מהדורה 110: פייבר ואגרגציה, עקומת הסמיילי, אפל ומעבר בין דורות, מאנדיי, בינה מלאכתית ולחצות את התהום
״אני בספק אם טים קוק בכלל משתמש באופן קבוע בשירות בינה מלאכותית כלשהו״
שוב יום שישי. השבוע לא יצא פרק באופטיקאסט, והוא יתפרסם ביום שני בבוקר. הבלוג יהיה בחופשה בשבוע הבא - הזדמנות כרגיל גם עבורכם לקחת הפסקה ממני, ו – כפי שכריסטנסן היה ממליץ – להשקיע במשפחות שלכם. חג פורים שמח!
קדימה למהדורה מספר 110 -
פייבר ואגרגציה
בפוסט שכתבתי על פייבר בסוף 2023, ניסיתי להבין מה עומד מאחורי העובדה שההכנסות של פייבר צומחות, על רקע גידול ב take rate, למרות דעיכה בווליום הפעילות ומספר הלקוחות - האם היא רק הגדילה שרירותית את הנתח שהיא גובה מכל טרנזאקציה, בזמן שהיא מבריחה לקוחות שיש להם אלטרנטיבה? אפשר להבין למה זו הדרך האינטואיטיבית להבין את זה, כפי שהרבה אנליסטים עשו בזמנו. ההסבר שאני הצעתי היה שונה: פייבר היא אגרגטור – של היצע פרילנסרים שזמינים לביצוע משימות מצד אחד, וחברות שמספקות ביקוש מהצד השני – שנבנה באמצעות מנגנון גילוי מוצלח: קטלוג של סוגי משימות, חוויית חיפוש מוצלחת, חוות דעת. כל הדברים שמספקים דרך מהירה למצוא פרילנסר שיבצע משימה עבורכם. מקור רווח אפקטיבי עבור אגרגטור, הוא, קידום ממומן בתוצאות החיפוש (או: פרסומות). פייבר לא סתם הגדילה שרירותית את ה take rate, אלא איפשרה לפרילנסרים לשלם יותר לפייבר כדי שתקדם אותם בתוצאות החיפוש ותמצא עוד עבודות בשבילם.
הדרך הצינית להסתכל על זה היא, בתור סחיטה, כשמדובר בפעילות בנפח קשיח וקבוע, שהאגרגטור מנסה לתפוס לעצמו חלק יותר גדול מהווליום. אבל דרך חיובית יותר לחשוב על זה – וההזדמנות של אגרגטור באינטרנט – היא להגדיל את נפח הפעילות, באמצעות יצירת עוד ועוד התאמות ומיקרו-טרנזאקציות שלא היו מתאפשרות אלמלא האינטרנט, וגביית עמלה נוספת כדי לתגמל את הפלטפורמה שהפכה את כל זה לאפשרי.
מאז עברו עוד חמישה רבעונים, ופייבר ממשיכה להגדיל את הטייק רייט, אם מודדים אותו כהכנסות של פייבר חלקי כלל הווליום הפעילות בפלטפורמה; אבל החברה לראשונה מדווחת בנפרד את ההכנסות מעמלות ישירות על טרנזאקציה, ואתהכנסות משירותים (בעיקר: פרסום). ההפרדה מראה שהטייק רייט דווקא נשאר די קבוע, ועמד על 27.6%. זה שיעור גבוה, אבל בערך באותה רמה שבה עמד ב-2020. מה שצומח בקצב מהיר הן ההכנסות משירותים לפרילנסרים: מ-44 מיליון דולר ב-2022, ל-54 מיליון דולר ב-2023, ומעל 88 מיליון דולר ב-2024.
ועם זאת, החברה מדווחת על ירידה עקבית בכמות הלקוחות המשלמים - שנמשכת כבר 8 רבעונים – זה לא הטרנד שהיינו רוצים לראות בעסק טק צומח; אז איך זה מתיישב עם הצמיחה בהכנסות, וכביכול השקה של כלים שימושיים שפרילנסרים ממהרים לאמץ?
