נרטיב שהיה נפוץ לאחרונה (ועד ליום שלישי השבוע, עת נפתח כנס המפתחים השנתי של גוגל - גוגל I/O), ושפרידברג הציג בתור ״הדיבור בוול סטריט ובסיליקון ואלי״ הוא שגוגל תהסס להשיק מוצרים מבוססי-AI שעלולים לעשות קניבליזציה לעסק הפרסום בחיפוש המצליח והרווחי שלה. השיתוק הזה עלול להשאיר את הפתח עבור OpenAI להשתלט על בסיס המשתמשים של גוגל דרך היכולת שלה להתמקד אך ורק ב ChatGPT.
זה נשמע כמו טיעון משכנע, אבל, צר לי - כדי שהתרחיש הזה יתממש, פיצ׳אי צריך להגיד דברים כמו ״מה זה הקשקושי AI האלה״, ״החיפוש של גוגל מאז ומעולם התבסס על AI״, או ״200 דולר לחודש וזה אפילו לא מטמיע מפות או משלב מידע מהג׳ימייל שלכם״.
אבל זה לא מה שקורה כאן; גוגל, בניגוד למיקרוסופט של עידן באלמר, לא הייתה משותקת על ידי דילמת החדשנות בזמן המעבר למובייל, ולא נראה שמשותקת היום. זה יוצר מצב אבסורדי, שבו גוגל אומרת דברים כמו ״אנחנו דוחפים הכי חזק שאפשר עם AI, נבין כבר איך הפרסום יעבוד בהמשך״, אבל הסנטימנט הכללי הוא עדיין ״הנה זה קורה, אכפת לכם יותר מדי מההכנסות מפרסום, אתם הולכים לתת ל AI לדרוס אותכם״.
גוגל כנראה הושפעה מהדילמה בתחילת 2022, כשעל פי דיווחים היא בחנה את LaMDA – מודל מקביל ל GPT-3 – פנימית, במקום לשחרר אותו למשתמשים חיצוניים; בדיעבד, לשלב את לאמדה לתוך החיפוש יכול היה למנוע את רגע ה ChatGPT של נובמבר 2022. אבל זה לא קרה, כנראה בגלל שגוגל-של-2022 הייתה זהירה מדי עם מוצר החיפוש הרווחי והדומיננטי שלה.
אבל זו הייתה גוגל שלפני-ChatGPT; הקצב שבו גוגל משנה את מוצר הליבה שלה לאחרונה יוצר את הרושם שהחשש הכי גדול של גוגל הוא להפסיד את מירוץ ה AI, יותר מאשר להפסיד קצת רווחי חיפוש בטווח-המיידי.
זה בעצם היה המסר של פיצ׳אי באותו ריאיון, לאחר שהזכיר יוזמות כמו AI Overviews ו AI Mode בחיפוש:
אני חושב שהדילמה קיימת רק אם מתייחסים אליה בתור דילמה. לכל אורך הדרך שלי בטכנולוגיה, יש את התקופות האלה של חדשנות מאסיבית ואתה הולך על זה הכי חזק שאפשר. זו הדרך היחידה לעשות את זה.
כשמובייל הגיע, כולם אמרו דברים כמו לא יהיה לכם את הנדל״ן, איך יעבדו הפרסומות. מובייל היה טרנספורמציה שבסוף עבדה נהדר.
אני יכול לתת עוד דוגמאות. טיקטוק הגיע, ויוטיוב משגשג מאז הרגע שטיקטוק נכנס לתמונה. וזה היה פורמט חדש לחלוטין. עשינו את shorts. כשהשקנו, המונטיזציה של shorts לא הייתה קרובה לסרטוני יוטיוב מלאים, אבל אנחנו התמקדנו בחווית המשתמש ועם הזמן הבנו את המונטיזציה שצריכה ללוות את זה.
