מהדורה 120: כתיבת קוד עם בינה מלאכותית, מלחמות הבינה המלאכותית, עוד ברחבי ביג טק, אילון מאסק, פרפלקסיטי ומלחמת הדפדפנים, אנת׳רופיק
הרבה מאד דברים קורים בטק
שוב יום שישי. בתחילת השנה ערכתי כאן ניסוי עם פרק חדש בסוף כל מהדורה שהוקדש ל״דברים קורים בטק״. הרעיון היה, לצד הנושאים שהרחבתי עליהם במהדורה עצמה, להצביע על עוד אירועים מעניינים מהשבוע האחרון. לפעמים אלו התפתחויות סביב נושאים שכבר דיברנו עליהם בעבר, או לעיתים אחרות כאלו שאני מתכנן להרחיב עליהם בעתיד.
דוגמא אחת הייתה DeepSeek - הקדשתי פסקה קצרה בדברים קורים בטק של מהדורה 103 לפרסום של R1, שקרה כשבוע קודם לכן, כי חשבתי שמדובר בהתפתחות מעניינת. זה היה בדיוק לפני סופ״ש שבמהלכו תשומת הלב של כל העיתונות הכלכלית התמקדה בנושא, והובילה לקריסות בבורסה ביום שני שלאחר מכן. בשישי שאחר כך כבר הקדשתי את כל מהדורה 104 לנושא.
בשלב מסויים הפסקתי עם דברים קורים. חלק מהקוראים האדוקים שמחו על ההזדמנות להישאר מעודכנים לגבי כל מה שקורה בתעשיה, אבל הרבה אחרים פשוט דילגו על החלק הזה. מהצד שלי נדרשה לא מעט עבודה כדי לנסח כמה משפטים על כל אירוע ואירוע שמתרחש, וגם לא הייתי משוכנע אם העבודה הזו משרתת את המשימה של הבלוג – לעסוק ברעיונות ארוכי-טווח, לא כאלו שפגי-תוקף בתוך ימים או שבועות בודדים.
משהו שבהחלט עונה על המטרה הזו הוא פוסט שפרסמתי אתמול (באנגלית), בעקבות דמו שאוהד אדר-פרסמן הראה לי בשבוע שעבר, וכמה מחשבות שהוא מעורר לגבי עתיד התוכנה. אתם מוזמנים לקרוא אותו כאן.
המהדורה של היום, לעומת זאת, תהיה יותר כמו פרק מורחב של דברים קורים בטק. בעקבות ההפסקה הבלתי מתוכננת של הבלוג בחודש שעבר, אנסה לכסות כמות גדולה מהרגיל של נושאים ואירועים – שהצטברו במהלך ההפסקה – אבל בצורה פחות מעמיקה מהרגיל. אני עדיין מתלבט לגבי דברים קורים בטק במהדורות עתידיות (אם יש לך מחשבות בנושא - אשמח לשמוע!)
קדימה למהדורה מספר 120 -
כתיבת קוד עם בינה מלאכותית
האינפורמיישן מדווח ש״סטארטאפים״ של AI חצו רף ARR של 15 מיליארד דולר – כשנתיים וחצי לאחר ההשקה של ChatGPT – עם OpenAI שמייצרת שני שליש מהסכום.
במקביל, דיווח ברויטרס על כך שגיוסי הון לסטארטאפי AI זינקו במחצית הראשונה של 2025 מעל 75%, ל-163 מיליארד דולר, והשוו את המספרים של תחילת 2021 בשיא אופוריית הקוביד. בניגוד מעניין לטרנד – קרנות הון סיכון דווקא מתקשות לגייס: 238 קרנות גייסו יחד פחות מ-27 מיליארד דולר בלבד, ירידה של 33.7% לעומת השנה הקודמת. למנהלי קרנות גם נדרש זמן רב יותר להשלים גיוס של קרנות חדשות, כשהזמן החציוני מתארך ל-15.3 חודשים, הארוך ביותר מזה מעל עשור.
כתיבת קוד באמצעות AI הוא מקרה השימוש המצליח והצומח ביותר שנמצא עבור generative AI עד כה (מהדורה 92); גיטהאב קו-פיילוט היה החלוץ בתחום (יוני 2021), אבל המוצר של קרסר צמח על חשבונו בשנה האחרונה, ולאחרונה גם חצה את נתח השוק של גיטהאב מבחינת הכנסות.
דרמה התחוללה סביב קרסר במהלך חודש יוני, לאחר ששינוי במודל התמחור הוביל לזינוק בעלויות עבור הרבה לקוחות, שהביעו זעם רב ברשתות. חלקם ביטלו את המנוי. בתחילת החודש מנכ״ל קרסר מייקל טרואל פרסם התנצלות ותיקון למודל התמחור.