החלק החסר כדי להבין את כל זה הוא, המיתון הכללי שעדיין שורר בשוק עבודת IT; הנה מתוך הוול סטריט ג׳ורנל לאחרונה:
שיעור האבטלה לעובדי IT הגיעה ל 5.7% בינואר, לכאורה הרבה בגלל ההשפעה של AI. הזינוק באבטלה היה משמעותי לעומת 3.9% בדצמבר.
המשבר הזה מכה חזק בתעשיית העובדים הזמניים. הווליום התקוע ומספר הלקוחות הפוחת של פייבר אולי נראים רע, אבל זה מקבל פרספקטיבה אחרת כשבוחנים את המצב החמור בסוכנויות העובדים הזמניים מהדור הותיק יותר:
נפח הפעילות אמנם ירד אצל Upwork ופייבר בשנה אחרונה, אבל בקצב איטי יותר מאשר בסוכנויות ותיקות יותר, כמו מנפאוור או רוברט האף (בחלק העליון של הטבלה); ו - בניגוד לפעילות הלגאסי – Upwork ופייבר מצליחות להציג צמיחה בהכנסות, גם בסביבה מאתגרת כזו.
כאן באים לידי ביטוי היתרונות של אגרגטור: פייבר לא מעסיקה ישירות את הפרילנסרים שלה, ההיצע שלה יכול להיות הרבה יותר גמיש, ולהגיב לשינויים דרסטיים בביקוש. למשל העובדה שכמעט רבע ממשרות הטק שפורסמו בארה״ב השנה כוללות דרישה של מיומנות AI; לפייבר יותר קל למשוך ולהבליט פרילנסרים עם יכולת להשתמש ב-AI, במיוחד כשזה מתחבר למנוע התאמות שמבוסס על דאטה ואלגוריתם (כמו במקרה של Dynamic Matching), בניגוד לסוכנויות שעדיין מסתמכות על שיחות טלפון והתאמות ידניות.
אז הדרך להבין את הדינמיקה כרגע סביב פייבר היא, היתרונות של פייבר (וגם Upwork) בולטים, בסביבה מאתגרת עבור עובדי IT, מה שמושך אליה פרילנסרים, ומייצר הזדמנות למכור להם שירותים נוספים.
השאלה היותר גדולה היא, מה ישנה את המגמה הכללית בתעשיה. התחזית שלי – מקיץ 2022 – שחברות הפרילנסרים יהיו הראשונות ליהנות מהתאוששות מאקרו כלכלית, כי חברות יגייסו פרינלסרים לפני שירגישו בנח להגדיל שוב את מצבת כח האדם, לא באמת התממשה, שנתיים וחצי לאחר מכן. למרות הפריחה המחודשת בכלכלה, שוק העבודה עדיין במיתון. שאולי אפילו מחמיר, בגלל AI.
אולי מדובר בתקופת הסתגלות לשינויים שמגיעים בעקבות AI – מה שעשוי להתברר כרוח גבית חזקה מאד עבור פלטפורמה גמישה כמו פייבר בסופו של דבר. ואולי מדובר בשינוי מבני, סיסטמטי, שלמעשה יגביל מאד את ה TAM של פייבר, ויגרום להמשך הדעיכה בנפח הפעילות. קשה לדעת. הם עושים את כל הדברים הנכונים בינתיים, אבל קשה לראות את זה בא לידי ביטוי בביצועים הפיננסיים, לאור רוח הפנים חזקה שהתעשיה כולה מתמודדת איתה כבר שלוש שנים.