אז עבורי, אני לא חושב על זה בתור דילמה, כי חייבים לחדש כדי להמשיך להוביל אז פשוט הולכים בכיוון הזה.
חלק מרכזי בתיאוריית הדיסראפשן הוא שהחברה המובילה לא מצליחה לזהות עד כמה מהפכנית ודיסראפטיב הטכנולוגיה החדשה עומדת להיות; כתבתי בתחילת השבוע שזה לא מה שנראה שקורה בגוגל, ואחרי יום שלישי, גם הנרטיב הכללי כלפי החברה השתנה.
בינה מלאכותית בחיפוש של גוגל
הרצאת הפתיחה של כנס I/O השבוע — כמה ימים לאחר הריאיון הזה של סונדאר — הייתה עמוסה בהדגמות והכרזות; אני חושב שהחלק הכי חשוב הוא זה שנגע לשינויים במוצר החיפוש. הנה מה שסונדאר הציג, וגרם לי לחשוב שהוא צדק בדברים שאמר לפרידברג בנוגע לכך שעבורו, אין דילמת חדשנות בכל מה שנוגע ל-AI:
… הבינה המלאכותית מקדמת את המשימה הנצחית שלנו לארגן את המידע בעולם ולהפוך אותו נגיש ושימושי באופן אוניברסלי. אף מוצר לא מגשים את המשימה שלנו יותר מאשר החיפוש. זו הסיבה שהתחלנו להשקיע בבינה מלאכותית לפני עשורים, והאופן שבו אנחנו יכולים לספק את היתרונות שלו בסקייל של כלל הסקרנות האנושית. מודלי הג׳מיני שלנו עוזרים להפוך את החיפוש של גוגל ליותר אינטלגנטי, אייג׳נטי, ומותאם-אישית.
דוגמא טובה אחת של ההתקדמות שלנו היא AI Overviews. מאז ההשקה ב I/O של שנה שעברה, הם הגיעו למעל 1.5 מיליארד משתמשים בכל חודש ביותר מ-200 מדינות. כשאנשים משתמשים ב AI Overviews, אנחנו רואים שהם מרוצים יותר מהתוצאות ומחפשים לעיתים קרובות יותר. בשווקים הגדולים שלנו כמו ארה״ב והודו, AI Overviews מביאים לצמיחה של מעל 10% בסוג השאילתות שמראות אותם. מה שבעיקר מלהיב הוא שהצמיחה הזו גדלה לאורך זמן. זו ההשקה הכי מוצלחת שלנו בחיפוש בעשור האחרון.
AI Overviews הוא גם אחד ממנועי הצמיחה הכי חזקים לחיפושים ויזואליים ב Google Lens. חיפושי גוגל Lens צמחו ב-65% שנה-על-שנה, עם יותר ממאה מיליארד חיפושים שכבר נעשו השנה. אז אנשים שואלים יותר שאילתות והם גם שואלים שאילתות מורכבות יותר. עם מודלי הג׳מיני האחרונים שלנו, ה AI Overviews שלנו הם באיכות ובדיוק שהתרגלתם לצפות מהחיפוש והם הכי מהירים בתעשיה.
הזכרתי במהדורה 112 שהמודלים של גוגל אכן כבשו את ראש טבלת הבנצ׳מארק1; בינתיים, הקצב המהיר שבו AI Overviews משתלבים ביותר ויותר תוצאות חיפוש, תומכים בגישה שפיצ׳אי הציג בריאיון לדיוויד פרידברג, אין שום דילמה. ועדיין, מדובר בתשובה מג׳ונרטת על ידי AI שמתווספת מעל דף תוצאות החיפוש; בהמשך הסגמנט הציגה אליזבת׳ ריד, הסמנכ״לית שאחראית על מוצר החיפוש, חזון שלוקח את זה רחוק יותר: AI Mode.