דרמה עדכנית יותר התחוללה בסופ״ש האחרון בסיליקון ואלי, גם סביב סטארטאפים של AI-coding: בשבוע שעבר פקע תוקף הסכם הרכישה של ווינדסורף – השחקן הקטן בעל נתח השוק שמופיע בכחול בגרף למעלה – על ידי OpenAI (עוד על כך בהמשך). יום לאחר הפקיעה, הוכרז שגוגל ״רוכשת״ את ווינדסורף: כלומר, לא בדיוק. גוגל משלמת 2.4 מיליארד דולר – 20% הנחה לעומת העסקה ש OpenAI קיבלה – תמורת רישיון לא-בלעדי לטכנולוגיה, ובנוסף המנכ״ל ווארון מוהאן יצטרף לגוגל יחד עם חלק מהצוות של ווינדסורף. מי שייסד את מנגנון ה״רכישה-שאינה-רכישה״ מהסוג הזה היה סאטיה נאדלה, כשמיקרוסופט עשתה עסקה דומה עם Inflection.AI – שבראשה עמד אחד המייסדים של DeepMind – ובעקבות העסקה הגיע לנהל את מאמצי ה AI של מיקרוסופט בחזית ה consumer. כתבתי עליה בזמנו. גוגל מאז עשו עסקה דומה עם Character.AI כדי להחזיר את נועם שזיר לחברה (גם על זה כתבתי בזמנו). מה שהסעיר את סיליקון ואלי השבוע היה העובדה שלא כל העובדים של ווינדסורף נכללים בין ברי המזל שזוכים ליהנות מה״אקזיט״ ולהצטרף לגוגל. חלק מהעובדים – שלקחו סיכון ותרמו לבניה של ווינדסורף – נשארים בלי כלום. הדרמה נפתרה כשסטארטאפ אחר בשם Cognition הכריז על ״רכישת״ שאריות החברה, מה שבעיקר אומר שלעובדים שנותרו מאחור עדיין תהיה עבודה והם יקבלו את המניות שלהם. בן תומפסון כתב על הבעייתיות במדיניות הכללית של רשות הסחר הפדרלית ומשרד המשפטים, שמגבילים דרמטית את היכולת של חברות הביג טק לבצע רכישות, מה שמלכתחילה הוביל לתופעות בעייתיות מהסוג הזה.
ועוד בגזרת מלחמות הטאלנט ב-AI (בה עסקנו גם בשבוע שעבר): שני מנהלי מוצר שעבדו על קלוד קוד של אנת׳רופיק, ועברו לחברת קרסר – חזרו לאנת׳רופיק לאחר שבועיים.
בינתיים, מחקר שהתפרסם לאחרונה מדד את ההשפעה של כלי AI על פרודוקטיביות של מתכנתים, ומצא שבעוד שבממוצע המשתתפים העריכו ש-AI עושה אותם 20% יותר פרודוקטיביים בפיתוח תוכנה, המדידות מצאו שהם דווקא היו כ-20% יותר איטיים כשהם משתמשים ב-AI. מה שכנראה מוכיח (שוב) עד כמה מוקדם אנחנו נמצאים בהבנה של איך לאמץ AI.
OpenAI v. Microsoft
על המתיחות בין OpenAI למיקרוסופט כתבתי בחודש שעבר בטוויטר - מתוך דיווח בוול סטריט ג׳ורנל:
OpenAI מבקשת להשתחרר מהאחיזה של מיקרוסופט על מוצרי ה-AI ומשאבי המחשוב שלה, ולקבל את ברכתה של ענקית הטק להפיכתה של OpenAI לחברה עם כוונת רווח. אישורה של מיקרוסופט למהלך נחוץ על מנת לאפשר ל OpenAI גיוס כספים והנפקה עתידית. אבל המו״מ היה כל כך קשה בשבועות האחרונים, שמנהלים בכירים ב OpenAI דנים במה שהם רואים כאפשרות גרעינית: האשמה של מיקרוסופט בהתנהגות אנטי-תחרותית במהלך השותפות, לפי אנשים המעורים בפרטים. המאמץ הזה עשוי לכלול פניה לרגולטור כדי שיבחן את תנאי ההסכם בחיפוש אחר הפרות של חוקי הגבלים עסקיים, לצד קמפיין ציבורי, אמרו האנשים.״הבלוג של
פרסם תרשים שמסכם את מערכת היחסים הסבוכה בין החברות:
היריבות בין גיטהאב (של מיקרוסופט) לבין ווינדסורף – ש OpenAI תכננה לרכוש – הוא כנראה חלק ממה שהפיל את העסקה, ואיפשר לגוגל לחטוף את ווינדסורף; אבל נראה שזה רק חלק קטן מהמתח בין שתי החברות.
עיקר הבעייתיות נובעת מכך שבזמן שהשקיעה ב-OpenAI, החברה הייתה בעיקר מעבדת מחקר לבינה מלאכותית, שעל המודלים שלה מיקרוסופט תכננה לבסס מוצרים עתידיים. אבל ההצלחה המסחררת והבלתי צפויה של השקת הניסוי ChatGPT דחפה את OpenAI להפוך את עצמה ממעבדת מחקר לחברת consumer tech, שמתרחבת גם לאנטרפרייז. זה כבר שם את החברה בתחרות יותר ישירה מול מיקרוסופט, שכבר לא מתלהבת לשפוך כסף או לבנות דאטה סנטרים עבור OpenAI. דיווח בבלומברג השבוע המחיש עד כמה קו-פיילוט, מוצר ה AI של מיקרוסופט, מתקשה לתפוס תאוצה, ומתגמד אל מול ההצלחה של ChatGPT.
כשמוסיפים לכל זה את המבנה התאגידי הבעייתי של OpenAI, וניסיון הפוטש בסאם אלטמן בסוף 2023 (על בינה מלאכותית והתנהגות אנושית) – אפשר להבין למה מיקרוסופט מתמהמהת לפתור את המחלוקת שמונעת את ההפיכה של OpenAI לתאגיד ״סטנדרטי״, למטרות רווח. הלחץ הוא בצד של OpenAI, שתנאי סבב הגיוס האחרון מחייבים אותה להשלים את שינוי המעמד עד לסוף השנה, אחרת היא מסתכנת בכך שכספי ההשקעה יימשכו חזרה.