קשה לנחש כמה זמן רוח הפנים הזו תמשיך לנשוב ובאיזו עוצמה. אבל מיכה קאופמן, מנכ״ל פייבר, ממשיך להציג אופטימיות:
פייבר ועקומת הסמיילי
הנה כמה דברים שמיכה קאופמן אמר במהלך השיחה המיוחדת שפייבר ערכה בחודש שעבר, לצד הדיווח על תוצאות הרבעון האחרון:
היום, אנחנו אומרים שיש עוד דרך לעצב AI בלי להתפשר על מה שיש לזה להציע. עם בסיס דאטה שאין שני לו, 6.5 מיליארד אינטראקציות וקרוב ל-150 מיליון טרנזאקציות, פייבר נמצאת בעמדה ייחודית להציע דרך שונה וזו הסיבה שהיום אני נרגש להציג את פייבר גו.
פייבר גו היא פלטפורמה פתוחה של כלי AI מותאמים אישית, שעוצבו לשים את השליטה חזרה בידיים של היוצרים. סקרנים לראות את פייבר גו בפעולה? תנו לי להציג שני כלים מרכזיים שאנחנו מכריזים עליהם היום. יצירת מודל AI ועוזר AI אישי.
קאופמן הציג שני כלים מרכזיים: הראשון הוא יצירה של מודל מותאם אישית, על סמך יצירות קודמות של הפרילנסר, שנועד לאפשר יצירה מהירה יותר של עבודות נוספות; השני הוא עוזר AI מותאם אישית, שמתקשר – בשמו של הפרילנסר – עם הלקוחות שלו. שני הכלים נועדו לאפשר לפרילנסרים להיות פרודוקטיביים יותר ולבצע כמות גדולה יותר של עבודות. יהיה מעניין לראות איך הערך שנוצר, מכך שפרילנסרים יכולים לבצע כמות רבה יותר של משימות, יתחלק בין הפרילנסרים, הלקוחות שמשלמים על זה, ופייבר שמאפשרת את זה.
במתח שבין גישת ״AI יחליף את העובדים" לבין ״AI יעשה את העובדים יעילים יותר״, נראה שפייבר מאמינה באופציה השניה; תיזה שהסתובבה לפני שנתיים הייתה שפייבר תחליף את הפרילנסרים בפלטפורמה שלה ב AI, ותשמור לעצמה את כל המרג׳ין. כמו התיזה שאובר תאמץ רכבים אוטונומיים ותשמור לעצמה את הנתח שבעבר שילמה לנהגים. אבל, בינתיים לפחות, פייבר דווקא מתמקדת בכיוון ההפוך: למנף AI כדי להגדיל את הפרודוקטיביות של הפרילנסרים1.
המהלך הזה מאד מתאים למודל עקומת הסמיילי; בפרק 40 של אופטיקאסט ניסיתי להציג מודל שבו AI משפיע על תעשיות ככה שמצד אחד, עולה ערכם של המומחים, הטופ-טאלנט, ומצד שני - נוצרת הזדמנות למי שלומד להשתמש ב LLM בצורה יעילה, ויכול להשביע ביקוש הרבה יותר גדול. המיקוד של פייבר תמיד היה בסוג המשימות השני - ווליום גבוה, באיכות טובה-דיה, ומחיר אטרקטיבי – והמהלך הנוכחי מתיישב בדיוק עם החוזקות ונתח השוק ששם החוזקות של פייבר באים לידי ביטוי.
עוד אפקט של מודל עקומת הסמיילי – ומה שאולי מהווה הזדמנות עבור פייבר – הוא שעובדים בחלק האמצעי, אלו שהתמחו בלעשות דברים בדרך הישנה, עלולים לאבד רלוונטיות ככל שהאימוץ של AI מתקדם. ואולי דרך קלה להחליף אותם תהיה, לשכור פרילנסרים בפייבר.