היום תראו איך אתם יכולים לשאול כל דבר, וחיפוש יותר אינטלגנטי, אייג׳נטי ומותאם-אישית יענה לשאלות הקשות ביותר שלכם ויעזור לכם לעשות משימות. זהו העתיד של החיפוש של גוגל, חיפוש שהולך מעבר למידע, לאינטלגנציה. אתם מתחילים לראות את זה מגיע לחיים עם AI Overviews, ו AI Mode לוקח את זה לשלב הבא.
AI Mode הוא גרסה חדשה של החיפוש עם ג׳מיני 2.5 בליבה שלו. זהו החיפוש AI הכי עוצמתי שלנו, שמסוגל לתקל כל שאלה, וכפי שסונדאר הכריז, אנחנו נלהבים לשחרר את AI Mode לכולם בארה״ב החל מהיום. תמצאו אותו כטאב חדש בחיפוש או ישירות מסרגל החיפוש שלכם.
AI Mode יכיל את כל הפיצ׳רים והיכולות הכי טובים שלנו ב AI. אבל זה אפילו יותר מזה. זו טעימה ממה שעתיד לבוא. עם הזמן, הרבה מהפיצ׳רים המתקדמים של AI Mode יגיעו לבגרות וישולבו בחווית החיפוש הכללית…
זו, לצד ההכרזות על השילוב של ג׳מיני ישירות בכרום ובאנדרואיד, היו הדברים הכי משמעותיים בעיניי. כן, היו גם אינספור הדגמות שומטות-לסתות של הדברים שניתן לעשות עם המודלים של ג׳מיני. אבל המשמעות של AI Mode הוא שגוגל גם מתחרה ללא מעצורים בצ׳אט בוטים, ובראשם ChatGPT, שמאיימים לכאורה על העתיד של מנוע החיפוש שלה. אם ממצמצים, AI Mode הוא בעצם להפוך את מנוע החיפוש של גוגל למקבילה של ChatGPT, בחינם וללא דמי מנוי, ועל בסיס מודל השפה הגדול הכי מתקדם שקיים.
זה הדבר הכי נבון שאינקומבנט יכול לעשות, בדומה לתכנית טוטאל אקסס של בלוקבאסטר (שיכלה להדוף את נטפליקס, אלמלא המנכ״ל אנטיוכו הסתכסך עם קארל אייקן), או האופן שבו מטא השיקו את סטוריז באינסטגרם וגדמו את העליה של סנאפצ׳אט. האם זה יספיק כדי לעצור את הדליפה של משתמשים ל ChatGPT, זה יהיה מרתק לגלות בהמשך.
הבעיות של אפל
כמה דברים שנותנים פרספקטיבה על כמה לא טריוויאלי היה המהלך של גוגל, הם הקשיים שחברות ביג טק נתקלות בהן בדרך לשלב AI במוצרים שלהם. הזכרתי במהדורה 93 את הקשיים של אמזון לשלב Generative AI באלכסה, ובמהדורה 110 הזכרתי את ההודעה המביכה של אפל על דחיית ההשקה של סירי מבוססת Generative AI, שנה אחרי שהציגה דמו (שבדיעבד היה מבושל), וחודשים אחרי שקמפיין פרסום כבר רץ כדי לקדם את השקה.
מאמר בבלומברג השבוע, תחת הכותרת ״למה אפל עדיין לא פיצחה את הבינה המלאכותית״, שופך עוד פרטים: זה התחיל מהרכישה של סירי בשנת 2010; הפאונדר סירב למכור, אז סטיב ג׳ובס התקשר אליו מדי יום במשך 24 ימים רצופים, עד שהוא נכנע. ג׳ובס ראה בזה חלק מרכזי בחזון שהיה לו לעתיד האייפון.