בינתיים, OpenAI ממשיכה לדחות את השחרור המובטח של מודל שפה גדול בקוד-פתוח. ״משקולות-פתוחים״ הם כנראה דרך נכונה יותר לתאר את זה. בפוסט משבוע שעבר, סאם אלטמן נימק את הדחיה האחרונה בטענה של הרצת מבחני בטיחות נוספים. השחרור הזה יהיה ביג דיל, לאור שינוי הכיוון של החברה לפני מספר שנים – השם OpenAI נועד להצביע על חברה שמפתחת בינה מלאכותית פתוחה, אבל למעשה המודל האחרון שהמשקולות שלו שוחררו היה GPT-2.
החברה לא צפויה לשחרר את המודלים המובילים והחזקים של החברה, אלא את המשקולות של מודלים קטנים יותר, בדומה למה שגוגל עושה עם גמא – מודל שפה קטן שנועד לשימוש מקומי, וזמין עם משקולות פתוחים. זו כנראה תהיה גם הגישה החדשה של מטא, לאחר הכישלון של מודל הקוד-הפתוח לאמה 4, שצפויה לבנות מודלים מתקדמים שלא יהיו זמינים במשקולות פתוחים, במסגרת מעבדת ה Superintelligence החדשה של החברה (ראו מהדורה קודמת).
השחרור של מודל במשקולות-פתוחים מבית OpenAI עשוי לפתוח חזית אפשרית נוספת מול מיקרוסופט –
כותב:אחרי הכל, המודל החדש הזה יתחרה עם המודלים מייצרי ההכנסות של OpenAI ומיקרוסופט. וזה ירוץ על מחשבים שאינם ב-Azure, כך שמיקרוסופט לא תרוויח בצורה עקיפה כפי שהיא מרוויחה מהשכבה החינמית של ChatGPT, שם OpenAI משלמת עבור המחשוב.
אבל
יש גם יתרונות אסטרטגיים מעניינים שאולי יעזרו לשתי החברות. אם המודל הזה יהפוך לסטנדרט הפתוח החדש, זה ישאב חמצן מהמתחרים ויעזור לאקוסיסטם לחזק את הסטנדרט סביב התוכנה של OpenAI, מה שיגדיל את הסיכוי שמשתמשים בהמשך יעברו למודלים הטובים יותר, בתשלום.
עוד באותו נושא – כנראה במטרה להתנתק מהתלות הגבוהה במיקרוסופט, הספקית הבלעדית של תשתיות המחשוב עבורם – OpenAI בונה תשתיות משלה, ולפי פרסום במגזין פורצ׳ן חתמה על עסקה בגובה 30 מיליארד דולר לשימוש בתשתיות הענן של אורקל. דיברנו פה מזמן על כך שהמעבר לענן ערער את המעמד הדומיננטי שהיה בעבר לאורקל בתחום תשתיות ה-IT, וההשקעות האדירות של ההייפרסקיילרים – אמזון, גוגל, ומיקרוסופט, שמוציאות מאות מיליארדי דולרים של השקעות הון – רק מגדיל את הפער. עסקה של 30 מיליארד אולי תוסיף קצת יותר אמינות להצהרות של אורקל על כך שהיא ״אחת מחברות הענן הגדולות בעולם״.
השבוע OpenAI הוסיפה גם את גוגל לרשימת הספקים שלה, והצהירה שהיא מתכוונת לעשות שימוש בתשתיות הענן של גוגל עבור ChatGPT. זה ביג דיל, מאחר וגוגל היא גם המתחרה הישירה העיקרית של ChatGPT, ומנוע החיפוש שלה היה מושא ללעג מצד סאם אלטמן כש ChatGPT הושק.
ודיווח טרי מאתמול: OpenAI השיקה סוכני AI כחלק מ ChatGPT, באיום ישיר על מיקרוסופט אקסל ופאוור פוינט. בצירוף מקרים, זה בדיוק התרחיש שכתבתי עליו לפודקאסט שארפ טק בשבוע שעבר, כששאלתי למה הקונצנזוס מתעלם מהסיכונים של מיקרוסופט עם AI - אפשר לשמוע את הטייק שלי, והתגובה של בן תומפסון, החל מדקה 21:35 כאן (נדרש מנוי לסטרטקרי, שאני שב ומפציר בכם לעשות).
עוד ברחבי ביג טק
גוגל משחררת גרסאות יציבות של ג׳מיני 2.5 פרו ופלאש, ומציגה את מודל ג׳מיני 2.5 פלאש-לייט, שפועל בקצבים ועלויות נמוכים יותר, ולמרות זאת מציג ביצועים תחרותיים.
דמו מבית DeepMind ממחיש את המהירות של מודל Flash-Lite: סימולציה של מערכת הפעלה בזמן אמיתי. זה די מעניין לשחק עם זה. אפשר ליצור תיקיות, מסמכים, להפעיל אפליקציות – ממש כאילו אתם משתמשים במחשב אמיתי – אבל הכל מתרחש רק בחלון הקונטקסט של המודל. אין שום מחשב אמיתי מאחורה.
אירוע Made by Google ייערך ב-20 לאוגוסט, וצפויה בו ההכרזה על טלפון פיקסל 10.