אפל ומעבר בין דורות
מהדורה 91 נפתחה בכותרת ״אפל בגיל העמידה״, בהשראת מאמר של בן תומפסון, Boomer Apple, שהתייחס לכמה משעממות ההשקות החדשות שלה, וההתמקדות בפיצ׳רים של מעקב בריאותי - שבעיקר רלוונטיים לאנשים בשנות ה-50 או ה-60 לחייהם; המשכתי עם מאמר של פרופ׳ דאמודארן – שמשווה בין מחזור החיים של חברות לזה של בני אדם – וניסיתי להראות שאפל עברה משלב ה Mature Growth ל Mature Stable במודל מחזור חיי הקורפורייט, מה ששקול למעבר האנושי לגיל העמידה. אותו גיל שבו נמצאים חברי ההנהלה של אפל, כפי שבן תומפסון ציין השבוע, והזכיר גם את הטוויט הזה של דיוויד היינמייר הנסון:
ההקשר הוא ההודעה של אפל בשבוע שעבר, על כך שגרסה חדשה של סירי, עם יכולות AI, ״לוקחת יותר זמן ממה שחשבנו, ואנחנו מצפים להשיק בשנה הקרובה״; עברו כמעט תשעה חודשים מאז שאפל הדגימה שורה של יכולות AI מרשימות בכנס המפתחים שערכה בשנה שעברה (מהדורה 83), שבדיעבד – ובאופן לא אופייני לאפל – היו מהונדסות. הטכנולוגיה לא הייתה באמת מוכנה, היא עדיין לא מוכנה היום, ולא ברור עד כמה לאפל יש את היכולת לבנות אותה.
מה שהופך את זה למביך במיוחד היא העובדה שאפל הריצה קמפיין פרסומות – כבר לפני חצי שנה – ליכולות האלה של סירי החדשה, ועכשיו נאלצה להוריד אותן מיוטיוב.
בן תומפסון כתב השבוע ש AI הוא, במידה רבה, משחק של אנשים צעירים. זה דורש דרך חשיבה שונה וגישה חדשה לפיתוח מוצר, וזה סביר לתהות האם לאפל, לפחות ברמת ההנהלה, יש את היכולת לעשות את זה. (ג׳ון גרובר פרסם פוסט זועם הרבה יותר).
וורן באפט, באופן מפורסם, הפך את אפל לפני כעשור לפוזיציה הגדולה בתיק שלו, בזמן שבעצמו בכלל לא החזיק בסמארטפון, או ידע איך משתמשים באחד; זה עבד טוב, כי וורן באפט היה משקיע פסיבי, שזיהה בצורה מדוייקת איך הצרכנים מגיבים לאייפון. למרות שלא הבין לעומק את הטכנולוגיה מאחריו. ״יכול להיות שיש שם איש פצפון בתוך האייפון מבחינתי, אני לא צריך לדעת איך האייפון בנוי״. אבל הגישה הזו עבדה לבאפט בתור משקיע פסיבי. הוא סמך על טים קוק, וצוות ההנהלה של אפל, שהם כן מבינים לעומק איך האייפון עובד.
אותה גישה של ״אני לא צריך לדעת איך זה עובד״ כנראה לא תלך טוב כשמדובר לא רק בבעל המניות הגדול – והפסיבי – של החברה, אלא במנכ״ל עצמו; זה באמת מעניין לתהות האם טים קוק בכלל משתמש ב ChatGPT או גרוק או קלוד. העובדה שהפיצ׳רים של מעקב אחרי הדופק או זיהוי בעיות שמיעה, שהושקו בשנה שעברה, יותר רלוונטיים עבורו ועבור שאר חברי ההנהלה של אפל, מאשר פיצ׳רים חדשניים שמשלבים AI באייפון, עלולה להקשות על אפל לשמור על רלוונטיות במהלך המעבר ל AI.
מאנדיי ובינה מלאכותית
התקלות האחרונות באפל ממחישות את מה שכתבתי עליו במהדורה 106 - היה צריך מעבר בין דורות כדי לאמץ באופן מלא את המחשב האישי, ודבר דומה כנראה יקרה גם עם AI. זה הוביל אותי לכמה מחשבות לגבי מאנדיי – החברה שמהדורה 106 התמקדה בה – בהקשר של AI: אם אפל – שכבר הציגו דמו (מבושל ומהונדס, בדיעבד), והריצו קמפיין פרסום (!) – נכשלים בהשקה של יכולות בינה מלאכותית משמעותיות, אפשר אולי להתייחס יותר בסלחנות כלפי מאנדיי, שמדברת על AI בצורה מעורפלת, ומסתפקת בהשקה של יכולות בסיסיות.