בדיעבד, כמו שאם ג׳י סיגלר כתב גם לגבי אלכסה, ההשקה הייתה מוקדמת מדי. הטכנולוגיה לא הייתה בשלה מספיק, ושתי החברות במובן מסויים נתקלו בלקח המר של AI (מהדורה 95). ההצלחה המוקדמת של סירי ואלכסה גרמו לחברות להתקדם במסלול שנראה נכון בזמנו, אבל בדיעבד הקשה עליהן לאמץ מודלי שפה גדולים בצורה אפקטיבית. החברות לא יכולות לנטוש את מיליוני המשתמשים שמסתמכים על היכולות הדטרמיניסטיות של אלכסה בפתיחת הוילונות החשמליים שלהם, או של סירי בשליחת הודעות טקסט. מודלי שפה גדולים הם הסתברותיים, וזה לא מובן מאליו איך לשלב אותם במוצר דטרמינסטי בלי לפגוע במה שכבר עובד. נראה שאמזון הכירו בבעיה ראשונים (מהדורה 92), ולפני מספר חודשים השיקו גרסה חדשה של אלכסה, שנבנתה מחדש עבור AI. על פי הדיווחים, באגים דומים הובילו לגניזת ההשקה של סירי, ואפל ככל הנראה תיאלץ לבנות את סירי מחדש כדי לשלב מודל שפה גדול.
וזה לא יהיה פשוט. יש הרבה סיפורים עסיסיים במאמר של בלומברג (שאני ממליץ לקרוא במלואו). למשל ג׳ון ג׳יאננדראה (JG), שהוביל את מוצר החיפוש של גוגל, וגויס להוביל את מאמצי ה AI של אפל ב-2018. לכאורה זה היה אמור לאפשר לאפל לצבור ניסיון מוקדם עם ארכיטקטורת טרנספורמר, וגם להקל עליה לגייס טאלנט מוביל בתחום. אבל מתברר ש-JG – שמאז הוסט הצידה – לא האמין במודלי שפה גדולים, והסגנון הרגוע והשקט שלו הקשה עליו להשתלב בתרבות של אפל. זה היה די מדהים לקרוא את החלק הזה.
והאשמה לא רובצת רק על כתפיו, כפי שמספר המאמר:
ועדיין, המאמצים של ג׳יאננדראה נבלמו לעיתים קרובות. קרייג פדריגי, מנהל התוכנה של אפל, התנגד להשקעות גדולות בבינה מלאכותית–הוא לא ראה את זה בתור יכולת ליבה עבור מחשבים אישיים או מכשירי מובייל ולא רצה להפנות משאבים מפיתוח עדכונים שנתיים עבור מערכות ההפעלה של האייפון, המק, והאייפד, לפי מספר עמיתים. ״קרייג הוא פשוט לא הבחור שאומר, ׳היי, אנחנו צריכים לעשות את הדבר הגדול הזה שידרוש תקציבים גדולים והרבה יותר אנשים,׳״ אומר חבר הנהלה ותיק באפל.
אפילו לאחר ההשקה של ChatGPT, שתפס את אפל – ובמיוחד פדריגי – בתדהמה, JG נותר סקפטי לגבי צ׳אט בוטים. מנהל בכיר אחר, לוקה מאסטרי – סמנכ״ל הכספים של אפל – התנגד לרכישה של מעבדים גרפיים מאנבידיה, מה שהוביל ככל הנראה לכך שהחברה אימנה את מודל השפה הגדול שלה על מעבדי TPU של גוגל (הזכרתי את זה בזמנו בטוויטר).
פתחתי עם דילמת החדשנות שהקונצנזוס נטה לייחס לגוגל בנוגע ל Generative AI, אבל מתברר שהחברה שזלזלה בטכנולוגיה החדשה ופספסה את ההזדמנות לאמץ אותה בשלב מוקדם היא, באופן מפתיע, דווקא אפל. זה מפתיע כי, בניגוד לגוגל, היא לא מפיקה את הרווחים שלה ממוצר ש ChatGPT באופן מיידי איים עליו. אבל זה בדיוק העניין. זה מה שהיה מצחיק בעיניי לגבי הקונצנזוס סביב גוגל – זה לא הגיוני שגוגל לא תהיה מודעת לאיום, כשכולם מדברים עליו ומזכירים לה אותו כל הזמן. אף אחד לא שאל את טים קוק אם אפל עומדת לחוות דיסראפשן בגלל ChatGPT, וכנראה שמאותה סיבה גם המנהלים של אפל לא עצרו ברצינות להרהר בשאלה הזו.