גוגל מכריזה על עוד מודלים מתקדמים שזמינים באמצעות שירות החיפוש: ג׳מיני 2.5 פרו, לצד Deep Search, הם חלק מ AI Mode. בינתיים רק בארה״ב, אבל זה צפוי להתרחב למדינות נוספות בהמשך.זה ביג דיל להביא את המודלים המתקדמים ביותר של החברה, למוצר שיש לו בסיס משתמשים ותכיפות שימוש גבוהים בסדרי גודל מכל מוצר AI שקיים בשוק כעת. הסקייל והעלויות הם אתגר משמעותי, ונראה שגוגל עומדת בו בצורה מרשימה. השאלה המסקרנת תהיה האם זה יאט את המעבר של משתמשים למוצר מתחרה כמו ChatGPT.
ציין השבוע סקר של אופנהיימר שבו 75% מהמשתתפים שהעידו שהם משתמשים משלמים של ChatGPT, מצאו ש AI Mode מספק חוויה טובה יותר. זה כמובן חדשות טובות מאד לגוגל, שעדיין מחזיקה ביתרון מבחינת כח הפצה: אם מרבית המשתמשים – שעדיין רגילים להשתמש בגוגל עבור מאות משימות מדי יום – ימצאו ש AI Mode מספק חוויית AI מספיק טובה, לא תהיה להם מוטיבציה לייצר מחדש הרגלים סביב כלי שונה. מצד שני, גודל המדגם – 263 נשאלים – היה די קטן, ומוקדם עדיין להגיע למסקנות. עוד על החיפוש של גוגל ודילמת החדשנות, במהדורה 116.חברת קלאודפלייר הכריזה השבוע על ״יום העצמאות לתוכן באינטרנט״; על כך ש-AI מאיץ את הדעיכה של הווב הפתוח דיברנו פה בעבר: אם הצ׳אט בוט קורא את האתר שלי, ומנסח מחדש תשובות עבור היוזרים שלו על סמך זה, ואף יוזר כבר לא מבקר באתר שלי – למה שאני אשתתף במשחק הזה? הפיתרון של קלאודפלייר הוא שירות שחוסם בוטים של חברות AI – שמבקרים (crawling) באתר על מנת להוריד את התוכן, ולצרף אותו לסט האימון של מודל שפה גדול – אבל מאפשר למשתמשים אנושיים רגילים להמשיך לבקר באתר, לצרוך את התוכן, ו(אולי) לצפות ולהקליק על פרסומות. השירות הזה של קלאודפלייר הושק – והיה זמין בלחיצת כפתור – כבר לפני למעלה משנה, ומעל מיליון לקוחות אכן בחרו להפעיל אותו. החל מהראשון ביולי האחרון – שקלאודפלייר מכנה יום העצמאות של התוכן – השירות הזה גם יפעל בדיפולט. לקוחות יוכלו לכבות אותו כמובן, אבל כנראה שרבים מהם לא יבחרו לעשות את זה (עוד על ״כוחו של הדיפולט״, דיברנו בפרק 18 של אופטיקאסט). המשמעות היא שמרבית התוכן באינטרנט – מלבד בעלי אתרים שבאופן אקטיבי יבחרו לאפשר לבוטים של AI גישה לאתר שלהם – יהיה סגור בפני יצרניות ה-LLM. מלבד אחת: גוגל.
גוגל משתמשת באותו בוט כדי לבצע crawling לאתרי אינטרנט במטרה להכניס אותם לאינדקס החיפוש שלה, וגם במטרה להכניס אותם לסט האימון של מודלי השפה הגדולים שלה, כפי שמנהל בכיר בחברה העיד בבית המשפט. הנימוק הוא שמודלי השפה של גוגל נכללים במסגרת תוצאות החיפוש, עם פיצ׳רים כמו AI Overviews או AI Mode. מכיוון שבעלי האתרים עדיין רוצים להיכלל בתוצאות החיפוש של גוגל, הם מאפשרים לבוט שלה להוריד את התוכן, שמשמש — לצד אינדקס החיפוש — גם לאימון של מודלי שפה גדולים. זה שם את גוגל בעמדת יתרון אל מול כל יצרנית LLM אחרת: קלאודפלייר למעשה בנתה חומה מסביב לתוכן באינטרנט הפתוח, והשאירה רק לגוגל את המפתחות.
קלאודפלייר מציעה שירות נוסף: תשלום עבור crawl. בעלי האתרים יוכלו לגבות כסף מחברות ה-AI. בדומה לעסקאות שחברות כמו ניוז קורפ או פלטפורמות כמו רדיט כבר ביצעו. המוצר החדש יאפשר לכל אתר למכור – בצורה אוטומטית – גישה לתוכן שלו תמורת תשלום לכל ביקור. זה יהיה מעניין לראות אם מכאן יתפתח המודל העסקי החדש שיאפשר לאינטרנט הפתוח להמשיך להתקיים.
אפל שוקלת להחליף את סירי במודלים מבית אנת׳רופיק או OpenAI, בשונה מהגישה הנוכחית שנבנתה מעל מודלים בפיתוח עצמי של אפל. הרקע למגעים הוא ככל הנראה הכישלון להשיק את Apple Intelligence, לאחר דמו מבושל-בדיעבד שהוצג בכנס המפתחים השנתי של אפל בשנה שעברה, וקמפיין פרסומות שכבר עלה לאוויר ונגנז (מהדורה 116). הכישלון וההתמהמהות האלה של אפל הם כנראה הסיבה לעמדת נחיתות במו״מ הזה. לפי הדיווח בבלומברג, אנת׳רופיק דורשת תשלום שנתי של מיליארדי דולרים, שיגדל באופן חד מדי שנה.