מצד שני – מאנדיי צעירה מאפל בכמה עשורים, והפאונדרים שלה – בניגוד לטים קוק – לא נמצאים בשנות ה-60 לחייהם; מאנדיי לא יכולה להרשות לעצמה להתנהג כמו חברה בגיל העמידה, וההנהלה צריכה לבלות זמן עם כלי AI ולבחון דרכים יצירתיות לשלב אותם במוצר בצורה אפקטיבית. אבל אפשר להבין למה קשה להקצות לזה תשומת לב: מאנדיי נמצאת בשלב של צמיחה מהירה - כזו שדורשת השקעה עצומה של תשומת לב ומשאבים, ומחזירה תשואה נאה, הודות להצלחה המוקדמת של מאנדיי, שמאפשרת תפיסה של עוד ועוד נתחי שוק. במצב כזה, קשה להתלהב מלהסיט חלק מהמשאבים לטובת פרדיגמה חדשה, שאולי ואולי לא תניב פירות דומים בטווח הקרוב.
הקריקטורה הזו, שהופיעה בטוויטר בתגובה להכרזה של Notion – עוד כלי no-code לניהול משימות – על שילוב AI, ממחישה כמה מגוחך זה אולי נראה, לרדוף אחרי משהו שכל האחרים בונים, בלי לדעת אם יש בו טעם בכלל:
האלטרנטיבה, היא להתקדם ב roadmap וברשימות פיצ׳רים ש, הם אולי לא מלהיבים כמו AI, אבל מנהלי המוצר של מאנדיי יודעים בביטחון יותר גבוה שמשתמשים משלמים מעוניינים בהם.
זה הבסיס לדילמת החדשנות, וזו הסיבה שחברות מובילות נכשלות לפעמים. אבל הכישלון קורה רק אם הפוקוס על עקומת ההתקדמות של המוצר הקיים – sustaining innovation – באמת גורם לפספוס של שינוי שהוא דיסראפטיב במהותו, ופולש לנתח השוק שלהם. ייתכן שדווקא למאנדיי יש את הפריבילגיה לקחת את הזמן במובן הזה, יותר משלאפל יש פריבילגיה כזו.
עד כמה שאנשי טק מסויימים אוהבים אולי לקרוא למאנדיי, בזלזול, ״אקסל בצבעים״ - זה מה שהיה נדרש כדי לדחוף את השימוש בכלי SaaS ארגוניים לשכבות המאוחרות יותר של השוק. זו אולי חלק מהסיבה ששורה של כלי no-code מרשימים אחרים – כמו ג׳ירה או Notion או אסאנה או airtable – שפנו בעיקר למפתחים ואנשים עם יכולת טכנית גבוהה, לא צברו תאוצה, בעוד שמאנדיי ממשיכים לצמוח ולהתרחב.
במודל Crossing The Chasm, הרוב המאוחר, הקונסרבטיבים, הם שונאי-סיכון; הם ממתינים עד שיגיעו פתרונות מקיפים ופשוטים לשימוש, שהופכים לסטנדרט, ויהיו קלים לאימוץ. מודל התהום עוזר להבין למה מחלקות IT אולי מיהרו לאמץ כלי כמו ג׳ירה – שדורש הרבה עבודת tinkering וקונפיגורציה – אבל הוא כמעט אף פעם לא הגיע למחלקת המכירות או הרכש או ה HR. מאנדיי הצליחו לחצות את התהום הזו. וכן, יכול להיות שהצבעים עזרו.