חלק גדול מהסיבה שאפל מעולם לא חשבה שהיא צריכה להשקיע ב-AI הוא הצ׳ק של בין 20 ל-25 מיליארד דולר שהיא מקבלת מגוגל מדי שנה, במסגרת חלוקת הכנסות בתמורה למיקום הדיפולטי שמנוע החיפוש של גוגל מקבל בספארי. אבל עתידו של ההסכם הזה לוט בערפל – במסגרת משפט ההגבלים העסקיים כנגד גוגל (מהדורה 89) – ואיתו גם כמעט חמישית מהרווח התפעולי השנתי שהוא מייצר עבור אפל.
זה לא אומר שאפל בצרות עדיין, אבל היא עלולה להיות בסופו של דבר. בן תומפסון השווה את הפספוס של AI לאופן שבו מיקרוסופט ואינטל פספסו את מובייל. במקרה של אינטל, הרווחים – ואיתם גם המניה – המשיכו לעלות במשך למעלה מעשור אחרי הפספוס של מובייל, בגלל שזה הוביל למכירה של יותר שרתים לדאטה סנטר. עד שאובדן הרלוונטיות, הביא את אינטל לאבד גם את השוק הזה (מהדורה 100). דבר דומה עלול לקרות לאפל: AI יאפשר לחברה למכור הרבה יותר אייפונים בטווח הבינוני (אז אל תמהרו לעשות שורט על המניה!), אבל בטווח הארוך יאפשר לחברות אחרות לבנות את המכשיר שיהיה רלוונטי לעידן ה AI – כמו משקפי אוריון של מטא (מהדורה 94), או משקפי אנדרואיד XR שגוגל הציגה השבוע – ולהשאיר את אפל מאחור.
בנוסף למאמר בבלומברג, אני ממליץ לקרוא גם את המאמר של בן תומפסון, או לצפות בסרטון שבו הוא מקריא אותו:
השיתוק המסויים של אפל מול AI הוא אולי גם דרך אחת לפרש את ההכרזה של OpenAI השבוע, על רכישת חברת העיצוב של ג׳וני אייב – שהוביל את העיצוב של האייפון, ומוצרים אייקוניים אחרים של אפל – תמורת 6.4 מיליארד דולר של מניות. התכנית היא לבנות באמצעות החברה החדשה -- io – מכשיר מחשוב חדש שיותאם לעידן ה AI. האינטרנט התמלא בפרשנויות ציניות למהלך, וביקורת כלפי הסרטון בו אלטמן ואייב תיארו את מערכת היחסים ביניהם (והאהבה שלהם לעיר סן פרנסיסקו). לצד כל זה, בן תומפסון כתב שאם בוחנים את המצב הנוכחי של גוגל ואפל, אפשר להבין אולי למה OpenAI תגיע למסקנה שהחזית מול גוגל עלולה להיות הרבה יותר קשה בשלב הזה, בהשוואה ללקרוא תיגר על אפל.