בן תומפסון ניתח בהרחבה את הדינמיקה הזו, וסיכם ברעיון נוסף: מטא נראית כמו החברה שהמודל העסקי שלה משלים בצורה הכי טובה את זה של אפל, וכנראה תשמח לקבל תמיכה נוספת להשקעה הגדולה שהיא מתכננת כעת. אבל בעקבות המתח בין שתי החברות, ההנהלה הנוכחית של אפל כנראה אפילו לא תשקול שיתוף פעולה מהסוג הזה.
אנליסטים קוראים להחלפה של טים קוק בתור מנכ״ל אפל.
בעקבות ההצלחה של הסרט פורמולה 1, בכיכובו של בראד פיט ובהפקה של אפל – החברה מנסה לקנות את זכויות הסטרימינג למירוצי פורמולה 1 בארצות הברית.
ריאיון של מארק צוקרברג לאינפורמיישן, בנוגע לשינוי באסטרטגיית הבינה המלאכותית של החברה.
חברת Scale AI מקצצת בכח האדם לאחר שמטא השקיעה בחברה וגייסה את המנכ״ל להוביל את מאמצי הבינה המלאכותית שלה (ראו מהדורה קודמת).
מטא משיקה לראשונה פרסומות באפליקציית וואטסאפ. ייתכן שלא הבחנתם בזה, כי הפרסומות מופיעות רק בטאב בשם Updates (שאני לא משתמש בו). וגם אם הייתם מבחינים - כמה רלוונטיות הן יהיו, בהנחה שתוכן ההודעות שלכם אכן מוצפן מקצה-לקצה, ואין למטא יכולת לקרוא אותו?
מטא קונה 3% מחברת המשקפיים EssilorLuxottica תמורת 3.6 מיליארד דולר. עוד על למה משקפיים מבוססות AI הן ההימור הגדול של מטא - במהדורה 94; בנדיקט אוונס העיר בסרקזם שמטא הייתה יכולה להשיג לפחות שישה חוקרי AI בסכום הזה.
מטא משתפת פעולה עם פאלמר לאקי – הפאונדר של Oculus שהוביל את פעילות המציאות הוירטואלית של החברה, והיום הפאונדר והמנכ״ל של חברת הדיפנס-טק אנדוריל – בפרוייקט לייצור משקפי מציאות מדומה עבור הצבא האמריקאי.
מארק צוקרברג כתב בפייסבוק על הייפריון, סופר-קלאסטר בינה מלאכותית שנועד להתרחב לצריכה של 5 גיגה-וואט. להמחשה, הוא צירף תמונה שמראה איך הוא היה מכסה חלק נרחב מהאי מנהטן.
מטא דוחפת קדימה את טרנד האנרגיה הגרעינית לבינה מלאכותית, ודיווחה בחודש שעבר על עסקה לעשרים שנה לרכישת אנרגיה גרעינית באילינוי.
עוד חדשות טובות בגזרת האנרגיה הגרעינית: מדינת ניו-יורק הכריזה על תכנית לבניית תחנות כח גרעיניות, וטרה-פאוור, חברת האנרגיה הגרעינית שמגובה על ידי ביל גייטס, מכריזה על גיוס של 650 מיליון דולר, בין השאר מזרוע ההשקעות של אנבידיה.
עוד על ההיסטוריה של אנרגיה גרעינית, והקשר לבינה מלאכותית: מהדורה 96 שהוקדשה לנושא.
מאמר בניו יורק טיימס על 30 דאטה סנטרים שאמזון בונה עבור AI באינדיאנה, ומתכנן לצרוך 2.2 גיגה-וואט של חשמל (כמעט חצי ממה שצוקרברג מתכנן עבור הייפריון!) דיווח בוול סטריט ג׳ורנל על כך שמספר הרובוטים במחסנים של אמזון כמעט עבר את מספר העובדים האנושיים. נתח השוק של אמזון לוג׳יסטיקס צומח במהירות, חצה את UPS ופדאקס, ושני רק לרשות הדואר של ארה״ב.
אמזון מכריזה על השקעה של 4 מיליארד דולר כדי להרחיב את הרשת הלוגיסטית לאיזורים מרוחקים יותר באמריקה. עוד על הרשת הלוגיסטית של אמזון, דיברנו במהדורה 57 ומהדורה 93.
חברת הניאו-קלאוד Coreweave, שמשכירה מעבדים גרפיים, ומגובה על ידי אנבידיה, רוכשת את Core Scientific, חברת מעבדים גרפיים לקריפטו שעשתה פיבוט ל-AI, בעסקת מניות של 9 מיליארד דולר.
אילון מאסק ובינה מלאכותית
בשבוע שעבר הזכרתי את גרוק 4, המודל החדש מבית xAI של אילון מאסק, שכבש את ראש טבלאות הבנצ׳מארק. אילון מאסק קבע שמדובר ב-AI החכם ביותר בעולם. אבל הסגנון בו הוא אומן – לא להתחמק או להימנע מאמירות שייתפסו כלא פוליטיקלי-קורקט – ככל הנראה הוביל אותו לאמירות שמזדהות או משבחות את אדולף היטלר. מרבית הפוסטים נמחקו, והחברה טוענת ש״לימדה״ את הבוט להיות יותר פוליטיקלי-קורקט.