בינה מלאכותית ולחצות את התהום
ההבדל די בולט בין פייבר למאנדיי, בכל מה שקשור לאימוץ של AI: פייבר זזים הרבה יותר מהר. אפשר לראות כאן שוב את אפקט ה״כריש במיכל״, המשל שהזכרתי בהקשר לאיך שפייבר התמודדה עם האתגרים המאקרו כלכליים של 2022; פייבר (עדיין) מתמודדת עם משבר נרחב בתעשיה שהיא פועלת בה, מה שכנראה מעורר - בצדק - sense of urgency, ודוחף אותה לזוז מהר ולהשיק דברים חדשים.
פייבר גם מתמקדת בנתח שוק עם אופי שונה: מראשית דרכה, החברה פנתה ל early adapters. לאנשים שפתוחים לנסות דברים חדשים – כמו לשלם 5 דולר לאדם זר באינטרנט שיעצב לוגו – גם אם נדרשה קצת תושיה, ולא כל הפינות היו מלוטשות עד הסוף. מאנדיי, כאמור, הייתה בדיוק ההיפך: עזרה להביא את השימוש במוצרי no-code SaaS למצטרפים המאוחרים מבין שוק המיינסטרים.
כמובן, מאנדיי ופייבר לא מציעות מוצרים דומים אחת לשניה, אבל זה מעניין לחשוב על אופי הלקוחות של כל אחת מהן בכל מה שנוגע לאימוץ של AI. זו עוד סיבה שפייבר צריכים לזוז מהר: הלקוחות הפוטנציאליים שלה נמצאים בצד השמאלי של העקומה, ואלו ארגונים שאולי בימים אלה כבר מנסים לאמץ סוכני AI. אם הניסיון לאמץ את זה בצורה אפקטיבית יסתבך (תיזה שהזכרתי במהדורה 102), ייתכן שבמקום להתעקש על ״סוכן AI״, יהיו כאלה שיתפשרו על לשכור פרינלסר-זול-שמשתמש-ב-AI דרך פייבר. ואולי לא; אני לא רוצה לפתח יותר מדי ספוקלציות לגבי סיכויי ההצלחה של פייבר גו, בתקופה שבה אנחנו מוצפים בהשקות AI. זה רק תרחיש שעוזר להבין למה עכשיו זה כבר התזמון הנכון עבור פייבר לשלב AI במלוא הכח.
הדבר הנכון עבור מאנדיי, לעומת זאת, הוא כנראה לקחת את הזמן. היא צריכה להימנע מלהפחיד את הלקוחות שלה, שנמצאים הרבה יותר קרוב לחלק הימני של שוק המיינסטרים בתרשים למעלה; הם כנראה יעדיפו להמתין שהאבק ישקע, שחברות אחרות יבינו איך לאמץ AI לתוך כלי העבודה הארגוניים שלהם, שייבנו כלים מקיפים שמטפלים בכל מקרה הקצה ולא דורשים יותר מדי תושיה, לפני שירגישו בנח להשתמש ב AI בצורה משמעותית. ואז הם יסמכו על מאנדיי, שיארזו להם AI בצורה נוחה (ואולי גם עם צבעים). טים קוק, למשל, יכול להתאים בדיוק לפרופיל הלקוח הנכון.
דברים קורים בטק
אמזון מדגימה איך מעל 750,000 רובוטים במחסנים שלה ממיינים ומסדרים חבילות. גוגל משיקה את ג׳מיני רובוטיקס. מייסד גוגל לארי פייג׳ הקים סטארטאפ AI לייצור רובוטים. סטארטאפ (אחר) שבונה רובוטים אנושיים, מנהל שיחות על גיוס לפי שווי של 39.5 מיליארד דולר.
למרות שהנימוק לארכה (הספק חוקית) שדונלד טראמפ העניק למכירה של טיקטוק היה לאפשר זמן למציאת רוכש, החברה לא מתקדמת בתהליך המכירה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית מדווחת שהעליה בצריכת הדלק בסין נעצרה, הודות לאימוץ המהיר של רכבים חשמליים. סינגפור עצרה סוחרים שקנו מעבדי אנבידיה בסינגפור במטרה להעביר אותם הלאה לסין, תוך הפרה של הסנקציות האמריקאיות (סינגפור מהווה 18% מההכנסות של אנבידיה, אבל רק 2% מהשימוש במעבדי אנבידיה, אז נראה שמדובר בטרנד נרחב).