קשיי לאמה
עוד אירוע שממחיש עד כמה דיסראפטיב הוא הגל הטכנולוגי הנוכחי הוא אולי הכישלון המסויים של מטא עם הדור האחרון של מודל השפה הגדול שלה. משפחת המודלים לאמה 4 הוכרזה בתחילת אפריל, אבל המודל ששוחרר - Maverick, שכלל 400 מיליארד פרמטרים – הציג ביצועים מאכזבים יחסית למודלי שפה מובילים של חברות אחרות, כמו גרוק, ג׳מיני או GPT. מתברר שמטא ניסתה לעשות ״בנמצ׳מארק-האקינג״ – לשחרר 27 גרסאות שונות של המודל, לבחור את זו שקיבלה ציונים גבוהים יחסית ב LM Arena, ואז להציג את זה כמודל יחיד שהגיע לראש טבלת הדירוג. כיום אף גרסה של לאמה 4 לא מופיעה במעלה הדירוג של LM Arena.
על המודל הגדול יותר – Behemoth, עם 2 טריליון פרמטרים – נאמר שהוא עדיין באימון, אבל כבר מציג ביצועים עדיפים על המודלים המובילים הקיימים. כתבה בוול סטריט ג׳ורנל חשפה שזה לא בדיוק המצב:
מהנדסי החברה מתקשים לשפר משמעותית את היכולות של מודל השפה הגדול ״Behemoth״, מה שמוביל את הצוות לפקפק בכך שהשיפורים לעומת הגרסאות הקודמות משמעותיים מספיק כדי להצדיק השקה פומבית, אמרו אנשים המעורים בפרטים.
בתחילת הפיתוח שלו, Behemoth תוכנן פנימית להשקה באפריל, לצד כנס ה AI הראשון של מטא עבור מפתחים. מטא השיקה שני מודלים קטנים יותר במשפחת לאמה שלה לפני האירוע, אבל לאחר מכן דחתה את היעד הפנימי עבור Behemoth ליוני. כעת, זה נדחה לסתיו או מאוחר יותר.
[...] צוקרברג ומנהלים אחרים במטא לא התחייבו באופן פומבי ללוח חזמנים עבור Behemoth. החברה עשויה בסופו של דבר להחליט לשחרר את Behemoth מוקדם מהצפוי, כולל שחרור של גרסא מוגבלת. אבל מהנדסים וחוקרים במטא מודאגים שהביצועים לא יתאמו להצהרות הפומביות לגבי היכולות שלו, אמרו האנשים. [...] הביצועים של Behemoth הוכרזו באופן פומבי, ונאמר שהם עדיפים על טכנולוגיות דומות מגוגל, OpenAI, ואנת׳רופיק במבחנים מסויימים. אבל פנימית, הביצועים שלו מדשדשים עקב אתגרי אימון …
מטא הציגה שוב ושוב יכולות execution מרשימות בשנים האחרונות, ולכן אני חושב שמעניין להתעכב על הכישלון הזה של לאמה 4. בניגוד לאפל, מטא החלה להשקיע ב AI בשלב מוקדם, ובתזמון מושלם רכשה כמות גדולה של ציוד מאנבידיה רגע לפני ההשקה של ChatGPT (מהדורה 66). ובכל זאת, אין להם מודל משלהם שקרוב כלל לחזית. זה לא בהכרח מעיד על זה שהם בצרות, ואולי בטווח הארוך מטא לא תצטרך שיהיה לה את המודל הכי טוב. אבל זה אולי מעיד על כך שמודלי שפה גדולים הם לא הקומודיטי שכולם נטו להניח שהם.
בחודשיים האחרונים מארק צוקרברג הופיע במספר ריאיונות, ונתן את הרצאת הפתיחה בכנס המפתחים הראשון של לאמה. הוא הציג חזון נרחב לגבי הדרכים שבהם AI יוכל להשתלב במוצרים של מטא, הפגין ביטחון בהתקדמות של לאמה 4, וביטל את סימני השאלה שעולים ממבחני הביצועים. באופן אישי פירשתי את זה בתור חוסר וודאות לגבי הכיוון של מטא עם AI, בניגוד לחזון של גוגל שנראה מאד ממוקד, לפחות בכל מה שנוגע לחיפוש. את האמירות שלו בנוגע להצלחה של לאמה 4 פירשתי כחוסר כנות.