עוד פוסטים שהציפו את הרשתות הם סרטונים של דמות האווטר שהתווספה ל-xAI: נערת אנימה יפנית וירטואלית בשם אני, עם שמלה שחורה קצרה וגרביוני רשת, שפרומפט המערכת שלה כולל הנחיות כמו “את החברה המאוהבת בטירוף של היוזר״ או ״את קנאית בצורה קיצונית״. חלק מהפוסטים מתארים אותה בתור מעין AI-girlfriend, בעוד שקייסי ניוטון כינה אותה porn-companion. בסרטונים היא נראית מפלרטטת עם המשתמשים. הנה אחד משעשע שבו ג׳סטין מור, שותפה באנדריסן הורוביץ׳, נתנה לאני לפלרטט עם בוט ה-AI של קלוד (לינק).
חברת xAI, שמוזגה לפני מספר חודשים עם טוויטר – לא דיברנו על זה, אבל הנה שרשור טוב של איתי צישנבסקי שמסכם את המהלך – שורפת מיליארד דולר בחודש, לפי דיווח בבלומברג בחודש שעבר. החברה גייסה 14 מיליארד דולר עד כה, ולפי המאמר כבר עשתה שימוש במלוא הסכום, ונמצאת במגעים לגייס כ-10 מיליארד דולר נוספים. אילון מאסק הגיב ש״בלומברג מדברים שטויות״. עוד נאמר בכתבה שלחברה יש חצי מיליארד דולר של הכנסות, והיא מצפה להגיע ל-2 מיליארד בשנה הבאה, ולהציג תזרים מזומנים חיובי ב-2027. בן תומפסון כתב שהאקו-סיסטם מרוויח מהקיום של xAI, בכך שגרוק מהווה אלטרנטיבה ומייצר לחץ מסויים על ספקי המודלים המובילים, אבל האתגר העיקרי נותר לגרום למספיק אנשים ממש להשתמש בגרוק ולשלם עליו.
ועוד חדשות מ-X: לינדה יאקרינו פורשת מתפקיד המנכ״לית של טוויטר לאחר שנתיים, שבהם לא נראה שהייתה לה סמכות או שליטה נרחבים לגבי מה שקורה בחברה. היא הייתה אמורה לנהל את הביזנס, בזמן שמאסק מתרכז במוצר ובטכנולוגיה. אבל לנהל את הביזנס אומר בעיקר למכור פרסומות, מה שקשה לעשות כשהבעלים של החברה אומר למפרסמים ״go f**k yourselves״, והמוצר, אממ, ובכן.
וויימו, חברת הרכבים האוטונומיים של אלפאבית (החברה האם של גוגל), ממשיכה להרחיב את איזור הפעילות שלה בקליפורניה, סביב סן פרנסיסקו ולוס אנג׳לס. וויימו גם הכריזה לאחרונה שהרכבים האוטונומיים שלה חצו 100 מיליון מיילים של נהיגה עצמאית. בחודש מאי האחרון החברה הכריזה שחצתה 10 מיליון נסיעות אוטונומיות. לחברה יש 1,500 רכבים אוטונומיים שמציעים נסיעות בקליפורניה, כמו גם בפיניקס, אוסטין ואטלנטה. הופתעתי מכמה שהמספר הזה נמוך, בעיקר כי בסן פרנסיסקו – פה אני נמצא בשבועות האחרונים – רואים רכבי וויימו כל הזמן. זה גרם לי לנחש שהמספר הרבה יותר גבוה. וויימו מתכננים להוסיף 2,000 רכבים נוספים לתוך 2026. הסיבה שהמספרים האלה לא הרבה יותר גבוהים היא כנראה העלות הגבוהה שויימו עדיין נדרשים לשלם על ייצור של כל רכב נוסף, בעיקר חיישני הלידאר והמעבדים הגרפיים שמותקנים על כל רכב (מהדורה 115).
באותו נושא - אני נסעתי בשבוע שעבר לראשונה בויימו. החוויה הייתה חלקה ונוחה יותר מנהג אובר אנושי. בדקה הראשונה עוד עקבתי מקרוב אחרי כל פניה ועצירה, אבל התרגלתי די מהר. בשלב מסויים כבר ישבתי מאחורה ובדקתי את טוויטר. הבעיה העיקרית שזיהיתי עם וויימו היא ההימנעות מכבישים מהירים, ככה במקרים מסויימים הנסיעה מתארכת מאד לעומת נהג אובר אנושי (שלא יהסס לעלות על הכביש המהיר).
אפקט דומה היה כשנסעתי עם הילדים בוויימו, בדרך למשחק כדורסל של הגולדן סטייט ואלקיריס — קבוצת ה-WNBA של סן פרנסיסקו (הפופולריות האדירה של קבוצת כדורסל הנשים המקומית היא נושא מעניין בפני עצמו). הילדים שלי לא הפסיקו להתלהב מכך שההגה מסתובב בעצמו בתחילת הנסיעה, אבל איבדו עניין די מהר. בבעיית נהיגה-אוטונומית נוספת נתקלנו בדרך חזרה מהמשחק: הרבה מכוניות (עם נהג אנושי) נדחפו לפנות ימינה בפקק שנוצר לאחר המשחק, בעוד שרכב הוויימו פשוט עמד שם. כנראה כי הוא לא יכול להיות מתוכנת ״להידחף״ בניגוד לחוק. לאחר כמה דקות הייתי צריך לפנות למוקד התמיכה, שהשתלטו מרחוק על הנסיעה והובילו את הרכב בדרך חלופית. קיבלתי נסיעה חינם בתור פיצוי. אבל זה גם אומר שנותרו עוד בעיות לפתור.