אינטל ממנה כמנכ״ל את ליפ-בו טאן, מטא יצרה חיסכון ב-15,000 שרתים באמצעות העברת מערך ++C בצורה יעילה יותר (רפרנס במקום שכפול). מעל 5 טריליון שאילתות חיפוש בגוגל בשנה. יוטיוב מיוזיק מגיעה ל-125 מיליון מנויים. מיקרוסופט מציעה גרסאות מוקטנות של DeepSeek R1 שאפשר להריץ על AI PC.
מיקרוסופט מפחיתה התחייבויות ל- CoreWeave לקראת ההנפקה. OpenAI מסכימה להוציא 11.9 מיליארד דולר על רכישת שירותים מספקית הניאו-קלאוד CoreWeave. איך אנבידיה יצרה את עלייתה של CoreWeave. אוסף החברות שכולל את OpenAI, ואלו שיוצאי OpenAI הקימו, גייסו יחד מעל 100 מיליארד דולר. המכתב השנתי של סטרייפ טוען שחברות AI צומחות יותר מהר מחברות קלאוד. OpenAI מכריזה על כלים חדשים לבניית סוכנים (ניתוח של בן תומפסון). AI21 הישראלית משיקה פלטפורמת AI לאנטרפרייז שנועדה להפחית הזיות. Anysphere, חברת AI Coding, הגיעה לקצב הכנסות של 10 מיליון דולר בתוך 12 חודשים, ומקיימת מגעים לגיוס ״מאות מיליונים״ לפי שווי של 10 מיליארד דולר, פי 4 מהגיוס האחרון שנערך בינואר לפי שווי של 2.5 מיליארד (כן! רק לפני חודשיים).
יום העבודה האמריקאי הממוצע מסתיים ב 16:39, 36 דקות מוקדם יותר מאשר לפני שנתיים. שותף ב Y Combinator טוען שלרבע מהסטארטאפים במחזור הנוכחי יש קוד ש-90% ממנו יוצר ע״י AI. המושג Vibe Coding צובר פופולריות (פוסט של אית׳ן מוליק). מנכ״ל אנת׳רופיק טוען שבתוך 3 חודשים AI יכתוב 90% מהקוד בעולם, ואולי 100% בתוך שנה, בזמן שהחברה שלו מגייסת מתכנתים למספר רב של משרות פתוחות.
משפחת טראמפ במגעים להשקעה בבורסת הקריפטו ביינאנס, והדיווח מציין שלא ברור אם היא מותנית בחנינה לפאונדר שהודה באשמה בעבירות הלבנת הון ב-2023 (מהדורה 55).
תודה שקראתם את הרהורי יום שישי שלי השבוע!
אתם מוזמנים גם לעקוב אחריי בלינקדאין, וואטסאפ, טוויטר או פייסבוק. ואם עדיין לא נרשמתם לבלוג - אפשר לעשות את זה כאן כדי לקבל את הניוזלטר בכל יום שישי בבוקר ישירות למייל:
תזכורת: הבלוג הזה הוא למטרות לימודיות בלבד. אין לראות באמור לעיל ייעוץ השקעות. מסחר במניות מלווה בסיכונים רבים. אנא קראו את הדיסקליימר המלא כאן.
היא עדיין תוכל לעשות פיבוט בעתיד, ולנסות להחליף את הפרילנסרים באמצעות AI (ובאופן אירוני, אלו שישתמשו בפייבר גו יספקו דאטה מצויין בשביל fine tuning), אבל היא תצטרך להיות מאד בטוחה בכך שזה יעבוד. כי היא כנראה תאבד את האמון של הפרילנסרים במידה ותבחר בצעד כזה.