לזכותו של צוקרברג עומד קרדיט על התמודדות מרשימה עם שורה של אתגרים גדולים בעבר; הזכרתי כמה מהם במהדורה 94, כולל גישה שהתבררה כשגויה לגבי אפליקציית המובייל הראשונה של פייסבוק, והכאב שהיה כרוך בלתקן את הטעות – לצד פגיעה הזמנית ברווחים – בזמן שהחברה עושה את צעדיה הראשונים בשוק המניות הציבורי. ייתכן שגם במקרה הזה, יהיה אפשר לתקן את הטעויות שככל הנראה נעשו באימון של לאמה 4, ולחזור למירוץ. העניין הוא שהמירוץ הנוכחי מלווה גם בהשקעה אדירה של הון, ומטא הכריזה בשיחת הועידה האחרונה שהיא מעלה את תחזית ההשקעה שלה לשנה הנוכחית לטווח של 64-72 מיליארד דולר – לעומת כ-40 מיליארד בשנה שעברה – מה שככל הנראה יגרום להתכווצות מתמשכת בתזרים המזומנים החופשי של החברה.
חשוב לציין שהביצועים האחרונים של החברה מאד מרשימים; ההכנסות מפרסום צמחו בקצב שמעיד על לקיחת נתח שוק מגוגל. ועם זאת, בן תומפסון כתב לאחר הדו״ח האחרון שהתכווצות בתזרים המזומנים החופשי, בלי שההשקעה מניבה פרי בדמות יכולות AI מתקדמות, עלולה להוביל לעוד אחד מאותם רגעים שבהם בעלי המניות של מטא נדרשים פשוט לסמוך על מארק צוקרברג; הוא אולי רמז לכך בריאיון שלו לבן תומפסון:
אני חושב שאחד הדברים שטובים בלהיות חברה שנשלטת ומובלת על ידי פאונדר היא שאפשר להסתכל מעבר לכאב בטווח הקצר כדי לעשות את ההשקעות שצריך כדי לייצר יותר ערך עם הזמן. כשאני רואה האטה בכלכלה שיכולה להוביל אותנו לקחת נתח שוק, אז אני אעשה דברים כמו לבנות אפילו יותר תשתית מעבדים גרפיים כדי לשרת את העסקים והאנשים האלה טוב יותר, מה שבטווח הקצר יוביל משקיעים להגיד ״היי, ההכנסות שלך קצת יותר נמוכות ממה שחשבנו ואתה באמת מגדיל את ההוצאות, מה קורה פה.״
לאורך עשרים השנים האחרונות, צוקרברג הוכיח שוב ושוב את היכולת שלו לספק תשואה נאה למשקיעים שנתנו בו אמון לאורך תקופות מאתגרות. הייתי שמח, עם זאת, לראות מידה רבה יותר של כנות לגבי המהמורות הנוכחיות.
תודה שקראתם את הרהורי יום שישי שלי השבוע!
אתם מוזמנים גם לעקוב אחריי בלינקדאין, וואטסאפ, טוויטר או פייסבוק. ואם עדיין לא נרשמתם לבלוג - אפשר לעשות את זה כאן כדי לקבל את הניוזלטר בכל יום שישי בבוקר ישירות למייל:
גילוי נאות: לונג אלפאבית
תזכורת: הבלוג הזה הוא למטרות לימודיות בלבד. אין לראות באמור לעיל ייעוץ השקעות. מסחר במניות מלווה בסיכונים רבים. אנא קראו את הדיסקליימר המלא כאן.
ההסתייגות היא שמשפחת המודלים קלוד 4 שוחררה אתמול, ונצטרך להמתין כדי לראות איך הביצועים שלה ביחס למודלים המתקדמים של ג׳מיני.
מעניין מאוד.
תודה.
היי נראה שיש תקלה, השבוע ההקראה לא עלתה לספוטיפיי