טסלה, יריבה מרכזית של וויימו בתחום הנהיגה האוטונומית, השיקה בינתיים את שירות הרובו-טקסי שלה באוסטין בחודש שעבר. מאמר של טימות׳י לי ניתח בשבוע שעבר את הסרטונים שלקוחות טסלה העלו. הם מציגים פריצת דרך מרשימה בנוגע ל Full Self Driving, אבל גם מותירים שאלות פתוחות לגבי מידת המעורבות האנושית בנסיעות האלה, והיכולת להתרחב מעבר לפעילות המצומצמת הנוכחית. התחרות הזו עדיין לא הגיעה להכרעה. עוד על וויימו מול טסלה, במהדורה 115.
פרפלקסיטי ומלחמות הדפדפנים
פרפלקסיטי משיקה דפדפן משלה בשם Comet, ועל פי דיווח ברויטרס גם OpenAI מתכננת לעשות אותו דבר. הן מצטרפות ל Dia, הדפדפן מבית The Browser Company, שגם משלב AI בחוויית הגלישה. בינתיים הגישה לקומט מוצעת למנויי תכנית Perplexity Max. מאחר ואני לא משלם 200 דולר בחודש לפרפלקסיטי, הסתפקתי בסקירה שהופיעה ב TheVerge:
קומט יכול לייצר סיכום של מאמר, לתאר תמונה, לסכם סרטוני יוטיוב, או לבצע עוד מחקר על נושא שתופס את העין שלכם. זה גם יכול לסרוק את כל הטאבים הפתוחים שלכם כדי לספק סיכום של העמודים האלו ולהשוות מוצרים שמופיעים בהם.
בנקודה הזו, מדובר בפיצ׳רים סטנדרטיים של כלי AI, אבל מה שגורם לקומט להתבלט היא היכולת שלו להשלים משימות עבורכם. אחרי שחיברתי את חשבון הגוגל שלי לדפדפן, מצאתי שהוא היה מהיר בצורה מפחידה ביצירה – ושליחה – של אימייל לעצמי שכולל סיכום של תחזית עונת ההוריקנים הנוכחית. הדפדפן גם ציית במהירות לבקשה לסגור את כל הטאבים שלא פתחתי מעל 15 דקות. זה אפילו כתב ופרסם עבורי פוסט בחשבון ה-X שלי בשמי לגבי אירוע Made by Google המתקרב.
הכותרת של הכתבה – פרפלקסיטי קומט הוא ה AI Browser שגוגל הייתה רוצה – מסכמת את הסיבה שבגללה פרפלקסיטי משיקה דפדפן אינטרנט מלכתחילה: מנכ״ל החברה ארווינד סריניבאס נוהג להציג אותה כמתחרה ישירה של גוגל. מאחר וגוגל משרתת כנקודת הכניסה לחוויית האינטרנט של מיליארדי אנשים, מספר רב של פעמים כל יום, הגיוני לנסות להדיח אותה באמצעות דפדפן אלטרנטיבי לכרום. כזה שבא עם מנוע ה-AI של פרפקלסיטי בילט-אין. זה היה הטיעון המרכזי של סריניבאס כשהתארח בפודקאסט Decoder השבוע: דפדפן הוא מוצר הרבה יותר משמעותי מאשר צ׳אט. הרבה יותר פעולות מתבצעות דרכו, ויש לו גישה להרבה יותר אינטראקציות ומידע לגבי המשתמש.
זה היה ההיגיון מלכתחיחלה הוביל את גוגל לבנות דפדפן שלה, ולהשיק את כרום ב-2008, כדי לנטרל את השליטה שמיקרוסופט החזיקה באינטרנט באמצעות אינטרנט אקספלורר (אופטיקאסט פרק 18). הפרוייקט של פיתוח הדפדפן כרום בגוגל, אגב, הובל על ידי מנהל מוצר צעיר בזמנו בשם סונדאר פיצ׳אי. חרף התנגדות של המנכ״ל דאז אריק שמידט, שחשש משידור חוזר של מלחמות הדפדפנים מהניינטיז, בין מיקרוסופט לנטסקייפ. ועכשיו מלחמת דפדפנים חדשה (אולי) מתפתחת, סביב AI, עם גוגל בנעלי האינקומבנט, שמיקרוסופט מילאו בזמנו. גוגל, בינתיים, מתקדמת גם בגזרה הזו, עם הוספת יכולות של ג׳מיני לתוך הדפדפן כרום, אבל מדובר בניסוי מוגבל שעדיין לא זמין לכלל המשתמשים.
העניין עם אסטרטגיית הדפדפן היא, שגוגל זיהו כבר לפני 20 שנה שמדובר במערכת ההפעלה לאינטרנט במחשב. בדסקטופ. במקביל גוגל הכריזו בסוף 2008 על השקה נוספת: מערכת הפעלה למובייל בשם אנדרואיד. קומט אולי יכול לראות את השימוש שלי ביוטיוב או באמזון כשזה קורה בדסקטופ, אבל לא את הסרטונים שאני צופה בהם באפליקציית יוטיוב למובייל. או הדברים שאני מזמין מאמזון באמצעות הסמארטפון.
המצב הכללי של פרפלקסיטי אינו נראה מבטיח כרגע: לחברה יש בסיס משתמשים קטן מג׳מיני – כלי ה AI מבית גוגל – היא צומחת לאט יותר מג׳מיני, ועם unit economics בעייתיים. אין ריאיות לנרטיב הדיסראפשן לגוגל שמנכ״ל החברה נוטה לקדם ברשתות ובפודקאסטים. זו הייתה דעה לא-פופולרית כשכתבתי לפני תשעה חודשים שאני לא מתרשם מפרפלקסיטי, אבל בינתיים נראה שלמרות הפופולריות שהחברה צברה בקרב קהילת הטק, היא מתקשה לפרוץ לקהל הרחב.
אנת׳רופיק
האינפורמיישן מדווח שאנת׳רופיק הגיעה לקצב הכנסות שנתי של 4 מיליארד דולר – במקום השני בגרף ההכנסות שהזכרתי בראש המהדורה, שם OpenAI ממוקמת עם 10 מיליארד דולר. ההתפלגות היא, כרגיל במצבים האלה, בצורה של power-law. ראוי לציין שקצב ההכנסות של אנת׳רופיק היה מיליארד דולר בודד בדצמבר האחרון, כלומר צמיחה של 300%(!) בשישה חודשים. OpenAI צמחה כמעט ב-100% בזמן הזה, מקצב הכנסות שנתי של 5.5 מיליארד דולר בסוף 2024.
כפי ש
ציין בבלוג שלו השבוע, עשויה להיות לזה השפעה משמעותית על ההכנסות שאמזון עושה משירותי הענן שלה: אם מניחים שאנת׳רופיק מייצרת רווח גולמי של 60%, וששלושה רבעים מה cost of revenue משמש לכיסוי תשלומי קלאוד – מדובר ב-30% מההכנסות של אנת׳רופיק שהופכים להכנסות של AWS. לפי ההערכות של מורגן סטנלי, אנתר׳ופיק צפויה להגיע להכנסות של 10 מיליארד ב-2026 ו-19 מיליארד ב-2027, מה שיוסיף כמה נקודות אחוז להכנסות הכוללות של אמזון מהקלאוד. לא סכום דרמטי, אבל משהו שעשוי לגרום להאצה בקצב הצמיחה של AWS. אם ההערכות האלה יתממשו כמובן.עדכונים נוספים: אנת׳רופיק משיקה כלי AI מבוססי קלוד עבור התעשיה הפיננסית. אנת׳רופיק בוחנת הצעות השקעה שיזניקו את השווי של החברה מעל 100 מיליארד דולר.
ועוד חדשות לגבי אנת׳רופיק: החברה זוכתה בתביעה בנושא שימוש הוגן בספרים כדי לאמן את המודלים שלה. השופט קבע שהשימוש בספרים בתור קלט במסגרת אימון המודל הוא חוקי, כל עוד המוצר שנבנה מעל המודל לא משחזר חלקים מתוך הספר. כל עוד הצ׳אט בוט מסרב לצטט קטעים מלאים מהספר – מה שייחשב כהעתקה פיראטית – זה בסדר שהוא ״יודע״ את התוכן של הספרים ויכול לשוחח עליהם. מה שלא היה חוקי הוא העובדה שאנת׳רופיק לא רכשה בעצמה את הספרים שבהם השתמשה לאימון המודל קלוד, אלא הורידה קובץ PDF פיראטי מהאינטרנט. בן תומפסון ניתח בצורה מעמיקה את כתב ההחלטה בתביעה הזו נגד אנת׳רופיק.
תביעה דומה של מחברי ספרים כנגד חברת מטא, הסתיימה בפסיקה שונה: השופט קבע שאותה התנהגות – שימוש בספרים מוגנים בזכויות יוצרים, שנקנו בצורה חוקית (ולא הורדו באופן פירטי מהאינטרנט) לאימון בלבד – אינה חוקית, בגלל שיקול הסקייל. זה דבר אחד כשאני קורא ספר בעצמי ואז מקליט פרק באופטיקאסט שמדבר עליו, וזה דבר שונה לגמרי כשמחשבים מסוגלים לעשות אותו דבר בסקייל - הפקה של פרקי פודקאסט לכל ספר בעולם, בתוך דקות בודדות. מטא זוכתה בתביעה, עם זאת, מנימוק אחר: התובעים לא הצליחו להוכיח שנגרם להם נזק ממשי בעקבות זאת.
עד כאן להפעם. אני מודה שלא כיסיתי את כל מה שקורה לאחרונה בתחומי העניין של הבלוג – נשארו בעיקר כמה עדכונים שקשורים לקריפטו, וגם כמה שקשורים לסין – אבל כנראה שנצטרך להשאיר דברים גם לשבוע הבא.
בינתיים אשמח כרגיל לשמוע פידבק, ואעריך את זה אם תשתפו את הבלוג עם עוד אנשים שאולי יתעניינו בנושאים האלה.
אפשר להאזין למהדורה גם בתור פודקאסט. אתם מוזמנים גם לעקוב אחריי בלינקדאין, וואטסאפ, טוויטר או פייסבוק. ואם עדיין לא נרשמתם לבלוג - אפשר לעשות את זה כאן כדי לקבל את הניוזלטר בכל יום שישי בבוקר ישירות למייל:
תזכורת: הבלוג הזה הוא למטרות לימודיות בלבד. אין לראות באמור לעיל ייעוץ השקעות. מסחר במניות מלווה בסיכונים רבים. אנא קראו את הדיסקליימר המלא כאן.
מעולה כרגיל, תודה רבה !
אהבתי מאוד (גם את דברים קורים בטק)!
משקולות פתוחים נשמע לי מוזר אבל ג׳מיני אומר שזה תקין ומציע להשתמש במונח משקלים פתוחים